גם כן הפסד מכובד

את שלנו כבר עשינו.

השחקנים הופיעו בליגת האלופות.

קלינגר הוביל אותם לשם.

לוני מחייך סוף סוף כל הדרך אל הבית (אפשר להחליף את האוטו)

האוהדים שרים לשחקנים שירי תהילה לאחר הפסד.

עשינו כבוד.


זאת הכותרת, במשפט קצר אחד התחושה המייצגת טוב מכול דבר אחר את משחקה הראשון של מכבי באלופות מול הקבוצה הבווארית הגאה ממינכן, ממנה לא נותר כיום יותר מאשר השם, אשר הפחיד את מכבי יותר מאשר השחקנים על המגרש.

השחקנים נתנו כבוד השמור לגדולי האומה בעודם עומדים ומתבוננים אחר הנעת הכדור הקלילה של הגרמנים חסרי היצירתיות וההשראה, ניצלו 60% משטח המגרש בכדי לחסוך בחמצן אשר חסר היה להם בסיום ממילא, צפו בכדורים המסתובבים ברחבתם ואשר רק בזכות משחקה הנרפה של באיירן לא תורגמו ליתרון עוד בשלב מוקדם של המשחק.

האוהדים, אשר עד לא מזמן איימו לכלות בשנאתם (לא כל האוהדים למען ההגינות) את אחרון יושבי הספסל, עשו כבוד ונתפסו כשהם מוחאים כפיים ומעודדים את השחקנים בירידתם מהמגרש, אחרי שהאחרונים רצו לכיוון הקהל ומחאו כפיים. ואני הבטתי במבוכה ושאלתי, מי ניצח במשחק? (למרות שלעודד את קבוצתך לאחר הפסד זהו הדבר הנכון ביותר לעשות, כיוון ששבוע הבא יש עוד משחק).

מכבי תל אביב, בניגוד לחלק מתגובות וניתוחי הפרשנים המלומדים, שיחקה משחק אפור, חסר ברק, שבלוני (בדיוק כפי שהיא משחקת בליגה המקומית, אי אפשר לשחק כדורגל יצירתי כאשר השחקנים היצירתיים שלך יושבים על הספסל, עוב-ד-גו) והצליחה להשלים מס' קטן מאוד של מסירות מרגל לרגל. אין שום סיבה לקוות או להאמין כי מה שמספיק לגניבת שער מול הנציגה שלנו באופ"א בני סכנין, יספיק בבית (ורחמנא ליצלן בחוץ) מול יובה, אייאקס ובאיירן.

רוב משחקה של מכבי היה אקראי, ניצול של טעויות אצל הגרמנים ותרגומן לעבירות במרחקים אשר אפילו קאן הנדיב אינו מתרגש מהם. קלינגר אשר עבר לא מעט השתלמויות באירופה צריך היה להסביר לשחקניו הצעירים, כי בניגוד לליגה המקומית, בגרמניה (ובאירופה בכלל) הסגירה האוטומטית המתבצעת על ידי 2-4 שחקנים סביב שחקן היריב המחזיק בכדור היא מהירה ואגרסיבית, חייבים אופציות מסירה וחייבים לשחרר את הכדור מהר ומדוייק. שחקן מכבי אשר החזיק בכדור לרגליו יותר ממס' שניות זכה מיידית לתיקול (או ניעור כתף בקלילות) או איבד את הכדור שתורגם ליציאה להתקפה נוספת של באיירן. בשום שלב לאורך המשחק זכו שחקני מכבי בכדור "חופשי" (שלא ברגלי אף אחד מן השחקנים) הגרמנים היו ראשונים לכל כדור, ולכל שחקן גרמני איטי ככל שיהיה תמיד היו 2-3 אופציות מסירה בכל רגע נתון. מה לעשות, תנועה ללא כדור היא עדיין מפתח לניהול משחק מסירות יעיל (הגם אם מבוצע באופן לקוי). הפנדל אשר הביא לניצחון הגרמני היה בסה"כ תרגום של שליטתם של הגרמנים בכדור והידיעה כי אין להם שום דרך אחרת לחזור מתל אביב זולת ניצחון. זאת הדרך הגרמנית, כך הם זכו במונדיאל באיטליה 1990 (פנדל מפוקפק של ברמה), כך הם תמיד מגיעים לשלבים המכריעים בטורנירים, כך הם משחקים תמיד.

