המשחק הכי מרגש שראיתי הקיץ

יש גבול כמה כדורגל אפשר לראות לא? זהו שלא ממש. אחרי היורו, ואחרי הקופה אני מוצא עצמי מדי צהריים בוהה בגביע אסיה בכדורגל. מתחילת הטורניר אימצתי לי נבחרת: עיראק. קולגות בעבודה לא מבינים מה אני רוצה מהחיים שלהם, חברים מסתכלים על התימהוני שמסדר את יום העבודה שלו ככה שהוא לא יפול על משחק של נבחרת עיראק ב-14:00 בצהריים. עם נבחרת עיראק התחלתי להתעסק לפני כחודש במסגרת ההכנות לאולימפיאדה, בה תשתתף הנבחרת הירוקה לבנה. בכתבה שעלתה לאתר סיפרנו על המאמן שעזב, האימונים שלא מתקיימים ועל שחקנים שלא ברור איפה הם נמצאים.

אז חודש לפני הפגישה איתם, אמרתי בוא נשב נראה. במשחק הראשון הם קיבלו בראש מאוזביקיסטן שהולכת ומסתמנת כאחת ההפתעות הגדולות של הטורניר, לאחר מכן הם ניצחו במשחק דרמטי את טורקמינסטאן 2:3. הכל עבר למשחק האחרון מול ערב הסעודית הסנובית. ניצחון של סעודיה והיא עולה מהמקום השני עם אוזבקיסטן, תיקו ומעלה והעיראקים עולים.

הקהל הסיני בטירוף. דגלים של עיראק והכל: "לקחנו את הנבחרת העיראקית תחת חסותנו". הסביר אתמול בלילה שדרן הטלוויזיה הסינית לצופים בבית. "זה יהיה בריא לעולם אם עיראק תפתיע ותזכה בטורניר" הוסיף הפרשן שלידו.

אז היום עיראק עלתה למשחק מול ערב הסעודית המפונקת עם המאמן הזר והתלבושות החדשות. מחצית ראשונה מאופסת בקצב טוב. במחצית השניה עיראק עולה ליתרון ערב הסעודית משווה ומתחילה להפעיל מכבש. העיראקים, בזכות כושר גופני מצויין ושוער משוגע (אחמד עלי ג'אבר. אבל אפשר לקרוא לו רק אחמד עלי) לא פחות, שומרת על התוצאה ולקראת הסיום אף כובשת ועולה לרבע הגמר.

אני אומר לכם, מכל המשחקים הגדולים שהיו לנו הקיץ, מזה הכי התרגשתי. נדמה שגם הקהל במגרש, ונדמה שגם שחקני עיראק. עם שריקת הסיום המאמן מנע מהם מלחגוג והם פרשו שלט ענק בסינית: "תודה רבה מנבחרת עיראק". הסינים מנופפים בדגלים של עיראק ובוכים כאילו הנבחרת שלהם עלתה עכשיו. שחקני ערב הסעודית לא יודעים איפה לקבור את עצמם. העיראקים לא משתגעים משמחה. הם מאמינים שהם "יכולים להיות הסוס השחור" של התחרות וללכת עד הסוף.

ביום שישי מתחילים רבעי הגמר. זה לא מאוחר להצטרף. יש לנו כבר נבחרת לאהוד (למרות שירדן היא נבחרת נחמדה לא פחות, שגם היא מצליחה להפתיע ותמצא את עצמה ברבע הגמר אם תנצח מחר את איחוד האמירויות) והשידורים בערוצים הערביים הם חוויה נחמדה. זה לא אוריינטלי כמו שאתם מצפים, זה פשוט שידור שוטף ורגוע לטורניר שמספק דרמות והפתעות בלי סוף.

עוד רגע וכל העולם ידבר על נבחרת עיראק ועל הקשר המדהים שלה עם הקהל בסין. באולימפיאדה בכלל הם יהיו אייטם חם. רגע לפני שהתמימות תעזוב את החבר'ה הנחמדים הללו, תנסו גם אתם לתפוס אותם. נאסאת אכרם, מספר 19, הוא קשר גדול שמשחק בשני הצדדים והחלוץ יוניס מחמוד מספר 10 שכבש עד עתה שער בכל משחק, הוא רק בן 21 ונחשב לדבר הבא בכדורגל העיראקי. גם המגן השמאלי עבדול ראזאק שנוהג להגיח להתקפה סטייל סורין הארגנטנאי שווה צפייה. זה לא נבחרת פורטוגל, זה לא נבחרת ברזיל וזה לא גביע האלופות. אבל זה בהחלט כדורגל מעולם אחר. של פעם.