"אני חי בחלום"

חם היה היום ביאכטה המאוכסלת בדגלי ישראל. אמא של ניקוס ואחותו, שתי יווניות בלי שפם, השתתפו בחגיגה. אנחנו אוהבים את גל הוא כמו משפחה, היא הסבירה. כשניצח, גל עבר לידנו, אמר להן מזל טוב ביוונית וקישקש איתן. צעקנו לו "אתה תותח" והוא ענה לנו עם תנועות ידיים, מנצח על המקהלה משל היה דוד ערק בכבודו ובעצמו. חבורה של ישראלים תקועה בסירה לחופי יוון, שרה שרית חדד באמצע האולימפיאדה.

אח שלו, יובל, במים. המאמן גור שטיינברג, אדם שמרגיז פה חצי עולם, עצבני שנעלמה לו האקרדיטציה, עושה מעשה ענק ומעיף מגל את אפרים זינגר וצבי ורשביאק מהוועד האולימפי. הם לא עזרו לו עד עכשיו, אבל גל, למרות שהוא זכור את זה היטב, מחייך. הוא עדיין בשוק ולא יעשה סצינות, לא עכשיו. אצל גור אין חכמות בקטעים האלה, כמו שהייתם מצפים מאיש קבע. כמו בימים ההם, כשהריץ את פרידמן בשדות כשהיה ילד והפך אותו לגבר.

אחרי זה, שטיינברג הלך לסגור חשבונות עם לימור ליבנת ורונית תירוש. כמו שאמרנו, בן אדם קצת מעצבן, אבל תמיד תמיד יודע מה הוא עושה. הוא כבר חושב על בייג'ינג. הוא לקח חופשה מהג'וב בהייטק, בשביל להדריך את גל, ועכשיו הוא רוצה, כמו בכל מדינה מתוקנת, להתפרנס משייט. יש לו גם תכנית להציע - עוד זהב בבייג'ינג. גל אמנם כבר הספיק להגיד שהיה שמח ללכת על עוד מדליה עם האיש אותו ניצח רגע קודם, ניקוס קקלמנאקיס, אבל היווני, כשנשאל על כך, אמר כי עכשיו, אחרי שקריירת הגלישה שלו נגמרה, את הידע שלו הוא מתכוון להשקיע בדור הבא של גולשים מבית.

גל וניקוס, גם אחרי התחרות הזאת, הם חברים טובים, וההפכים זועקים לשמיים. גל מדבר על זה שהדבר הכי מפחיד שקרא לו כאן זה הרגע ההוא בו דהר עם ניקוס ב'פורש' על 220 באמצע אתונה. טרור, הוא מסביר ליוונים, לא הטריד אותו לרגע. ניקוס חותם לבחורות על איזורים שהיו שמורים לאקסל רוז, בימים שלפני הכרס. גל מחייך בנימוס ומתראיין לערוץ 1 האפור, ניקוס כבר מסמן למעריצות עם העיניים. ובעוד גל מתחבק עם לימור לבנת, ניקוס בעמידה עם איזו בלונדינית בשירותים, ולא בשביל בדיקות שתן. רוק סטאר פר אקסלנס.

גל רגוע, כל המשפחה רגועה. האח יובל מתנגב ומברר מה עשתה החברה קורזיץ בשיוט האחרון שלה, לפני שהגיעה גם היא לברך. יש הפתעה גדולה גם בנשים, כאשר סנסיני האיטלקייה, שהובילה לכל אורך התחרות, סיימה במקום השלישי.

פרידמן מכין נאום להיום בערב. בשמונה וחצי, אחרי טקס המדליות, עם התקווה וכל ההתרגשות הצפויה, הוא הולך לשאת את דברו לאומה. בפריים טיים. גולש מיסטרל. עורך הדין כבר כאן וגם החברה. מסביב, אפשר לראות את הבריטי דמפסי שזכה בארד. הבן אדם מזכיר שתי טיפות מים את הגיטריסט של אואזיס. הבריטים הם חתיכת מעצמה בשייט, יותר מישראל, אבל לא האמינו שגם במקצוע היוקרתי הזה הם יביאו מדליה. הם רגועים ורק שתי תחנות טלוויזיה מראיינות אותו. ככה זה כשמדלית ארד זה עניין שבשיגרה.

הברזילאי, בימבה קוראים לו, עצבני. הוא מפחד שישחטו אותו כשיחזור הביתה. רונית תירוש מגיעה לאיזור ומפזרת הבטחות. במכנסונים קצרים שיושבים יפה יפה על גוף מטופח, קשה לזכור לפעמים שהיא פה על תקן מנכ"לית משרד החינוך. כולם אצים רצים למסיבת העיתונאים במלון פיניקס המטופח וגם רונית מקפצת להנאתה עם לימור. נציגי רפובליקת הבננות חייבים הרי להיות באתונה. אחר הצהרים ובחוץ העולם מתרוצץ, שר פעם שלום חנוך בשיר, שבאמצע השמחה הזו נראה לי פתאום מאוד אקטואלי. השכונה זכתה במדליה, והיום בערב נשיר את התקווה.

גל עובר לידי ולוחש באוזן: "אמרתי לך". אמר, וקיים.

