וחושך על פני תהום

הנה רק הסתיימה לה האולימפיאדה, על כל מחדלי השידור והסיקור של ערוץ 1, ובעיתוי מדהים, כאילו נדבקו קברניטי הערוץ במן סוג של קארמה שלילית, מגיע המשחק הראשון של הנבחרת הלאומית במוקדמות הגביע העולמי בצרפת, ופותח לדיון (או במקרה שלנו מול ערוץ 1, ישאר רק כמונולוג טראגי של הציבור חסר האונים), את השאלה עד מתי יאכיל אותנו הערוץ הממלכתי כל מה שבא לו?

בחוק זכויות השידור החליטה הממשלה כי זכויות משחקי הנבחרת ימכרו אך ורק לערוצים פתוחים. ערוץ 10, רכש את משחקי הבית, וערוץ 1 כמנהגו בשנים האחרונות, אוהב לסגור עסקאות בסגנון "הרגע האחרון". רק שהפעם, כפי שזה נראה, השיטה לא תעבוד. חזי ויטקובסקי, שמייצג את החברה הגרמנית 'ספורט 5 ' שרכשה את זכויות השידור, מנסה בשבוע האחרון לגשר בין הערוץ בארץ, לחברה הגרמנית, שקבעה כי עלות השידור הינה 250 אלף דולר, מחיר ממוצע לשידור משחקים של נבחרות בסדר גודל כשל צרפת. ערוץ 1, שמסתמך כביכול על כספי משלמי המיסים, אך הצליח ברוב תחמנותו גם לעשות קופה שמנה מחסויות באורך הגלות, סירב לדיל שהציע ויטקובסקי בטענה ש "הוא אינו מוכן לבזבז כספי ציבור". אכן מחמם את הלב לשמוע שמישהו ברוממה מטפל בך, אבל את אותו סכום בערך יוציאו קברניטי הערוץ בלי לחשוב פעמיים על משחק זניח של מכבי תל אביב ביורוליג מול בודוצ'נוסט.

בסאגה הבלתי נגמרת של אי שידור המשחק מול צרפת, יש הרבה גיבורים, וכולם טראגיים. קל מאוד לאדם בסלון להפנות אצבע מאשימה לויטקובסקי שמייצג דרישה כספית גבוהה המאפיינת את מחירי השידורים המטורפים שמשתוללים ביבשת, אך ראוי לציין שהוא מבחינתו הציע דיל לשידור כל משחקי החוץ של הנבחרת ב-170 אלף דולר למשחק, שאיש לא קפץ לקחת, ובכל מקרה ידיו כבולות כל עוד הוא משמש רק כנציג החברה הגרמנית.

כאוהד כדורגל, הייתי מת לשבת מחר מול המסך ולראות את הנבחרת שלנו בסטאד דה פראנס. אבל כאזרח אוהד כדורגל, אני מקווה שמחר ב-21:45 יוחשכו המסכים של חברות הכבלים, ויירשם שיא חדש ביחס המבזה של הערוץ של המדינה כלפי הספורט שלו, אותו כל כך נהנה להלל רק לפני שבוע, על הפודיום באתונה.