צא מכלוב הזהב

עונת כדורגל חדשה נפתחת והם שוב מאיימים. מה הם רוצים מאיתנו. זכויות שידור כמדומני, שוב זכויות שידור. רוצים יותר כסף, אומרים שנמאס להם, לא יכניסו צוותי טלוויזיה, "עדיף שתקנו כרטיסים". מה הם רוצים מאיתנו. שיניחו לנו לנפשנו. שיעזבו. שיילכו. יהיה רע? שיהיה רע. כאילו שעכשיו טוב.

מפסידים כסף ומתעצבנים. שיפסיקו להפסיד כסף, אז לא יתעצבנו. ולא יעצבנו. איך לא מפסידים כסף? משקיעים פחות, או לא משקיעים בכלל. משלמים לליאור אסולין 13 אלף שקל לחודש, ושיביא קבלות על הוצאות נסיעה. למה לא, מי אמר שאי אפשר, למה אסולין שווה יותר מ-13 אלף שקל בחודש. הכדורגל הישראלי יחזור לאחור? שיחזור, כאילו שעכשיו הוא מקדימה.

טובלים בביצה ומתלוננים על הליכלוך. שייצאו מהביצה או שינקו את הליכלוך. אבל שיפסיקו עם האיומים. נמאס מאיומים. נמאס מהם. שנים יושבים איתנו באותו בית ומאיימים שיעזבו. ושהבית יקרוס. ושנהפוך הומלסים. תצאו מהבית, הומלסים לא נהיה, מקסימום נחיה על מים ולחם. אחר כך נעמוד על רגליים בריאות יותר.

הכדורגל הישראלי סובל. זכויות השידור, מצב מתקנים, איכות שחקנים, תרבות ניהול, בעיית כוח, כשל גופני, טכניקה לקויה, מחיר כרטיסים, בעיית שוטרים. מחובר לצינורות הנשמה, שכוב על מיטת חולים, מתמלא כדורים כל חצי שעה - הכדורגל הישראלי זקוק לריפוי, לנחמה. והם מאיימים, שוב זכויות שידור.

מה הן זכויות שידור? הזכות לשדר את הכדורגל הישראלי. ומדוע המלחמה הקשה בעניין זכויות השידור? בשביל הזכות לעשות כסף מהכדורגל הישראלי. ובתפר הזה, שבין הרצון להראות את הכדורגל לצורך לעשות ממנו כסף- הכל מתפרק. כי מהכדורגל הישראלי, במצבו הנוכחי, אי אפשר לעשות כסף, פשוט אין מה להראות. והמלחמה אינה מתנהלת סביב שיפור הכדורגל, ריפויו, הפיכתו למוצר טוב יותר - אלא בסך הכל על בקרת נזקים. ראשי הקבוצות הגדולות נכוו והם רוצים שהמדינה תממן את הוצאות הטיפול.

אם כדורגל ישראלי היה איש, הייתי אומר לו: הם לא באמת דואגים לך, הם רק רוצים להשתמש בך. אבל הוא לא איש, הוא מערכת מורכבת ואין עם מי לדבר. כך שאנו נותרים עם האיומים, עם האולטימטומים, עם התחושה המרה, רגע לפני פתיחת העונה. אבל אם הכדורגל הישראלי היה איש, הייתי אומר לו: צא מכלוב הזהב של העשירים ותחזור לרחוב, לילדים, לבתי הספר, לשכונות, לעוני, לאהבה, למקומות בהם מאיימים לא מסתובבים, כי בגדיהם יקרים מדי, כי הסיגר מגוחך מדי, כי איומים נגמרים לא טוב.