אתם יכולים לקרוא לו קפטן

עם שני הפסדים באמתחתו ועם לא מעט פרשיות וביקורת, ידע מולי קצורין כי הפסד בבית מול לטביה, יוציא אותו מתמונת העליה לגמר אליפות אירופה. אחרי שהדיח את טפירו מתפקיד הקפטן, היה זה דווקא אותו מאיר ששוב שלף נס והציל אותו עם סל מטורף, 24 נקודות והרבה מנהיגות בדרך לניצחון 77:79 שמשאיר את ישראל בתמונה. לקראת המשחק ביום רביעי בבולגריה, שהפך לפתע למשחק הכי חשוב של הנבחרת, אולי כדאי לקצורין להחזיר את הסרט בו הוא נמצא ולהחזיר את הסרט למאיר. סרט הקפטן כמובן.

קצורין עלה בחמישייה עם ליאור ליובין, טל בורשטיין, שרון ששון, עמית תמיר ויניב גרין. הרבע הראשון נפתח בצורה צמודה כשאחרי חמש דקות של משחק הוליכו הלטבים בשלוש נקודות, 5:8. הפתיחה בלטביה היתה קטסטרופלית, כך שבהשוואה לאותה תבוסה, מצב הנבחרת היה הרבה יותר טוב. הנבחרת המשיכה לשחק בחוסר סבלנות, והלטבים ניצלו זאת כדי לרוץ ליתרון 9:15, שלוש דקות לסיום הרבע. לטביה המשיכה לנצל את יתרון הגובה שלה מתחת לסל ועלתה ליתרון דו ספרתי, 9:22, בסיום הרבע הראשון.

את הרבע השני ישראל פתחה מצוין עם תשע נקודות רצופות וצמקה את ההפרש לארבע נקודות, 18:22. לטביה קלעה את הנקודה הראשונה שלה ברבע השני, 5:33 דקות לסיום הרבע, בזכות הגנה חזקה של הכחולים לבנים. לטביה החלה לאפס את היד, אך גם ישראל הגיבה בצד השני ו- 4:37 דקות לסיום המחצית היתה התוצאה 21:25. הלטבים הצליחו להתאפס ןלשמור על הפרש שש הנקודות שלהם, והובילו דקה למחצית 25:31. להפסקה ירדה ישראל בפיגור של שבע נקודות, 29:36, לאחר שהמחצית הסתיימה באותה צורה כמו ברבע הראשון, עם שלשה לטבית בשניות הסיום.

את הרבע השלישי פתחה ישראל מצוין, והחלה לצמצם את התוצאה תוך כדי משחק פנימה על יניב גרין ועל שרון ששון, שבשלשה העלה את ישראל ליתרון ראשון 7:70 דק' לסיום הרבע השלישי. משחק פיזי מתחילתו ושיפוט חלש הובילו לריבוי עבירות בשני הצדדים, כששרון ששון יוצא בעבירה חמישית, 6:26 לסיום הרבע.

המשחק המשיך להתנהל בצורה צמודה כשישראל משחקת בהרכב נמוך ומהיר יותר כדי לצאת למתפרצות עם ליובין, בורשטיין ולימונד כדי לעלות ליתרון 46:50. עבירה על שטלמאכרס המצוין בזריקה לשלוש עצרה קצת את המומנטום הישראלי. שריקה מוזרה של השופטים הורידה את גרין ,שהכל ברבע השלישי עבר דרכו, לספסל עם 4 עבירות. הלטבים ניצלו את ההעדרות של האיש הגדול כדי להשוות ל 52:52 דקה לסיום. שתי מתפרצות של ישראל הורידו את הקבוצות להפסקה כשהכל עוד פתוח.

הרבע האחרון נפתח עם שתי שלשות של מאיר טפירו בדיוק כמו שהוא אוהב ושרק הוא מבין, כדי להעלות את ישראל ליתרון 56:63. סוף סוף נראה היה שלשחקנים יש תשוקה לנצחון, ואפילו ראינו הנפות ידיים של טפירו לכוון הקהל האדיש במטרו ווסט. מאיר המשיך לקחת את המשחק על עצמו והוסיף נקודות קלות מהפוסט ומקו העונשין, וישראל רצה ל-59:67.

ארז כץ, עם הרבה מלחמה בהגנה לא נתן סל קל, ועלה למאבקים גם נגד הגבוהים הלטבים. שטלמאכרס המשיך להפגיז ודפק שלשה שלישית משוגעת כדי להוריד ל-64:69. החברה שלו ראו שזה עובד, ועם עוד שתיים מחוץ לקשת הורידו ל-72:73 3 דקות לסיום המשחק, ובאחת נוספת דאגו לשוויון 75:75.

נקודות של טפירו מהקו וסל של הלטבים קבעו שוויון 77. ישראל יצאה להתקפה אחרונה כשהכדור כמובן בידיים של טפירו. לכולם היה ברור שהוא זה שהולך לקחת את הזריקה. הוא כידרר וכידרר, עלה לסל במין צעד וחצי מבולבל, ושיחרר זריקה מהברך שמצאה את הטבעת. 77:79 ישראל, לטביה יצאה להתקפה אחרונה עם 11 שניות על השעון והחטיאה ליי-אפ פשוט עם הבאזר, כדי לתת למולי 3 ימים של שקט.

קלעו לישראל: טפירו 24 נק', ליובין 12, בורשטיין 11, ששון וגרין 10 כ"א, מרקוביץ' 7. הירבה ללטביה: שטלמאהרס 22 נק'.

מולי קצורין שהיה בלחץ רב לפני המשחק, כבר נראה משוחרר יותר בסיום: "גילינו הרבה נחישות נגד קבוצה מצוינת. החל מהרבע השני ראינו שינוי במשחק כשההבדל בא מההגנה. טפירו סחב אותנו למוממנטום עם סלים מדהימים. מהיום הכל חוזר לידיים שלנו לקראת המשחקים הבאים. קשה להסביר מה הבעיה עם הרבע הראשון, עשינו שינוי בחמישיה ופתחנו עם גרין אבל זה לא עבד, אולי זה משהו פסיכולוגי. עדיין אין לי תשובה, העיקר שיצאנו בשלום".

יניב גרין: "היה מאוד קשה, הם פתחו בטירוף וכל פעם שהצלחנו לחזור הם סגרו עלינו. טפירו ניצח לבד את המשחק - זה היה המשחק שלו. חייבים לשמור על יציבות, והמשחק הבא הוא גורלי. אם לא ננצח לא נהיה באליפות".