יומן אתונה: שתיקה רועמת

כשיצאנו, אני ועוד כמה עיתונאים, מגמר הקפיצה במוט, שתקנו. שתיקה רועמת קוראים לזה. בדרך כלל, כשאנחנו יוצאים כאן מאירועים, אנחנו מריצים צחוקים, משחזרים מה היה ובעיקר דנים בנושאים כבדי משקל כמו האם היה זה תמיר חלבי שכבש את שער הניצחון למכבי תמרה בניצחון ההיסטורי על הפועל ת"א. הפעם שתקנו כמו אוהדים שהקבוצה שלהם הפסידה. ירידת מתח היסטרית, כאילו הכל נגמר. הרגע קיבלנו שלוש חתיכות בדרבי. בקרב הגוורדיה הישראלית, היתה תחושה שאלכס הולך להביא זהב. אלכס גלעדי הושיב לידו את בובקה מצד אחד ומצד שני את לימור לבנת, שהבטיחה לנו שלא משנה מה נכתוב עליה, גם הפעם היא רוצה לחגוג ובגדול, עם העינטוזים והכל.

שעתיים לפני זה, במיטב מחלצות השבת, אנחנו שורקים בוז לטים לובינגר ולשאר החברים, ולא מבינים למה אלכס לא מתחיל לקפוץ. ואז הוא מתחיל, עובר את הגבוה הראשון שלו (5.65 מ') בקלות והמילה זהב כבר רצה חזק ביציע הישראלי המתוחזק בגל פרידמן, כשכולם מנופפים בדגל ישראל.

את הסוף אתם כבר יודעים. אברבוך צונח עם המוט בפעם השלישית ואלכס גלעדי מסמן לנו מתא הכבוד "מה אפשר לעשות" עם הידיים. עוד מדליה ישראלית הוא כבר לא יחלק באולימפיאדה הזו. למטה, במיקס זון, אלכס מתראיין בנינוחות מעט מפתיעה. עם חיוך, הוא תופס לנו ביד ואומר לנו 'בבקשה, אתם מוזמנים לעלות לשם ולראות אם קל כל כך להביא זהב'. על אלכס הימרו ראשי היחידה לספורט הישגי כמדליה כמעט בטוחה, אבל זה בסדר, לא על זה נתפוס אותם במילה. היו כמה דברים אחרים במהלך המשחקים האלה שהעלו תהיות, אבל על כך נדון בפעם אחרת.

אלכס אברבוך הוא בחור נחמד וספורטאי ענק שבטח עוד יתרום רבות לאתלטיקה הישראלית המקרטעת. מותר להתאכזב מאלכס כמו שמתאכזבים מכל ספורטאי שלא מצליח. אלכס לא הביך, אלכס לא הושפל או ביזה אף אחד. הוא פשוט היה קורבן של רף ציפיות גבוה, יש שיאמרו מוגזם. זהב באתלטיקה, חברים, וכבר דיברנו על זה, שווה יותר מכל זהב בענף אחר, וכנראה שגם הלחץ בהתאם. מה שנותר לנו זה רק לקוות, שבבייג'ינג, בגיל 34, אלכס יצליח להגיע יותר חד מאשר הוא מגיע לתחרויות גדולות מאז הזהב באליפות אירופה במינכן ב-2002.

המשלחת הישראלית תסיים את ההופעה שלה ביום ראשון עם ריצת המרתון היוקרתית, שמשתקת את העיר ועוד תשאיר אותי פה יום נוסף. אסף בימרו והיילה סאטין הם המרתוניסטים שלנו ובשבת, אם זה מרגיע אתכם, הם הבטיחו לנו שהם הולכים לייצג אותנו בכבוד. אחרי שהם יסיימו, נוכל לסכם סופית את אולימפיאדת אתונה, האולימפיאדה הראשונה בה זכינו במדליית זהב אולימפית.