בעל-הבית התגעגע

בלי קימאני פרינד, שהחמיץ את הטיסה, קוז'יקרו ולימונד, שהתאמנו עם הנבחרת, וזר חדש שעדיין לא נמצא, קשה היה להצביע על תובנות חדשות, מלבד אחת מרכזית - העונה הזו שפר הוא בעל הבית המרכזי. אם בשנה שעברה המפתחות התחלקו בינו ובין סולומון, הרי שבואו של ויליאם אייברי מצביע על שינוי מגמה.

אייברי, שגדל על אסכולת הכדורסל הקבוצתי של מייק
ששבסקי, הוא האיש שאמור להשלים את שפר ולתת לו להנהיג.
גם באימון עצמו היה ברור ששפר הוא הבוס. אפילו הצוות המקצועי, שרון דרוקר ואבנר יאור, זז בחלקים מסוימים של האימון הצדה ונתן לשפר את המושכות. האייס-מן היה זה שהעביר את החימום לצעירים, שמצדם עשו הכל להרשים אותו.

300 האוהדים באדום שהגיעו לאימון ניסו גם הם לתרום לאווירה החגיגית. הם אמנם ניסו פה ושם לשיר כמה שירי עידוד, אבל רובם לא ממש זיהו את החבר'ה הצעירים על הפרקט. ביציעים, בכל מקרה, המורל היה גבוה. דאנק עייף של הבוסמן החדש, ליאון טרימינגהם, התקבל במחיאות כפיים סוערות, כאילו מדובר בהטבעה מהעונשין. ליי-אפ של שפר הביא להשתוללות של הקהל כאילו מדובר בגביע אירופה.

טרימינגהם נראה קצת מחוץ לעניינים. השחקן עם הרזומה המרשים בליגות הכי קיקיוניות על הגלובוס נחת בארץ הקודש רק ביום שלישי אחר הצהריים, וסובל עדיין מכמה קילוגרמים עודפים. לפחות בכל הנוגע לגזרה שלו, לצוות המקצועי יש עוד עבודה. גם אייברי לא נראה הרבה יותר טוב. עייף, כבד ולא מרוכז, מזל שלפחות אצלו הידית עוד מתפקדת. אחרי קיץ ארוך וכשלפניהם חודש וחצי לפתיחת הליגה, דרוקר ויאור מתכוונים לקחת את הזמן עם הסגל, שעדיין לא ממש מושלם. האימונים הראשונים יוקדשו לשתי מטרות עיקריות: עבודה על טכניקה אישית ושיפור הכושר הגופני. המאמנים מודעים לחלודה שהצטברה אצל השחקנים במהלך הפגרה, ומתכוונים להסירה במשחקוני זוגות ושלשות לאורך שבוע האימונים הראשון, לפני שיעברו לטקטיקה קבוצתית.

מאוריציו בלדוצ'י הוא אחד מסוכני השחקנים הכי חשובים בכדורסל האירופי. שארונס יסקיבצ'יוס ובנו אודריך הם רק שני שמות בולטים בארסנל של הסוכן האיטלקי. השבוע, מיד אחרי החתימה של עוד לקוח בכיר שלו, דורון שפר, לקדנציה נוספת במלחה, התפנה בלדוצ'י לספר על המו"מ הארוך והמייגע ביו הצדדים. "שפר עשה תהליך ארוך של חשיבה", מגלה בלדוצ'י, "והחליט שהכי טוב בשבילו זה להישאר בירושלים".

אצל לקוח אחר שלך, יסקיבצ'יוס, סגרתם עניינים במהרה. למה עם שפר החתימה התעכבה כל-כך הרבה זמן?
"כל מו"מ הוא שונה, ואין מה להשוות בין המקרה של יסקיבצ'יוס לזה של שפר. תדע לך שגם המו"מ עם שמעון מזרחי היה ארוך וקשה, והוא הסתיים ב-20 ביולי רק משום שמכבי תל-אביב והשחקן היו חייבים לקבל החלטה, בגלל שהיה דד-ליין לעזיבה של יסקיבצ'יוס ל-NBA. אצל שפר אין סעיף כזה, ולכן המו"מ היה הרבה יותר ארוך ושני הצדדים נזקקו להמון סבלנות. זה דומה לזוג שרוצה להתחתן. אצל זוגות מסוימים מתחתנים אחר שבוע, ואצל זוגות אחרים זה לוקח כמה שנים. מה שאני יכול להגיד הוא ששני הצדדים, גם הפועל וגם שפר, רצו חתונה, ובסופו של דבר כולם מרוצים".

נראה שיו"ר הפועל, דני קליין, העדיף להשאיר אותך בצד ולנהל את המו"מ עם שפר ישירות.
"זה אולי נראה ככה, אבל זה בהחלט לא נכון. ביני ובין קליין אין שום בעיות. אנחנו חברים טובים, יש בינינו הערכה רבה ולא מחלוקת, כמו שאנשים חושבים. כשמנהלים דיונים על חוזה, הרבה מאוד פעמים הסוכן הוא זה שמתחיל את המו"מ, ואחר-כך השחקן והקבוצה מדברים ביניהם ישירות. אני לא מקנא בזה שלא השתתפתי בדיונים, אלא שמח בשביל שפר שהוא בחור נהדר וקליינט חשוב".

