פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        העת העתיקה

        תאריך מדוייק לתחילת המשחקיים האולימפיים אין בספרי ההיסטוריה. הדעות חלוקות על התאריך המדוייק אבל ההסכמה היא שהם התרחשו לראשונה בין השנים 1253 ל- 884 לפני הספירה. התיעוד הראשון המשחקים קיים משנת 776 לפני הספירה. הזוכה הראשון במשחקים האלה היה אליין קוריאובוס אשר זכה בריצה למרחק 192 ק"מ שהייתה המקצוע היחיד בעת ההיא.

        52 שנים מאוחר יותר נוספו 2 מקצועות גם הם מתחום הריצה: ריצת ה-384 מטר וריצה ל-4,400 מטר. מאוחר יותר נוספו האגרוף ומרוצי הכירכות בהם היו תושבי הארץ טובים במיוחד, אולי נוכח העובדה שהיה משטח אימונים מצויין באיזור קיסריה.

        המשחקים הפכו אט אט לאירוע דתי יותר בו מוקדישם היומיים הראשונים לזבחים שונים לאל. בנוסף הם דיברו על שלום בממלכה ההלניסטית. המשתתפים נעו עירומים בין תחרות לתחרות כאשר מכל העולם מתאספים להם מיטב הספורטאים החובבנים.

        מבחני הקבלה למשחקים היו נערכים לפני התחרות על משטחי חול. במשך חודש השתתפו רק הגברים בתחרויות המיון (נשים לא השתתפו וגם אסור היה עליהם לצפות בתחרויות). לאחר החודש המפרך נבחרו הספורטאים שזכו להשתתף בתחרויות.

        לאפלטון וסוקרטס היה מנוי לתא זהב והם היו מגיעים לרוב התחרויות. לקראת שנות 450-420 לפני הספירה, המשחקים איבדו מעט מהציביון הדתי שלהם והפכו לאירוע חילוני על בסיס האומנות. הזוכים המשיכו לקבל אמנם את נזר עלי הזית אך בנוסף חולקו גם פרסים כספיים כמו הקצבות לכל חיים וכמובן החזרי הוצאות.

        לקראת שנת 400 לפני הספירה החלו להתעורר ויכוחים בין המארגנים והספורטאים על נושאים שהמשיכו להיות רלוונטים גם בעת המודרנית: האם הספורטאים רשאים להתמקצע או שמא הם חייבים להיות חובבנים? הרומאים העדיפו את הגלדיאטורים והנמרים על פני המשחקים הרגועים, המקדונים בכלל רצו מלחמות בין עמים ולא פעילויות ספורטיביות. בסופו של דבר, כאשר הנצרות הפכה לדת השולטת הוחלט על הפסקת המשחקים בשנת 393 לספירה, מכיוון שטדוזיוס הגדול דיבר על צנעה ועל החטא בפיתוח הגוף והערצת האדם. לאחר 290 משחקים אולימפיים לאורך כל העת העתיקה הגיעו המשחקים בצורתם הראשונה לסיום.