נא להכיר: ריקי פולדינג, הזר החדש של הפ' ירושלים

את חג ההודיה של 92' וירג'יניה רובינסון לא שוכחת עד היום, וזאת למרות 12 השנים שעברו מאז אותו אחר צהריים שגרתי שבו אספה את בנה, ריקי פולדינג, מהמרכז הקהילתי. פולדינג הצעיר, אז רק זאטוט בכיתה ד', נכנס למכונית נרגש ונסער. התיק שנשא נראה עמוס עד שכמעט התפוצץ. "תראי אמא", קרא הילד בשמחה, "זכיתי במקום ראשון בריצת מאה מטר, וזה הפרס שקיבלתי". הילד שלף מהתיק תרנגול הודו ענק, צלוי. על הפנים היה מרוח לו חיוך של גאווה. יותר מהשמחה על הניצחון בריצה, הוא פשוט היה מאושר שהצליח לספק ארוחת חג לכל המשפחה. את החיוך של ריקי באותו יום וירג'יניה לא תשכח.

תריסר שנים לאחר מכן נוחת פולדינג בירושלים כדי להשלים את החמישייה האדומה, ומקווה שכתוצאה מכך יצליח גם להכניס סוף-סוף כמה ירוקים לבית של אמא. בפעם הראשונה בקריירה ימצא את עצמו פולדינג רחוק מהבית. הילד הביישן, שגדל במשפחה בלי יותר מדי אמצעים בצד המערבי של דטרויט, יצטרך להוכיח כי למרות שנחתך מהפיסטונס בקיץ האחרון, האן.בי.איי היא מבחינתו רק שאלה של זמן.

ריקי פולדינג ג'וניור (22) נולד בדטרויט לאמא וירג'יניה, עובדת סוציאלית, ולאבא ריקי, סוכן מכירות של חברת טלפונים. ההורים נפרדו כמה שנים לאחר שנולד; ריק ואחיו נשארו עם אמם. וירג'יניה, שעשתה הכל כדי להרחיק את הילדים מהווי השכונה הבעייתית, שלחה אותם לבלות כמה שיותר במרכז הקהילתי הקרוב. היכולות האתלטיות של פולדינג בלטו מהר מאוד, והוא החל להשתתף בתחרויות ריצה. משם הוא עבר לכדורסל, ובגיל 14 הטביע בפעם הראשונה. "זה לא היה משהו מדהים או יוצא דופן, אבל זה היה דאנק", סיפר פולדינג בראיון לעיתון מקומי כמה שנים מאוחר יותר. "אני מודה שהתרגשתי. זה היה רגע חשוב בחיי, ומאז פשוט ניסיתי לשכלל את היכולת". והוא בהחלט שיכלל. יכולת ההטבעה הפכה לסמל המסחרי של הילד מהיילנד-פארק.

"אני לא חושב שהוא ידע כמה הוא טוב בפעם הראשונה שראיתי אותו משחק", סיפר מארק וייט, מאמנו של פולדינג בתיכון רנסנס, "לא היה לו מושג עד כמה הוא אתלטי. אני ידעתי".

פולדינג המשיך להתקדם בתיכון, ובשנה האחרונה שלו שם הוא הגיע לשיאו. 25.6 נקודות למשחק, בתוספת 11.6 ריבאונדים, הובילו את התיכון שלו לזכייה באליפות העירונית. "הוא פשוט לקח את הקבוצה על הגב", נזכר וייט, "עשרים שנה התיכון הזה לא היה קיים מבחינת כדורסל. פולדינג שם אותנו על המפה והזניק אותנו לגבהים". אבל פולדינג לא השליך את כל יהבו על הכדורסל. באותה עונה נעתר האתלט המוכשר לתחנוניו של מאמן נבחרת הכדורעף והצטרף לאימונים. התוצאה: אליפות נוספת.

השלב הבא בקריירה היה בחירת קולג' מתאים. אחרי סינון מחושב החליט פולדינג ללכת על מכללת מיזורי המפורסמת, שאימן קווין סניידר. את שתי העונות הראשונות בילה פולדינג על הספסל, בצלו של כרים ראש - היום בלייקרס, להזכירכם.

ההתחלה אמנם לא היתה קלה, ופולדינג צפה בראש מהספסל, אבל אחרי מחצית עונה המזל החל לשחק לו. פציעה של ראש באחד המשחקים השביתה את זה האחרון, וזיכתה את פולדינג בצ'אנס להוכיח את עצמו. בשמונת המשחקים שבהם עלה בחמישייה, פולדינג קלע 10 נקודות בממוצע - והראה שההימור של קואץ' סניידר השתלם.