הפועל כבר שקלו לוותר על השחקן.
"אני לא יודע מזה. זה נכון שהמו"מ נמשך כמה שבועות, היות ששפר רצה לבדוק גם אופציות אחרות ולקבל החלטה בראש נקי ולא תחת לחץ. בירושלים אולי לא יודעים, אבל שפר עשה ויתור גדול מאוד כדי לשחק בהפועל. היו לשחקן הצעות גבוהות פי שתיים וחצי ממה שירושלים מציעים לו, והוא החליט לסרב להם כי הוא אוהב את הפועל ומעדיף להישאר בה עונה נוספת. ההנהלה, המדיה והאוהדים צריכים להעריך אותו על כך".

הליגה הישראלית בהתפוררות, שחקני הנבחרת בורחים לאירופה, ורק שפר מעדיף להמשיך לדשדש פה במקום בטופ של היבשת.
"שפר שכר את שירותי רק כדי לבדוק את ערכו בשוק השחקנים, וכמו שכולם יודעים, לשחקן לא חסרו הצעות. חמש קבוצות בכירות באירופה הציעו לו חוזים גבוהים פי כמה מהפועל. אבל אצל שפר הכסף הוא לא מה שקובע, כי במקרה כזה שפר לא היה נשאר בירושלים".

אז מה בכל זאת השאיר אותו בהפועל?
"שפר עשה חושבים והחליט שהפתרון הכי טוב עבורו הוא הפועל ירושלים. כשמנסים לגבש החלטה, יש מספר רב של קריטריונים, ולא רק השכר ורמת הכדורסל. מה עם המשפחה של שפר? מה עם הילדה של שפר? אם הוא היה עוזב לאירופה הוא לא יכול היה לקחת את בתו, וזה היה שיקול מכריע. אמנם לכל דבר יש מחיר, ושפר פשוט לא קיבל את ההצעה האולטימטיבית שאי-אפשר לסרב לה".

כאחד מראשוני הסוכנים שהוציאו את הכדורסלן הישראלי לאירופה, מה דעתך על הנהירה הישראלית ליבשת?
"אני שמח שאנשים זוכרים שאני הייתי זה שסידר בזמנו לפפי תורג'מן את הליגה האיטלקית. לדעתי השינוי בחוקי בוסמן הוא זה שהביא לכך שהרבה ישראלים עוזבים את הליגה המקומית. חוץ מזה, אסור לשכוח שהשחקנים הישראלים מתאימים למועדונים אירופיים משום שהם שחקנים ברמה טובה, ומה שלא פחות חשוב, הם לא כל-כך יקרים. חשוב גם להדגיש שעם כל הכבוד לזה שהרבה ישראלים יוצאים לאירופה, עדיין בשתי הליגות הכי טובות ביבשת, איטליה וספרד, אין שום נציג מישראל".

מי שתיווך בחשאי וסייע לסגור את עסקת שפר היה דורון שפע, שחקן העבר של הפועל בשנות התשעים. הקשר בין שפע למועדון נוצר לפני כחודש, כאשר ראשי הקבוצה פנו לשחקן כדי שיצטרף לוועדה המקצועית של הקבוצה. שפע שמח לחזור למועדון שבו כיכב בעשור הקודם והסכים להצעה. בזמן הנתק בין השחקן למועדון יזם שפע שיחה עם שפר, ומהר מאוד הבין שהאייס-מן מעוניין לשחק בקבוצה גם בעונה הבאה, ושכל ניסיונותיו לצאת לאירופה לא ממש רלבנטיים. משם לא נותר לו הרבה, רק להעביר את הדברים הלאה להנהלה שיזמה את סדרת השיחות עם השחקן וסגרה איתו השבוע.

שפע, מזל טוב על החזרה למערכת.
"תודה רבה, כל שנה פנו אלי להיות מעורב בקבוצה ופשוט לא יכולתי. השנה אני מקווה שיהיה לי יותר זמן, חשוב לי להיות במערכת של הפועל ירושלים. הוועדה היא גוף מקצועי שרק עוזר לצוות המאמנים, ואני מקווה שנצליח".

אתה השארת את שפר בירושלים?
"מובן שלא אני לבד. הקרדיט הולך להנהלה שחתמה איתו. אני מאוד רציתי שיישאר, ובסך-הכל דיברתי איתו קצת. אני חושב שקבוצה צריכה סמלים, לא משנה כמה זרים ומתאזרחים משחקים. תמיד צריך ישראלים בכירים וטובים, כי הם נותנים את הערך המוסף. אצל שפר היכולת המקצועית והאישיות מתחברות, וזה מה שהופך אותו לשחקן מיוחד שקהל יכול להזדהות איתו, ולכן היה כל-כך חשוב שהחיבור עם ירושלים יימשך.