הדבר הראשון שגל פרידמן עשה אחרי שהוא חזר למלון היה לשנות במסנג'ר את ההגדרה שלו. עד עכשיו זה היה: "גל פרידמן אין דה אולימפיק", עכשיו זה: "גל פרידמן וון דה סקנד מדל אין דה אולימפיק".
קשה לנחש אם פרידמן שמח או עצוב אולי מכיוון שהתחרות לא הסתיימה. זה לוקסוס לא קטן לזכות במדליה יום לפני שהתחרות שאתה משתתף בה הסתיימה, אבל מצד שני פרידמן מאמין בתוכו שהוא יכול להביא את הזהב. נדמה שאם מחר היה מתקיים שיוט הוא היה מקבל החלטה מהירה והולך על טקטיקה מסויימת. עכשיו יש לו יום לחשוב על הדברים. כלפיי חוץ הוא כבר יודע מה הוא הולך לעשות: "אני הולך להביא זהב. אני לא מוותר עליו. זה לא משנה אם יש יום חופש או אין. אני רוצה זהב".
לגבי עוד יום שיוטים מוזר אמר פרידמן: "זה היה יום עם תנאים קשים וחבל שלא הייתי במיטבי. אבל בפרספקטיבה של כל התחרות, עשיתי תחרות מצויינת ואני היחיד שהבטיח מדליה מכיוון שכל השיוטים שלי הם בין שמונת הראשונים".
לגבי השאלה אם יזכה במדלית כסף אמר פרידמן: "זה לא מאכזב. אבל אני רוצה זהב. כל עוד יש סיכוי לעשות את זה אני לא פה בשביל לעשות סיכומים"
פרידמן הוסיף לערוץ 1: "הרוח תיעתעה בי ולא החליטה מאיפה היא באה, אבל היא היתה אכזרית לכולם. מחר יש לנו יום חופש כך שאפשר לנוח ולחשוב מה עושים בשיוט המכריע".
מאמנו של פרידמן, גור שטיינברג, הוסיף: "אנחנו במצב מצויין ועצם העובדה שכבר הבטחנו מדליה יכולה לעזור להתרכז במטרה. באטלנטה, עד השיוט האחרון היינו מחוץ לטבלת המדליות. עכשיו זה כבר קרב על מיקום".
עוד בוואלה!
אמא של גל: "גם ארד וכסף זו לא אכזבה"
בראיון שהתפרסם הבוקר ב'הארץ' מדברת דגנית פרידמן, אמא של גל על התכונה הרבה בבית המשפחה, ההכנות והתקופה שעברה מאז המדליה הראשונה באטלנטה 1996, והשקט הנפשי של הבן שאולי הולך להיות הראשון לחזור הביתה עם זהב.
"אני בהחלט מרגישה שהפעם הוא שונה מהרגיל. הוא יותר חייכן, יותר פתוח, יותר רגוע. הוא משוחח עם התקשורת, נוסע לו באופניים (הוא לקח עמו לאתונה שני זוגות אופניים) ושומר על קור רוח. כנראה שהניסיון והבגרות עושים את שלהם".