ביוון סמים דגש על הספורט?

החשדות בדבר שימוש בחומרים אסורים (ובשלב זה אלו חשדות בלבד) בקרב ספורטאים יוונים לא צצו ערב אולימפיאדת אתונה הנוכחית, אלא באוגוסט 2000, לאחר שקוסטאס קנטריס, עד אז רץ טוב ולא יותר, ניצח במפתיע בגמר ה-200 מ' עם זמן פנטסטי של 19.86 ש'.

עד אז קנטריס אפילו לא התקרב לגבול 20 השניות. באותה אולימפיאדה זכתה יקטרינה טאנו היווניה בכסף ב-100 מ', אחרי מריון ג'ונס הבלתי עבירה. בארגון האתלטיקה העולמי החלו לחבר כמה אירועים שסביר שהובילו להישגים הדרמטיים האלו: ד"ר אקהארד ארבייט, מומחה ממזרח גרמניה שנחשד במעורבות בסימום ספורטאים בשנות ה-70 וה-80, מונה ליועץ מיוחד לאתלטיקה היוונית בשנות התשעים.

מאמנם של קנטריס וטאנו, שני גיבורים יווניים בדרגה של ניקי גאליס ואוטו ריהאגל, הוא כריס טזקוס. טזקוס הוא אדם שנוי במחלוקת באתונה. הוא קידם את האתלטיקה לדרגת מעצמה, ובמקביל הביא לחשדות בלתי נסבלים במדינה שיצקה בעולם את ה"רוח האולימפית". טזקוס התראיין בעבר באריכות ל"ספורטס אילוסטרייטד" האמריקאי ובין השאר סיפר כי עסק בשיווק תוספי תזונה בשיקאגו בשנות ה-80. ב-97' התפרסם כשדחף בודק סמים משום שירד לחדר ההלבשה של ספורטאיו.

טאנו הקימה לאחר המדליה בסידני אתר אינטרנט מעוצב ופתחה פורום לתגובות. 90% מהגולשים שלחו לה מסרים עם השאלה "באילו סמים את משתמשת?". טאנו או קנטריס, חשוב לציין, מעולם לא נתפסו כשחומרים אסורים בדמם, ואולם הם כמעט שלא נבדקו.

על קנטריס מספרים ביוון בדיחה: מה המשותף לו ולמעבורת? ששניהם נורא מהירים, ושניהם מופיעים לעיתים רחוקות מידי. קנטריס הוא אניגמה בעולם הריצה כי הוא מופיע רק לתחרויות גדולות או תחרויות שנערכות באתונה והבדיקות נעשות במעבדה בארצו. לאחר המשחקים האולימפיים הוא לא התחרה במשך שנה, עד אליפות אירופה ביוני 2001. כשנשאל על מיעוט התחרויות ענה "אני לא מרגיש בחוסר. זו הדרך שבה אני עובד, וזה שומר אותי רעב לתחרות".

הפיזיולוג מולי אפשטיין, שהיה מזכיר ועדת הסמים בארץ, אומר כי החשיבות של חומרים משפרי ביצוע הם בזמן האימונים. לכן בדיקות הפתע כה מהותיות. קנטריס מתעלם מהן באלגנטיות חשודה. בשנה שעברה גברו החשדות כשקנטריס אמר לבודקים כי הוא יתאמן באי כרתים, והם יוכלו לבדוק אותו שם. כשהבודקים הגיעו לכרתים התברר כי קנטריס המריא עם טאנו להתאמן בקטאר. לאליפות העולם בשנה שעברה הוא לא הופיע בגלל ניתוח בשיניים.

הופעותיו הנדירות מאכזבות את אוהדיו ואת התאחדות האתלטיקה היוונית. קנטריס אמור להיות הסמל של יוון במשחקים, והכרטיסים לגמר ה-200 מ' באתונה אזלו מזמן. הוא גיבור לאומי, והוא אפוף מסתורין וחשדות.

ואז התפוצץ בארצות הברית מה שהגדיר העיתון "סאן חוזה מרקיורי ניוז" כ"סקנדל הכי גדול בספורט האמריקאי" - פרשת "באלקו", מעבדת הסמים שבנתה את אלוף העולם ב-100 מ', טים מונטגומרי, וכנראה עוד אתלטים אמריקאים. הסקנדל לא נשאר בגבולות ארצות הברית. לחוקרים בפרשה הגיע מידע כי אתלטים ביוון השתמשו במוצרי "באלקו".

