חגיגות הסילבסטרה

פעם זה היה משחק עונה, אבל לפני המשחק של הערב כולם דיברו על כך שבסה"כ מדובר בשתי קבוצות פאר עם שם גדול, יותר מאשר קבוצות צמרת שהולכות להאבק בצמרת. עדיין מוקדם לקבוע היכן יסיימו מנצ'סטר יונייטד וליברפול, אבל מי שראה הערב את המשחק, לא יכול להתלונן. קצב טוב, הרבה אווירה ושערים אנגליים טיפוסיים במשחק שנגמר ב-1:2 ליונייטד והחזיר אותם אולי, למאבקים האמיתיים מול צ'לסי וארסנל.

ליברפול, ללא מישהו שממש לא פוחד מהשדים האדומים (דני מרפי עזב לפני תחילת העונה לצ'רלטון כזכור), נראתה המומה כבר מהפתיחה. רונאלדו, שנכנס לעונה הזו בכושר מצויין, הפציץ את הקורה מרחוק וסידר לחבריו כמה מצבים מצויינים בהרמות מסוכנות. את השער הראשון ספגו חניכיו של בניטז בדקה ה-20, אחרי שסילבסטרה, מגינה הצרפתי של היונייטד, נותר פנוי ללא שמירה ונגח את ה-0:1 אחרי עוד הגבהה ראויה לשמה של מספר 7 באדום. אח"כ ליברפול איבדה את סטיבן ג'רארד שנפצע וכמעט שגם את השוער יז'י דודק, שגם כך עלה לשחק פצוע.

עד למחצית יכולה היתה מנצ'סטר להגדיל את יתרונה, אבל את השניה פתחה דווקא הקבוצה האורחת טוב יותר עם שער שיוון בדקה ה-55. הגבהה נוספת (רציתם משחק אנגלי, לא?) מצאה את סטיב פינאן עמוק ברחבה של רוי קרול, שהועדף בשער על פני טים הווארד. הכדור החלש שבעט מגן ליברפול פגע בשוער ובג'ון אושיי וחדר פנימה. 1:1 והלוואי שהמגן האירי יבקיע שער כזה גם מול ישראל.

יונייטד לא ויתרה והכניסה את אלן סמית כחלוץ נוסף, אבל מי שכבש את שער היתרון המוצדק (66), היה שוב המגן סילבסטרה, ששוב התרומם מעל כולם (הכוונה היא מעל סמי הופיה) ונגח את כדור הקרן של רונאלדו פנימה. יונייטד חלפה על פני ליברפול, לה עדיין יש משחק חסר, ועלתה למקום השמיני עם 9 נקודות. לארסנל כזכור, יש כבר 16.

הקבוצה מאולד טראפורד, שלראשונה מזה זמן רב הציגה הרכב שדומה לזה שדימיין אלכס פרגוסון בתחילת העונה, נראתה טוב. עם ריו פרדיננד במשחק הבכורה שאחרי ההשעיה, עם רוד ואן ניסטלרוי שאחרי הפציעה ועם רונאלדו והיינצה שאחרי האולימפיאדה, ניצחה מנצ'סטר את המשחק שעשוי להחזיר אותה למאבקי הצמרת. ליברפול? למרות המהפכה הספרדית, הזכירה הקבוצה של רפא בניטז יותר מדי פעמים את זו של ז'ראר הוייה.