הפריצה הגדולה אירעה לקראת סיום העונה השנייה בקולג'. הקבוצה הגיעה לשמונה הגדולות בטורניר המכללות, ובמשחקים האלו התבלט פולדינג עם ממוצע שיא של 18.3 נקודות למשחק. אחרי הפיניש המבטיח באותה עונה, הדרך לחמישייה בעונה הבאה היתה סלולה. "ריקי פשוט מתפוצץ על המגרש", סיפר השבוע מרקוס פרז, עוזר המאמן בקולג'. "יש לו אתלטיות פנומנלית. הוא מצוין במשחק ריצה ובמשחק מעבר. גם במשחק מסודר על חצי מגרש הוא טוב. הוא משחק חכם, מוצא את הפרצות בהגנה ונע ללא כדור. הוא משתמש המון בכוח שלו. למרות שהוא שיפר את הקליעה מרחוק, בקטע הזה עדיין יש לו בעיה. הוא צריך לעבוד על יכולת הקליעה מחצי מרחק. לריקי קשה לסדר לעצמו מצבים בהתקפה, ובלי פוינט-גארד שיוריד ממנו את הלחץ קשה לו יותר".

עד מהרה הפך פולדינג לבורג מרכזי. בעונה השלישית אמנם הודחו הנמרים ממיזורי בסיבוב השני של טורניר המכללות, אבל ההצגה שנתן פולדינג מול אוקלהומה לא תישכח שם בקרוב. השחקן קלע 36 נקודות, והציפיות לקראת העונה הרביעית והאחרונה במדי הטייגרס הרקיעו שחקים. הנהלת קבוצת הכדורסל רצתה שפולדינג יככב על החוברות שהוציאה למגויסים חדשים, אבל הגארד הביישן סירב. הוא העדיף להתרחק מאור הזרקורים.

אבל עוד לפני העונה האחרונה בקולג', פולדינג חשב על יציאה לדראפט האן.בי.איי. ההערכות היו שהוא ייבחר בין אמצע לסוף הסיבוב הראשון. ובכל זאת, למרות הסיכוי לחוזה בליגה הטובה בעולם, החליט השחקן לחזור לעוד עונה בקמפוס. מהר מאוד הסתבר שזו היתה טעות. הציפיות לעונה חלומית של הטייגרס התפוצצו. הפרת תקנון המכללות על ידי מאמני מיזורי נחשפה וגרמה נזק רב. התאחדות הקולג'ים פתחה בחקירה מקיפה, שבסופה הודחו שני מאמנים ועל המאמן סניידר נאסר לגייס שחקנים חדשים. הפרשה העיבה על העונה של הטייגרס, וריחפה מעליהם כמו צל. הפסד גרר הפסד, ומה שנראה כמו עונה חלומית הפך לסיוט מתמשך.

החולשה הכללית הדביקה גם את פולדינג, שלא ממש הצליח להנהיג את החברים כפי שציפו ממנו. גם במישור האישי נרשמה ירידה בתפוקה. כמו שבחר להסתתר מאור הזרקורים בעבר, כך גם הפעם; האופי השקט של השחקן בלט, והוא נמנע מלקיחת אחריות. "ריקי הוא בחור ביישן מטבעו", אמר ג'ו ולג'ספר, עורך הספורט של ה"קולומביה דיילי טריביון" ל"ספורט כל העיר". "הוא לא ממש מנהיג. לא תשמע אותו נואם בחדר ההלבשה. העונה האחרונה היתה קשה מאוד, והוא לא הצליח לשנות את הדרך של הקבוצה".

לדראפט האחרון הגיע פולדינג בלי יומרות גדולות מדי. הוא נבחר במקום ה-54 על ידי הדטרויט פיסטונס, וכבר חשב על חזרה הביתה - אך למרות הבחירה בדראפט ולמרות העבודה הקשה במחנה הקיץ, הוא לא הוחתם על חוזה לעונה הקרובה. "לדטרויט יש הרבה שחקנים בעמדה שלו", סיפר כריס מקוסקי, המסקר את הפיסטונס עבור ה"דטרויט ניוז". "במדידות שעשו לו גילו שהוא נמוך ממה שדווח במכללה. שם תמיד מוסיפים כמה אינצ'ים. בסך-הכל הוא בחור טוב, וזו הסיבה שג'ו דומארס בחר בו. אני מאמין שאחרי שיצבור ניסיון באירופה הוא יהיה שחקן אן.בי.איי לגיטימי".

מבחינת ריקי פולדינג, הרבה מאוד מונח על כפות המאזניים בעונה הקרובה. היכולת שיפגין כאן תבהיר להנהלת הפיסטונס אם הוא האיש שראוי להחליף את ריפ המילטון. השאלה היא אם האתלטיות המדהימה, הצניעות הטבעית ועבודת הצוות יסייעו לו במשימה. דווקא כאן, בעיר זרה, יצטרך פולדינג להוכיח שיש לו את מה שצריך כדי לשחק בליגה הטובה בעולם, ושהעונה החולפת היתה רק תקלה מקרית בדרך לצמרת.