זה החל בהודעת דואר אלקטרוני אומללה שעל פי החשד נשלחה לקנטריס, טאנו וטזקוס והזהירה אותם מתוצאות החקירה בארה"ב. השלושה הכחישו כל קשר לאי-מייל, ואולם שר הספורט של יוון קרא לפתוח חקירה. טזקוס, בתגובה, איים לתבוע עיתון בלונדון שפרסם על חשדות לכאורה נגדו.

את הודעת האי-מייל שלח ויקטור קונטה ג'וניור, איש "באלקו", כבר באוגוסט 2002, כשהיה חשד כי דגימה מהחומר האסור THG הגיעה לידי הרשות האמריקאית למלחמה בסמים. "אנחנו מעוניינים שהמסר הזה יגיע למאמני האתלטיקה ביוון" נכתב במייל, "כדי שאף אחד מהאתלטים לא יימצא חיובי בבדיקות". באתר של "באלקו" מצויינים שמות האתלטים היוונים שמשתמשים בחומרים המיוצרים במעבדה בקליפורניה: אולגה וסדקי, קופצת משולשת; חריסטוס פוליקרויו, זורק פטיש; חריסטוס מלטגולו, קופץ משולשת; ותומאס סבוקוס, אצן.

אחד מהחוקרים נזכר איך לפני שנתיים "לא נמצאו" תשעה אתלטים יוונים, ששהו במחנה אימון במינכן, בעת שמשלחת של בודקים באה לקחת מהם לקחת דגימות שתן. משרד הספורט היווני פטר אז את העניין בנימוק של אי הבנה עם הבודקים.

הסמים הם עוד הבדל בין האתלטיקה הישראלית ליוונית. אפשטיין סבור כי "ביוון יש תעשיית סימום אדירה" ובישראל עדיין לא. למה? "קודם כל אנחנו לא מספיק מתוחכמים" אומר אפשטיין, "רמות התחכום הגבוהות מחייבות עבודה עם אנשי מקצוע מעולים, ביוכימאים ומדענים. אבל סמים לא עושים את הבנאדם כישרוני ולא מחליפים אימונים. זה לא משהו שיצעיד אותנו מרמות של ליגת בתי הספר לרמה אולימפית.

סמים ייכנסו לאחר שעבדת מאד קשה ואתה מאד מוכשר, ובשפיץ שם למעלה זה יעשה את ההבדל. כלומר, גם לו היינו מומחים בסמים לא היינו ברמה של יוון, כי היינו צריכים עדיין תשתיות ואגודות ואיתור כישרונות ומסורת. כאן אין מומחים מזרח אירופים כי אנחנו לא אטרקציה. אין פה פוטנציאל. זה כמו ללכת לבנות פנטהאוז לפני שיש לבניין יסודות".

יוון היא המדינה הקטנה ביותר מאז פינלנד (ב-1952) שמארחת את המשחקים האולימפיים. ההיסטוריון אלכסנדר קיטראוף, שכתב את הספר "יוון המודרנית והמשחקים האולימפיים", סבור כי השלכות פרשת "באלקו" על המדינה המארחת את משחקי אתונה 2004 עלולות "לזעזע את כל יוון".

ואולם קיטראוף, יליד יוון שחי בארצות הברית, אומר כי "אהיה המום אם החשדות יתגלו כנכונים, במיוחד משום הרוח האולימפית והספורטיבית מפעמת במדינה זה מאות שנים".

איקטרינה טאנו - 100 מ': כסף בסידני 2000, אלופת אירופה ב-2002

קוסטאס קנטריס - 200 מ': זהב בסידני 2000, אלוף העולם ב-2001, אלוף אירופה ב-2002

קוסטאס גאטיודיס - כידון: שישי בסידני 2000, שני באליפות העולם ב-1999

יקובאקיס פיריקליס - 400 מ': אלוף העולם לנוער 1998, מקום שלישי באליפות העולם 2003

אנסטסיה קליסידו - דיסקוס: כסף בסידני 2000, כסף באליפות העולם 2003

מירלה מיניאני - כידון: כסף בסידני 2000, זהב באליפות העולם 2003

אלכסנדרוס פאפאדימיטריו - פטיש: שמיני באליפות העולם 2003, שני באליפות אירופה 2002

איקטרינה ווגולי - דיסקוס: שלישי באליפות העולם 2003, ראשון באליפות אירופה 2002