בדרך לגמר משולש

והנה זה מגיע. התקווה הגדולה היא לראות את מיכאל קולגנוב עושה זאת בשנית, ומשחזר את תקדים גל פרידמן, אבל לפני הכל הוא צריך להעפיל לגמר, ולעומת סידני, הדרך לשם לא נראית וודאית.

מישה, שבשנים האחרונות לא היה בשיאו, נראה במוקדמות ה-500 מ' כמו בימיו הגדולים. כשהוא מרגיש את המתחרים ועושה במקצה כבתוך שלו, הוא פתח את המקצה שלו בצורה לא אופיינית. בחצי המרחק הוא היה עדיין אחרון, כאילו מתבוננן על המתחרים מהצד ואומר 'נראה אתכם', ואז פתח מנועים ובקלות סיים במקום שבו רצה. בסיום לא ניכר המאמץ על פניו.

אבל בחצי זה הולך להיות הרבה יותר קשה. מישה יזנק במסלול מס' 2, כשממש לצדו, במסלול מס' 3, אלטפוסט הגרמני, שהיה רביעי באליפות אירופה האחרונה (מאי השנה) ושלישי באליפות העולם ב-2003. במסלול מס' 4 רמי צור. כל מילה עליו מיותרת, אבל נזכיר כי צור סיים במקום הרביעי באליפות העולם 2003 ונראה חזק מאוד גם במוקדמות. במסלול מס' 5 מחכה וויני האנגלי, שסיים שני באליפות אירופה האחרונה. במסלול מס' 6 - אמיר תמאש באבק הצרפתי (בן למשפחת גולים איראניים), גם הוא אינו קוטל קנים, שהקדים את מישה במקצה המוקדמות. במסלול מס' 7 ינסה להפתיע סילבה הפורטוגלי, אלוף העולם לנוער משנה שעברה, שקפץ כיתה ומתמודד מול האריות בכבוד. במסלול מס' 8 יהיה פרז הספרדי, שתפס את המקום ה-3 באליפות אירופה האחרונה, ובמסלול מס' 9, יחתור נציג איי סיישל, שלא צפוי להוות איום.

זה הזמן לדון במה שמחכה לנציגה של בחצי הגמר המקביל ל-500 מטר, לריסה פסחוביץ'. ראשית, תיקון טעות מכתבת הפתיחה - לריסה אכן הגיעה רביעית באליפות אירופה האחרונה.

במוקדמות קיבלנו את מלריסה בדיוק את מה שציפינו. לריסה ידועה כחותרת חזקה במיוחד, אשר מזנקת מהר ונחלשת לקראת הסיום, וכך היה גם במרוץ הראשון שלה באתונה. התוצאה של לריסה היתה התשיעית בטיבה במוקדמות, מה שלפחות על הנייר מסמן אותה כמועמדת להעפיל לגמר האולימפי. השיבוץ בחצי הגמר לא נראה בלתי עביר, ואין ספק שלריסה תלויה רק בעצמה. בכל הפעמים שעמדה במצבים כאלה עד היום, היא הצליחה.

עם זאת, כדאי לשים לב לשתי מתחרות מסוכנות שמחכות בחצי הגמר: ראשונה היא אידם האיטלקייה, האלופה האולימפית היוצאת, אגדה בענף שמחפשת רק זהב ובהחלט יכולה לעשות זאת. השניה היא פסטוצקה הפולניה, חותרת חזקה בצורה יוצאת מהכלל, עם נסיון של שתי אולימפיאדות מאחוריה. פסטוצקה, אלופת עולם ואלופת אירופה מס' פעמים, מחזיקה כבר שנים את הנבחרת הפולנית על שתי כתפיה החסונות.

את כל שאר המתחרות, לריסה כבר ניצחה בעבר, כך שהן לא אמורות להוות בעיה, ומכיוון ששלוש עולות לגמר, הדרך נראית סלולה.
אבל, כפי שנאמר כל כך הרבה פעמים, "זה לא נגמר עד שזה לא ניגמר", ונצטרך לחכות עם לסיום התחרות ביום חמישי, בתקווה שנעקוב בעניין אחרי מישה ולריסה גם ביום שבת.

להתראות מחר.


* זיו בן יוסף מאמן אולימפי, הוביל את נבחרת הקייאקים הישראלית לסידני 2000.