קבוצות הנשים בליגת העל לכדורגל הגישו עתירה לבג"צ בדרישה לבטל האפליה כלפיהן ולקבל, כהעדפה מתקנת, סכומים גבוהים יותר מאשר מקבלות קבוצות כדורגל הגברים מהמועצה להסדר הימורים בספורט.
אמש הגישו כל הקבוצות בליגת-העל בכדורגל נשים עתירה לבג"צ כנגד המועצה להסדר הימורים בספורט, שרת החינוך התרבות והספורט, שר האוצר, וועדת הכספים של הכנסת, התאחדות הכדורגל בישראל ואח'.
הקבוצות טוענות, באמצעות עוה"ד דפנה לנג ממשרד עורכי-הדין רוזן לאופר לנדא, כי מזה שנים נוקטת כנגדן המועצה, המחלקת את רווחי מפעלי ההימורים בספורט, במדיניות של אפליה וקיפוח בהקצבת כספי הציבור המנוהלים על-ידי המועצה וזאת באישור שרי הממשלה וועדת הכספים של הכנסת, הממונים על אישור תקציבי המועצה.
לטענתן, בשנת 2004 הקצתה המועצה לכל קבוצת כדורגל בליגת-על נשים סך של 17,000 שקלים בשנה בלבד, לעומת סכומים של כ- 500,000 ש"ח בשנה לכ"א מקבוצות כדורגל גברים בליגה המקבילה וסכומים של כ- 200,000 ש"ח ליתר קבוצות הגברים בליגות הבכירות (לאומית וארצית).
תקציב משפיל
בנוסף, חתמה המועצה עם ההתאחדות לכדורגל על הסכם לפיו מידי שנה מקבלות קבוצות הגברים בכדורגל בליגות הבכירות מאות מיליוני שקלים. בשנת 2003 למשל שילמה המועצה לקבוצות כדורגל הגברים סכום של 48,150,000 ש"ח ועד לסוף שנת 2004 תשלם המועצה לקבוצות כדורגל הגברים סכום נוסף של 53,600,000 ש"ח. מקומן של קבוצות כדורגל הנשים נעדר לחלוטין מהסכמים אלה, ואגורה מסכומי עתק אלה לא הועברה אליהן.
עוד טוענות העותרות, כי בניגוד לחוק להסדר הימורים בספורט ("החוק") מחלקת המועצה את הקצבותיה לספורט תוך התעלמות מאמות מידה שקבעו וועדות ציבוריות שהוקמו ע"פ החוק, ואשר הורו שוב ושוב במשך השנים כי על המועצה לתמוך במידה שווה בספורט נשים ולתקן עיוותי העבר שהביאו לקיפוחן. הוועדה הציבורית הנוכחית בראשות עו"ד אופיר כץ קבעה לאחרונה, כי יש להשוות את תקציבי העותרות לתקציבי קבוצות הגברים בליגה הלאומית, ואולם גם המלצה זו נדחתה על-ידי המועצה, הממשיכה במדיניותה המפלה והחד-צדדית כנגד נשים אשר תגרום להפסקת פעילותן.
כפי שעולה מהעתירה, אחת הסיבות המרכזיות בגינן מופלות העותרות בפרט, וספורט הנשים בכלל, בחלוקת הקצבות המועצה לגופי הספורט, נעוצה בעובדה שחברי מליאת המועצה, שיש להם זיקה למוסדות המקבלים הקצבות מהמועצה, לוקחים חלק פעיל בקבלת החלטות המועצה בעניין חלוקת תקציביה, ושומרים לבל ייגרע חלקם בהקצבות, וזאת בניגוד לביקורת מבקר המדינה בדוח הביקורת לשנת 2001 ובניגוד לדעת היועץ המשפטי של המועצה, אשר הדגישו כי התנהלות זו הינה בלתי תקינה ולוקה בניגוד עניינים.
העותרות מציינות, כי כתוצאה מקבלת תקציב משפיל של 2,500 שקלים לחודש בלבד לכל קבוצה, לא ניתן היה להשלים את משחקי הליגה לשנת 2004. בנסיבות אלה, אם לא יערך שינוי מהותי בחלוקת הקצבות המועצה לעותרות, יביא הדבר לקריסתו המוחלטת של ענף כדורגל הנשים במדינת ישראל, תוך שלילת זכותן הבסיסית של ילדות, נערות ונשים לקבל הזדמנות שווה לעסוק בפעילות זו.
קבוצות הנשים דורשות, שהמועצה תקציב להן תמיכה כספית זהה לתמיכות הכספיות הניתנות לקבוצות כדורגל גברים בליגה הבכירה, תוך העדר אפליה בין קבוצות גברים לנשים, ויישום הכלל של העדפה מתקנת לקבוצות כדורגל הנשים. בית המשפט העליון החליט כי על המשיבים להשיב לבקשה לצו ביניים עד לא יאוחר מיום 30.9.04.
"בינתיים הכל דיבורים"
יו"ר ועדת הנשים בהתאחדות לכדורגל, שמעון מימון, טען: "הפניה הזו לבג"צ לא קשורה להחלטה של בית המשפט העליון מחודש יוני האחרון, שבה הוחלט על הענקת תקציב מתוקן, של פי 1.5, לקבוצת הנשים בכדורסל של רמת השרון. אנחנו לא ראינו מההחלטה הזו שקל וכמו שזה נראה עכשיו אף מועצה מקומית לא עומדת לקיים את ההחלטה. בינתיים הכל דיבורים. נקווה שהפעם בג"צ יכריע לטובתינו וגם נזכה לראות סוף סוף כסף מכך".
על פי התכנון, גם השנה יהיו 10 קבוצות בליגת הנשים שאמורה להיפתח בתחילת נובמבר. בינתיים אף קבוצה לא נרשמה לליגה, אבל בשבועיים הקרובים אמורות לפחות 6 קבוצות להירשם.