אין ספק שיעבור עוד הרבה זמן עד שגל פרידמן יעכל את מה שקרה היום. אפשר להבין אותו. גל פרידמן נכנס היום לספרי ההיסטוריה של הספורט הישראלי ויש שיאמרו גם מדינת ישראל בכלל. גם מדלית זהב ראשונה לארצנו הקטנטונת וגם מדליה אולימפית שנייה לספורטאי הענק הזה.

אחרי החגיגות (ובדיקת הסמים), התפנה סוף סוף פרידמן לראיונות. "אני חי בחלום. אי אפשר לתאר את מה שאני מרגיש", הוא סיפר. "באתי הנה ממוקד, חד ומפוקס. לא פחדתי מהלחץ וזו הדרך הכי טובה לנצח. הרגשתי שמדינה שלמה דוחפת אותי, חשתי בזה לאורך כל התחרות, כשקראתי את התגובות באינטרנט ואת הידיעות בעיתונים. כל הזמן זרמו לי אנרגיות טובות מהארץ".

על השיוט עצמו, אחריו עקבה מדינה שלמה בשידור ישיר בטלוויזיה סיפר פרידמן: "הברזילאי ריקרדו סנטוס נצמד אליי והייתי צריך להוציא אותו מהפייט. בהתחלה הוא עוד הוביל קצת והייתי צריך לגרור אותו לחילוף רוח לא טוב. הוא לא ידע לאן אני מוביל אותו. בסופו של דבר הוא הפסיד חילוף רוח קטן וככה נפטרתי ממנו. הוא פחות מנוסה ממני וכמו שציפיתי, הטעות שלו הגיעה והוא נלחץ".

על קו הסיום הגיעו יריביו של גל, כל אחד בתורו, לברך אותו על הזכייה ההיסטורית. קקלמנאיקס, שזכה בסופו של דבר במדלית הכסף, פירגן לפרידמן בנדיבות. "רציתי לסיים עם זהב", הוא אמר לנו. "אבל אני שמח בשביל גל. אני בכל זאת מאושר כי סיימתי את הקריירה עם השיוט הכי טוב שלי".

פרידמן עצמו סיפר על יריבו היווני: "כבר לפני 3 שנים החלטנו שבמקום להתאמן לבד נשתף פעולה וככה אחד מאיתנו יסיים במקום הראשון והאחר בשני".

ריקרדו סנטוס הברזילאי, שהוביל את התחרות לפני השיוט היום, סיים בסופו של דבר במקום הרביעי הכללי בלבד, נקודה (שלילית) אחת יותר מהבריטי ניק דמפסי, שגנב את הארד. סנטוס לקח קשה את הכישלון שלו וחיפש אשמים. הברזילאי אמר לוואלה! ספורט: "לא היינו צריכים לצאת לשיוט הזה בגלל תנאי מזג האוויר וזו בושה. אני מתנצל בפני כל העם הברזילאי".

בתקופת ההכנה לאולימפיאדה התעסקה התקשורת פעמים רבות בעליות ובירידות שביחסים בין גל פרידמן למאמנו גור שטיינברג. היו הרבה דיווחים בעיקר על חילוקי דעות מקצועיים בין השניים, אבל בדבר אחד הם תמיד הסכימו: פרידמן תמיד ידע לומר על שטיינברג שהוא מאמן מצויין ואילו שטיינברג צמיד הצהיר שפרידמן הוא בין הגולשים הטובים בעולם, שמועמד למדלית זהב באולימפיאדה.

נראה שבסיום השיוט היום, השניים שכחו מכל החתולים השחורים שעברו ביניהם. שטיינברג היה הראשון לקפוץ לעבר גל ולהפיל אותו מהגלשן כדי לחגוג איתו את הניצחון. למאמן, שלפני כמה שנים פרש מהתחום לטובת קריירה מצליחה כמהנדס וחזר כדי להכין את פרידמן לאתונה, היו הרבה דברים טובים לומר על השיוט עם הרייטיינג הגבוה בהיסטוריה של המדינה. שטיינברג אמר לערוץ 1: "גל עשה שיוט גאוני שרואים רק פעם בכמה שנים. הוא חזר על תסריט דומה שהוא עשה לפני שנה באותו מקום לניקוס קקלמנאקיס, בתחרות הפרה אולימפית. ברגעים מהסוג הזה יש לנו המון נסיון. גל קיבל היום את החופש הטקטי שלו לעשות מה שהוא מרגיש. כשהוא משוחרר בראש הוא יכול לעשות שיטים גאוניים".

עוד קרדיט ענק מגיע לעמרית ינילוב, מתאמת השייט מטעם היחידה לספורט הישגי, שליוותה את גל פרידמן וגור שטיינברג לאורך כל הדרך ב-3 השנים האחרונות. ינילוב אמרה בסיום: "אני חושבת שהכינוי המתאים ביותר לגל היום הוא 'מלך האריות'".

גל פרידמן לעולם לא יפספס אף ידיעה שקשורה אליו, המופיעה בתקשורת. ולא רק את הידיעות של העיתונאים, אלא גם את התגובות שלכם, הגולשים.

תוך כדי החגיגות על החוף זכר גל להגיד את הדברים הבאים: "אני רוצה להודות לגולשים של וואלה! קראתי את כל התגובות שלכם ואני אמשיך לעשות את זה גם הערב".

קראתם, זה הזמן לכתוב לאלוף האולימפי הטרי שלנו את כל מה שאתם חושבים עליו.