לקחו לנו את הכדורגל

כדורגל זה האופיום של ההמונים – אמר פעם מישהו, וכמה שהוא צדק. הכדורגל תמיד היה הסם של כולם. אנשים היו מתעניינים בלי הפסקה בקבוצות, מי כבש, מי ניצח, מה המקום בטבלה וכו'.

אבל בשנה שעברה קרה לי תהליך, שאני בטוח שקרה לעוד הרבה אנשים – התנתקתי כמעט לחלוטין מהליגה ומהכדורגל הישראלי. אני, שפעם יכולתי לשחזר את כל כובשי השערים בכל המשחקים של קבוצתי האהודה, בקושי יכולתי להגיד מה ההרכב של הקבוצה בשנה שעברה!

הניתוק הזה בא, לדעתי, רק בגלל שיטת התשלומים הכל כך גרועה. אני לא מדבר על הכסף, אבל אני אישית, גם אם היה לי את השבת של כדורגל בחינם, לא הייתי מסוגל לצפות ב-4-5 משחקים ברצף – זה פשוט מטורף לחלוטין.

אבל יותר מהטלוייזיה – זה הרדיו. אני עדיין זוכר איך כשהייתי קטן, הייתי שומע כל צהריים מכמעט כל מכונית ברחוב או מכל פיקניק בפארק את אות הפתיחה של שירים ושערים. עם כל המגרעות שהיו לתוכנית, זו הייתה עדיין תוכנית מצויינת וכיפית, שהביאה כל כך הרבה טעם לכדורגל. בשנה שעברה, כל שבת בצהריים, היד הלכה אוטומטית לכיוון הרדיו ולרשת ב', ואיכשהוא ציפיתי לשמוע שוב את האות, אבל הוא לא בא.

שירים ושערים היא תוכנית שחייבת להתקיים כדי להחזיר את הכדורגל להמונים ולעם, ובשביל שתהיה תוכנית נורמלית חייבים להפסיק את השיטה הדבילית של משחק אחרי משחק – זה פשוט הורס כל טעם ואין הרגשה של ליגה.

ההצעה שלי – יש בסה"כ 6 משחקים במחזור – משחק אחד ייערך ביום ראשון, ה-5 האחרים ביום שבת יהיו בקבוצות. לדוגמא, 3 משחקים יחד, ולאחר מכן עוד 2 יחד. השידור יהיה במתכונת של שירים ושערים טלוויזיונית, וככה גם נוכל להנות משירים ושערים ברדיו. אנחנו נהנה מהאפשרות לשמוע את הדיווחים ברדיו, ואני בטוח שכמות ההכנסות לשבת של כדורגל (בזיון שלוקחים כסף אבל זה עניין אחר) לא תרד.

חייבים לעשות את זה – כי כרגע הליגה הישראלית היא בטח לא הסם של ההמונים, היא כרגע עוד משהו שיש וקוראים עליו בכמה שורות, וחבל!