ידבר במטווח

אלכס דנילוב לא מדבר. האקדח שלו מוכן ליום שבת בבוקר, עת יהיה, כמו באולימפיאדה הקודמת, הישראלי הראשון לפתוח את דרכו במשחקים. הוא טוען שהעברית "לא בסדר", למרות שכבר 7 שנים הוא מתגורר באיילת השחר. גם הצלב, שזוכה למחמאות מהכמרים עם הכובעים המטופשים שמסתובבים כאן, בולט לעין כאילו כדי להרגיז עוד יותר את ציבור העיתונאים, עם ממורמר בסך הכל.

דנילוב הוא האנטי גיבור הקלאסי. גוי, מתגורר בצפון הארץ, ובסידני ההדק שלו היה קל מדי (הוא טעה/זייף בכמה גרמים) ולכן הוא נפסל. הכותרת הקבועה שלו באולימפיאדות היא: האקדח מת מצחוק. לסלי נילסן סיים כבר מזמן את הקריירה, אבל הכותרות הללו לא יוצאות מהראש. דנילוב הוא הספורטאי האולימפי של פעם. אף אחד לא מכיר, אף אחד לא שמע והוא ייכנס כנראה לקאלט עם ההופעות הביזאריות בענף הביזארי לא פחות בתרבות הספורט הישראלית.

אלכס, חובב טיפה מרה, נראה כמי שלא מתלהב מהמנטליות הישראלית, כמי שמעז לא לסגוד להווי הים תיכוני שלנו. הלחיים הסמוקות שלו וההתנהגות הכאילו מתנשאת (לא בכוונה כנראה) יוצרים ניכור סביבו. ביום שבת בבוקר יבואו הנשרים ויעוטו על הגופה. אח, אם דנילוב לא יפגע בלוח מה נעשה לו. נשחט לו את הצורה, נראה לו מה זה לאפס הזה, לגוי הזה, שאולימפיאדה שלישית שהוא לא פוגע בה. שיוריד ציפור לפחות.

אבל אם אלכס דנילוב יזכה במדליה. וואה, וואה. איזה גבר הוא. סבא ואבא שלו היו שוטרים ברוסיה, ההורים של אישתו אולגה, יהודים, לא היו בחיים בארץ, אבל יודעים תפילות וכאלה. ובכלל, אישתו מדברת עברית רצוף. אז מה אם בתקווה הוא מילמל מילים לא ברורות ואז מה אם הוא לא רצה להתראיין אחרי הזכיה. ראבק, זכותו. אלכסצ'קו שלנו הוא גבר אמיתי. ישראלי אמיתי. עובדה, הוא דפק 10 מ-10 בלוח.