התחתית האירופית

בעוד שעיניה של ישראל כולה היו נשואות אל גל פרידמן, לאלבנים היתה תקוה משלהם למדליה - מירלה מנג'אני. מדובר במערכת יחסים בעייתית במקצת: מנג'אני, שנולדה בעיר האלבנית דורס, מחזיקה מאז שנת 97' באזרחות יוונית, ואף זכתה במדליית כסף אולימפית תחת דגלה של מדינתה המאמצת. "מצד אחד אני מאוד גאה בה, למרות שהיא מתחרה עבור יוון", אומרת צעירה מקומית, "מצד שני, אני רוצה להחטיף לה בגלל שעזבה אותנו". "בשבילי היא תמיד תהיה אלבנית", מוסיף צעיר אחר, "לא אכפת לי אם היא גרה בחו"ל".

אלבניה נחשבת למדינה הענייה באירופה, ודוגמה מצוינת לכך היא ביתו של אחד ממועדוני הכדורגל היוקרתיים במדינה - פרטיזני טיראנה. המשחקים שמתקיימים במגרשי הכדורגל המאובקים של אלבניה, גורמים גם לנאמניה הגדולים ביותר של בני סכנין להבין שהעובדה שאין לקבוצה מגרש ביתי, עדיין לא הופכת אותה לקבוצה המקומית המוזנחת ביותר. המגרשים באלבניה מזכירים יותר את עזה מאשר את התנאים בגליל.

אלבניה היא מדינה בה המחויבות לכדורגל אינה עומדת בקנה אחד עם התשתית. פרטיזני מונה 1,500 חברים, שחקנים בני כל הגילאים, המשחקים על כל שטח אדמה פנוי. "בזמן המשטר הקומוניסטי הוצאו כל הדתות מחוץ לחוק, וכך הפך הכדורגל לדת הלאומית", אומר סאלור מולט, שחקן ליגה ב', שפעם כמעט והוחתם על ידי הפועל כפ"ס.

המועקה הרובצת על הכדורגל המקומי משקפת במידת מה את מצב המדינה כולה, שאחד מכל ארבעה מאזרחיה בוחר לחיות בחו"ל. אלבניה היא מדינה נטולת משאבים כלכליים, הנשלטת על ידי בעלי הממון. שחקן כדורגל מוביל, המשחק מחוץ לארצו, יכול להרוויח כ-5,000 דולר בחודש - סכום עתק לעומת 100 הדולר שמרוויח מורה, לדוגמה.

כל השחקנים המשחקים בחו"ל יחזרו הביתה השבוע כדי להתאחד ולשחק במוקדמות גביע העולם נגד יוון. המשחק, שייערך ביום שבת, יתקיים באותו האיצטדיון בו נערך המשחק מול סכנין. כל הכרטיסים למשחק כבר נמכרו, ואלפי אלבנים תושבי יוון, קוסובו, איטליה וגרמניה כבר נמצאים במולדתם. "אנחנו, האלבנים, נוטים להפתיע בעיקר את עצמנו", אומר אדגר, אוהד אס.קיי טיראן, יריבתה המושבעת של פרטיזני ואלופת המדינה הנוכחית, "כך שאם נצפה לנצח, סביר שנפסיד". במשחק הקרוב, כך הוא צופה, אלבניה תפסיד. אם נכונה השערתו לגבי יכולת ההפתעה האלבנית, מועמדת אלבניה לניצחון כמעט בטוח.