בייסבול: סיכום חצי עונה באמריקן ליג

חצי עונה כבר חלפה באמריקן ליג, ואמיר ציפורי מציג את הבחירות שלו עד עכשיו

טקסס ריינג'רס (38:52, מקום ראשון בבית המערב): 40% מכם בחרו בטקסס כהפתעת העונה עד כה במשאל האחרון שערכנו בוואלה בייסבול ואנחנו הולכים במקרה הזה עם הרוב. דווקא לאחר עזיבתו של כוכב הקבוצה המתוקשר אלכס רודריגז, ובניצוחו של באק שואוולטר המנג'ר מצאו לעצמם הריינג'רס את חדוות המשחק שהיתה כ"כ חסרה בארלינגטון בשנים האחרונות. עם התקפה משובחת בראשותם של בליילוק וטשיירה הצעירים ועם חבורת מגישים בלתי נוצצת אך יעילה שמנהיג הכוכב החדש – ישן קני רוג'רס, מובילים הריינג'רס את הבית הקשה בליגה, לפני אוקלנד ואנהיים שהיו צפויות לפני תחילת העונה להשאיר את הטקסנים הרחק מאחור.

ראויים לאזכור - דטרויט טייגרס: עם הרכישה אולי הכי משמעותית בליגה בפגרה העונה, פאדג' רודריגז הנפלא, ממצבת את עצמה הקבוצה הסימפטית הזו כחבורה של לוחמים שלא מ-פ-ח-ד-י-ם מאף קבוצה בליגה.

סיאטל מרינרס (56:35, מקום אחרון בבית המערב): כל שנה צופים לסיאטל נפילה בשל גילם המבוגר של מרבית שחקניה וכל שנה לועגים הימאים לכל הפרשנים ומגיעים לפלייאוף בראש מורם. השנה סוף סוף יכולים אותם פרשנים להגיד "אמרנו לכם" ואנחנו יכולים רק להצטער על סופו של מסע הקסם . המרינרס מתרסקים בחצי העונה הראשון עם המאזן הגרוע בליגה (בשיתוף עם הרויאלס) ועם כושר ירוד של מרבית השחקנים בקבוצה. פרדי גרסיה כבר עזב בטרייד, אדגר מרטינז היה צריך לפרוש בתום העונה שעברה ובסיאטל מתחילים לחשוב על הבניה מחדש.

ראויים לאזכור: טורונטו בלו ג'ייז שהיו אמורים להיות הרבה יותר טובים העונה (לזכותם יאמר שהם סובלים מפציעות רבות של שחקני מפתח), וקנזס סיטי רויאלס שהתפרקו לחלוטין לאחר ההפתעה הנעימה בשנה שעברה.

מארק מולדר (אוקלנד אתלטיקס): גם בשנה שעברה מולדר היה אחד המועמדים העיקריים לזכיה בתואר והשנה הוא מוביל את הליגה עם 13 נצחונות שהושגו בדומיננטיות מרשימה. בעונה שבה בארי זיטו נמצא בכושר לא טוב וטים הדסון פצוע לראשונה בקריירה שלו, מולדר סוחב על גבו את האייס למאבק על ראשות בית המערב.

ראויים לאזכור: קורט שילינג ,שאמנם עושה בדיוק את מה שציפו ממנו לעשות בבוסטון, אבל זה לא אומר שזה פחות מרשים, ומריאנו ריברה, הקלוזר של הינקיס, שנותן שוב עונה שמזכירה לכולם מדוע הוא נחשב לאחד הקלוזרים הטובים אי פעם.

איבן רודריגז (דטרויט טייגרס): איבן האיום עזב לפני שנה וחצי את טקסס שבה שיחק כל הקריירה. מאז הוא הספיק לכבוש את לב האוהדים בפלורידה ולזכות באליפות עם המרלינס בעונה שעברה. והנה השנה הגיע פאדג' לדטרויט העלובה שאף אחד בליגה לא ספר אותה, והאופי הווינרי שלו כאילו דבק בחבריו לקבוצה שלפתע נראים מאמינים בעצמם וביכולתם להוות תחרות לכל קבוצה בליגה.

ראוי לאזכור: מני רמירז (בוסטון רדסוקס). מקום שלישי בממוצע חבטה (.342), ראשון בהום ראנס (26) ורביעי ב RBI (77). די קרוב לטריפל-קראון (הישג נדיר שפירושו מקום ראשון בשלוש הקטגוריות הללו).

באק שואוולטר (טקסס ריינג'רס): שואוולטר ידוע בתור מאמן קפדן, והוא הגיע לריינג'רס על מנת לבנות את הקבוצה מהיסוד ולהשליט את משמעת הברזל שלו על החבורה המוכשרת אך מרושלת משהו שהיתה אז בטקסס. קשה לקבוע מה היה חלקו בעזיבה של איירוד באביב האחרון, אבל לא קשה לראות את תרומתו הגדולה לגיבוש ההרכב המצליח של טקסס העונה, בשילובם ובהקניית יסודות המשחק למספר צעירים מוכשרים שמובילים היום את הקבוצה למקום ראשון בבית המערב ואף מצליחים לשמור עליו לאורך זמן.

ראוי לאזכור: לו פיניילה (טמפה ביי דוויל רייז). העבודה שעושה פיניילה בטמפה ביי העונה והתלכיד שהצליח ליצור משחקנים ותיקים וצעירים שעל חלקם הגדול לא רצו בכלל לשמוע בשאר קבוצות הליגה נושאת פירות והדוויל רייז מסיימים את החצי הראשון של העונה במקום השלישי המכובד בבית המזרח, לפני אימפריות כמו בולטימור וטורונטו.

האמת שקשה לבחור בשלב הזה את רוקי העונה באמריקן ליג כי אף אחד לא ממש הפיל אותנו מהכיסא. ג'ו מאואר ממינסוטה נראה ראוי לתואר בתחילת העונה אך הפציעה שעבר השביתה אותו לחלקים גדולים מהחצי הראשון של העונה (השבוע הוא שוב חזר לרשימת הפצועים) ולכן קשה לבחור בו. אם חייבים לבחור כרגע אז המועמד הראוי ביותר הוא שינג'ו טקטסו, הקלוזר של הווייט סוקס הידוע בכינוי "מיסטר זירו", שייצב את החלק האחורי של הבולפן של שיקגו שהיה בכאוס מוחלט לפני כן. גם בובי קרוסבי, השורטסטופ של אוקלנד מתאושש בתקופה האחרונה מפתיחת עונה מהוססת וחלק שני טוב יכול בהחלט להקנות לו את התואר בסיום העונה.