הכושי עשה את שלו?

"אני גאה בשנים שלי בהפועל ירושלים ובהישגים שהגענו אליהם. יהיה לי קשה בלי האוהדים המדהימים, והם יחסרו לי מאוד. אני לא יכול לתאר במלים את חלקם במי שאני. אני מעריץ אותם". זו לשון ההודעה לתקשורת שהוציא קפטן ארז כץ באמצע השבוע אחרי שגורש מהפועל, לטובת גיא קנטור.

כשחבריו הבכירים וויל סולומון, טונג'י אוואג'ובי ודורון שפר יצאו בחוץ (אף על פי ששפר בינתיים עושה קולות של מי שאולי יחזור), הם שתקו. אבל כץ מבין תקשורת טוב יותר מהם. בדברור עצמי הוא אשף. רק חבל שזה הצד החזק שלו.

כץ, כאמור, סיים השבוע את פרק הפועל ירושלים, ומה שהתחיל כהבטחה גדולה הפך עם השנים לאכזבה ענקית. מי שעלה לבוגרים על תקן הדבר הבא בכדורסל הירושלמי נפרד מהפועל אחרי שקיבל ממנה את כל הרמזים האפשריים שהוא לא ימשיך בקבוצה.

רמז ראשון היה ההחתמה של רביב לימונד בפברואר; החתמתו של הטאלנט הצעיר מנתניה התעכבה בגלל לחץ של מקורבים לקפטן והתלבטות של קליין, שביקש לשמור על מעמדו של בן טיפוחיו. אלא שלמרות הפוליטיקה והקשרים בצמרת הפועל, היכולת של כץ לא בדיוק איפשרה את הישארותו בקבוצה.

לבסוף החליט היו"ר להעדיף את העתיד המבטיח על פני הווה שלא ממש מקיים ולסגור עם לימונד. מאז הספיק כץ להגיע לשיא הקריירה שלו ולהניף את גביע היול"ב, גם בתבוסה בגמר הגביע הוא הפגין יכולת לא רעה, אבל כל אלו לא עזרו.

מיד עם סיום העונה התחילו בהנהלה לרמוז על רענון הספסל , נקודת התורפה המרכזית של הקבוצה. במועדון הבינו שכדי ששפר לא יגיע לסיום העונה בתשישות מוחלטת, הם יצטרכו גארד שייתן לפחות 10-15 דקות מהספסל, והגארד הזה לא יכול להיות כץ.

את הרמזים הבאים פיזרו בירושלים בשיחות רקע, אבל הרמז העבה ביותר היה ששום סימן למשא-ומתן לא נראה באופק. "ארז כץ הוא בהחלט בתוכניות שלי לעונה הבאה, אבל עדיין לא דיברנו עם אף שחקן ישראלי", אמר דרוקר רק לפני שבוע, אבל שכח להגיד שבינתיים כבר מתנהלים במרץ מגעים עם גיא קנטור.

כץ סומן בתחילה כשחקן שיוביל את הפועל בשנות האלפיים. "ארז הוא השחקן עם היכולות המנטליות הכי מרשימות שפגשתי", סיפר עליו פעם מאמן נבחרת ישראל, מולי קצורין. גם הקהל אהב את הלחימה, האגרסיביות וההתלהבות שהביא למגרש הרכז הצעיר, אפילו שכבר אז הממוצעים לא ממש הרשימו. במשך שש עונות קלע כץ 3.5 נקודות לערב ומסר שני אסיסטים בממוצע למשחק- מספרים שלא מובילים אף קבוצה לשום מקום.

ההגנה והלחימה, שהיו סימן ההיכר שלו בהתחלה, נחלשו עם הזמן. "ארז כץ צריך לשאול את עצמו למה הוא לא השתפר ביכולות הטכניות שלו", אמר השבוע עופר רון, מאמנו של כץ בקבוצת הנוער ועוזר מאמן הבוגרים לשעבר. "שני הצדדים, גם ארז וגם הפועל, צריכים לשאול את עצמם למה הוא לא הצליח לממש את הפוטנציאל שלו ולמה דבר כזה קרה. יכול להיות שלא יודעים שם לעבוד עם שחקנים. המערכת צריכה להקרין מחויבות ומקצוענות אמיתית; אם ארז לא עמד בזה הוא לא צריך להיות שם".

מה נשאר מההבטחה? רק התדמית, וגם היא, איך נאמר, די סדוקה. כץ רוצה להציג את עצמו כסמל של הפועל, הקפטן האולטימטיבי, שחקן הבית שמצדיע לאוהדים- אותם אוהדים שאיתם דיבר רק בתקשורת הארצית במשך שלוש שנים. אותם אוהדים שהתחננו שילך לסל ויקלע כבר כשהוא פנוי. אבל כץ הוא לא הספורטאי המושלם.

גם בבחירות האחרונות למועצת מבשרת-ציון הוא השתבץ ברשימתו של כרמי גילון במקום לא ריאלי. מאז רואים אותו עושה רונדלים רבים בתל-אביב, כיאה לסלב שכמותו.

באירוע פתיחת העונה של הקבוצה הוזמן אייל קיציס לתת קצת סטנד-אפ על השחקנים. על קוזי'קרו הוא ירד בגלל המכות באימונים ודמותו המאיימת, לכץ הוא איחל מזל-טוב על שהחליף הבוקר את הבחורה האלף. כולם צחקו עד דמעות, ורק הקפטן ישב בפנים קפואות. הוא הבין שזה לא עושה טוב לתדמית שלו.

מה שנכון נכון, כץ חתיך אורגינל. תשאלו את הרווקה הנחשקת קארין מגריזו שבמדורי הרכילות נטען לא מזמן על רומן בינה ובין הקפטן של הפועל.

אדלשטיין זרק אותו מאימון בוקר לפני שנתיים כי איחר לאימון אחרי לילה סוער באומן-17, לאחרונה ניהל רומן קצרצר עם הדוגמנית מגריזו ודיגמן לחברת תלבושת הספורט קאפה. בקיצור, כשמדגמנים, מבלים ומתעסקים בהכל חוץ מבכדורסל, למי יש זמן לעבוד על הקליעה?