גם קלינגר. נדמה היה כי עצם ההזדמנות ללבוש חליפה מחוייטת של "סגל" עושה לו את תחושת ה"אנחנו כאן" לעיקר. חילוף תמוה (לא מבחינת העיתוי) בבחירת השחקן - זיתוני, אשר לא שיחק מול יריב שאינו יריב אימון כבר זמן רב. זיתוני הקר לא הצליח לרדוף אחר הכדור אשר אבד בהגנה בלחץ השמירה הגרמני בחלק המגרש של מכבי, כדור אשר הוביל בהמשך להכשלתו של רוברטו ע"י פנסטיל העייף, אשר נדמה היה כי נוכחותם של הסקאוטרים השונים ברחבי האיצטדיון הפכה את משחקו לחסר אחריות. כשלונו של קלינגר נקבע סופית לאחר שלא הסכיל להבין ולהגיב מייד לאחר השער בחילוף בעל אופי התקפי של קשר (דגו אשר נכנס לבסוף בדקה ה-82, מאוחר מדי) ולא חלוץ נוסף, אשר יחבר בין ההגנה להתקפה אשר היו מנותקות ברוב שלבי המשחק. כאשר בוצעו החילופים ההתקפיים מצאה את עצמה מכבי לראשונה במשחק ביתרון מספרי בחלק הקדמי של המגרש ובעיטה מסוכנת של מסיקה כמעט והכניסה את קאן המשועמם להיכל התהילה של הכדורגל הישראלי בתור הנדיב הגדול. תגובה בזמן (מייד לאחר השער) יתכן והייתה מקנה למכבי מספיק זמן בכדי להשוות את המשחק או אפילו לנצחו.

במסגרת כמו ליגת האלופות, בה יש שישה משחקים בלבד בהם עליך להוציא את המקסימום ואתה מתוגמל (כספית) על כל נקודה, אין להתפשר על הפסדים מכובדים.

בניגוד לכל מה שאומרות יריבותיה, הקבוצות האחרות בבית אינן באמת סופרות את מכבי, כמו שנאמר "באנקר" בטופס הטוטו, וזה, אולי היתרון הגדול ביותר שמכבי מביאה עימה לכל משחק מחדש.

ההכנה המנטלית של קלינגר לשחקניו היא דבר היחידי אותו הוא יכול לעשות בתקופה הקצרה של שלב הבתים, ובנקודה זו גם ראוי שיושקע המאמץ המרכזי. כל משחק מחדש. הויתור מראש על אפשרות ההעפלה לשלב השני בגלל שיובה, אייאקס ובאיירן הן היריבות שלך אינו מתאים למסגרת.

ושאלה לקינוח, עד מתי ימשיך שטראובר לאשר בתנועת יד סימבולית מעבר כדורים ברחבת החמש מבלי ממש לנסות לתפוס אותם?

בהצלחה בהמשך.

בוער לכם בלב, בראש או בלשון ואין לכם איפה לפרוק את זה? מערכת וואלה! ספורט מזמינה אתכם להיות פרשנים לרגע (או ליותר, תלוי בכם), סופרים או משוררים ולשלוח לנו קטעים שכתבתם, בכל סגנון כתיבה שעולה על דעתכם, בתנאי שיהיה ראוי לפרסום ובכל תחום הקשור לספורט.

מניתוח נקודות התורפה הטקטיות בהרכב החדש של מ.ס. אשדוד עד לסיפור, דמיוני או מציאותי, על חיי אוהד פינג-פונג, נשמח לתת לכם הזדמנות לגלות לעולם כוכבי כתיבה חדשים. את הקטעים שכתבתם, שלחו דרך ה"כתבו לנו" (בצד ימין באתר או בקישור למטה) או לכתובת המייל הבאה: sportssupport@walla.net.il . אנו נפרסם את המשובחים שבקטעים שנקבל בפינה "אש על הגולש" שבאיזור הטורים האישיים. גם מי שכבר פירסם בעבר טור, מוזמן להמשיך ולשלוח. אנא, ציינו את שמכם המלא.