יום המשחקים האחרון מזמן לנו תחרות בין שני ספורטאי-על משני קטבים שונים לחלוטין. ספורטאים הרחוקים זה מזה בגיל, באפשרויות הכלכליות, בתפישת הספורט, בסגנון הספורטיווי. שונים בכל דבר, מלבד העובדה ששניהם מעולים.
מאריו קינדלן הוא קפטן נבחרת האיגרוף של קובה. נבחרת, שהעלתה שבעה מתאגרפים לקרבות הגמר של אתמול והיום, קרבות שנראו פחות כמו חצאי גמר אולימפיים ויותר כמו סרט הדרכה. הוא בן 33 ואת חייו הבוגרים העביר במחנה האימונים הקבוע של הנבחרת. הוא מתעורר מדי יום בשש בבוקר לשקילה ומעביר את הזמן באימונים. אחרי המשחקים יפרוש מאגרוף ויעבור להכשיר דור חדש של מתאגרפים. הוא מקבל את המותרות הגדולים ביותר שיש לקובה להציע. דירה, מכונית, נסיעות בעולם עם הנבחרת.
אמיר קאהן מבריטניה, יריבו של קינדלן בגמר במשקל עד 60 ק"ג, הוא בן 17. בתוך כמה שנים יהיה אלוף עולם מקצועני באחד המשקלים הבינוניים ויהיה גם מולטי-מיליונר. קאהן הוא מהשכונות האסיאתיות של בולטון. הדבר הכי דומה לדטרויט שיש באנגליה. מבחינה זו הוא יוצא דופן בין כוכבי המשלחת הבריטית. 17 מ-24 המדליות של הנבחרת הבריטית הגיעו בענפי החתירה, האופניים, השיט והרכיבה. ענפי ספורט פופולרים בבתי הספר הפרטיים ובמעמד הבינוני והגבוה.
אביו של אמיר, שאג'האד קאהן, היגר מפקיסטן לבולטון ב-1970. הילד היה היפר-אקטיווי ובבולטון זה אומר דרך קצרה להסתבכות בצרות. למזלו, בגיל 11 תפס אותו בחור בשם מי ג'לי והכניס אותו למועדון איגרוף שהוא מנהל. ג'לי יושב ליד הזירה בטורניר ומדבר בטלוויזיה במבטא לנקשיירי כמעט בלתי מובן: "ההצלחה של אמיר היא עצומה למועדון שלנו. נוכל להוריד עוד ילדים מהרחובות ולתת להם מסגרת". הצניעות הזאת נעלמת כשהוא נשאל לגבי הסיכויים. "אנחנו נראה את היוניון ג'ק ונשיר את ההמנון ביום ראשון", הוא אומר, בשקט, בלי פאתוס. הוא מספיק זמן בענף כדי לקלוט כמה מבריק היהלום שזימן לו הגורל.
ברבע הגמר קאהן הנחית את הנוק-אאוט הראשון במשחקים, כששלח הביתה את יונג-סוב באיק מקוריאה אחרי 87 שניות. קרב חצי הגמר מול סריק יילוב מקזחסטן, אמור היה לייצג איזשהי בעיה. לקזחסטני יש טכניקה בהגנה וניסיון, והוא הוביל 14-16 אחרי שני סיבובים. מכה אחת של קאהן, שפגעה ליילוב בראש, סיימה את הסיפור. הוא אמנם נשאר על הרגליים, אבל חסר כל יכולת להתגונן. קאהן הנחית 13 נקודות רצופות וניצח 26-40.
קינדלן הוא דבר אחר לגמרי. בחצי הגמר שלו מול מוראט חרצ'ב הרוסי, הוא ברח ליתרון 0-5 ומכאן החל רק להגן. מתחמק בצורה מושלמת מהחבטות. מכניס את היריב למערבולת של השמדה עצמית ואיבוד שווי משקל, כתוצאה מחבטות אדירות שרק תופסות אוויר. זה נגמר 10-20. הוא נתן עד עכשיו 31 נקודות בלבד בארבעה קרבות.
ההחלטה של קאהן להישאר באיגרוף חובבני היא מצוינת. הוא מתכוון להפוך מקצועני רק בגיל 22. בריטניה אפילו הגמישה את חוקי הגיל הנהוגים בה לגבי איגרוף, אחרי שאביו של קאהן איים לרשום אותו לנבחרת פקיסטן. קאהן הופך לדמות לאומית בקרב ציבור שבאופן עקרוני לא נחשף למתאגרפים מבולטון. חשוב מזה, במקום להנחית נוק-אאוטים על מקצוענים סוג ג', הוא יילחם היום ביריב עם טכניקה בה לא ייתקל במקצוענים. בתנאי תחרות - כפפות עבות, סיבובים קצרים - שמקשים על הנוק-אאוט.
קינדלן הביס את קאהן בקלות כמה חודשים לפני המשחקים, אבל עבור הילד בן ה-17 מספר חודשים הם היסטוריה עתיקה.
אם ינצח, למרות גילו, קאהן לא יהיו האלוף האולימפי הצעיר בהיסטוריה של האיגרוף. התואר הזה שייך למתאגרף עם מספר קווי דמיון משותפים לקאהן. גם כן בן מהגרים במשלחת שכללה בעיקר יוצאי אוניברסיטאות יוקרתיות.
יענקל פינקלשטיין נולד בשיקגו וגדל במקסוול סטריט - הגטו היהודי של שיקגו - וכשהפך למתאגרף שינה את שמו לג'קי פילדס. "היהלום של הגטו" זכה בזהב האולימפי עד משקל 57 ק"ג במשחקי פאריס 1924 וב-1929 זכה באליפות העולם. הוא לא היה אלוף האיגרוף היהודי היחיד ממקסוול סטריט. אחרים היו ברני רוס (שנולד בשם בריל רופסקי) וקינגפיש לווינסקי (נולד בשם האריש קרקוב). באותו רחוב ציורי גדלו גם שופט בית המשפט העליון של ארה"ב, ארתור גולדברג, ומייסד סי.בי.אס וויליאם פיילי.
משני צידי הזירה
רונן דורפן
29.8.2004 / 11:42