"אני מבקש סליחה מהעם הפורטוגלי"

בזמן שאירופה כולה מרוכזת בסנסציה היוונית, בחגיגות של 15,000 היוונים שהגיעו לפורטוגל ובמה שהלך כל הלילה ביוון עצמה, הפורטוגלים מתאבלים. על תסריט כזה הם לא חשבו. מילא לעוף בסיבוב המוקדם או ברבע הגמר. אבל לעלות לגמר ולהפסיד שם לסינדרלה יוון?

למאמן הברזילאי של פורטוגל פליפה סקולארי, לא היה יותר מדי מה להגיד בסיום מלבד להתנצל: "אנחנו מבקשים סליחה מכל העם הפורטוגלי על כך שלא יכולנו להבקיע את השער שכל כך רצינו". סקולארי הוסיף: "זה קשה. קשה להפסיד בצורה כזאת. לשחק בכזה משחק ולא להבקיע. יוון ניצחה בזכות משחק ההגנה שלה. היא ניצחה מכייון שהיא ידעה איך לשחק בדרך הזאת. אני לא חושב שהזכייה של יוון לקחה את הכדורגל צעד אחורה. כדי לזכות באליפות צריך לדעת לשחק מול כל סגנון ואנחנו נכשלנו בכך. הקבוצות ההתקפיות צריכות לחשוב על אלטרנטיבות למשחק מול הסגנונות ההגנתיים".

על המשחק עצמו אמר המאמן הברזילאי: "שלטנו יותר במשחק, אבל הם אלה שהבקיעו בסופו של דבר". סקולארי סיכם: "אנחנו סגני אלופי אירופה ואם נמשיך במגמה הזאת נזכה בתואר כלשהו בקרוב".

כריסטיאנו רונאלדו, שהוכיח בטורניר שהוא עבר כבר את שלב ההגדרה ככשרון, והפגין יכולת מצוינת, פרץ בבכי מרגש עם שריקת הסיום. אולי ההזדמנות שלו מול ניקופולידיס שהוחמצה הגבירה אצלו את רגש התסכול שהתפרץ. רונאלדו הצעיר, שיכול עוד להוביל את פורטוגל לגמר נוסף אם רק יאמין בכך, אמר: "יוון ניצחה קבוצות מצוינות, ואנחנו אחת מאותן קבוצות. היינו הנבחרת הטובה ביותר באליפות, אבל חייבים לברך את יוון שלקחו את ההזדמנות שלהם בשתי ידיים".

הגיבור הטראגי של האליפות ביחד עם רוי קוסטה, שהודיע על פרישה מהנבחרת עוד לפני המשחק, הוא לואיס פיגו שכל כך רצה תואר.

"אני מרגיש שהחמצתי הזדמנות נהדרת. לא רק עבורי, אלא עבור כל חברי לנבחרת, שחוו את האליפות הזו עם הרבה רגש ורצון, ועבור כל העם הזה שנתן לנו תמיכה גדולה. הם ניצחו, אי אפשר לקחת את הקרדיט מהם. אבל אם תשאלו אותי אם זה הכדורגל שאני רוצה לראות בעתיד, אומר שכמובן שלא. הם לא היו הכי טובים, אבל הם בהחלט היו הכי יעילים", אמר פיגו שגם קיבל מנה יפה של מלח על הפצעים שהחלו נפערים, כשאוהד ברצלונה פרץ למגרש חמש דקות לסיום המשחק, והשליך על פיגו דגל של הקבוצה. את המהלך, אגב, סיים האוהד בזינוק מרהיב אל תוך השער היווני.

לפורטוגלי הממוצע, שהתעורר הבוקר היו שלוש אופציות: הראשונה היא להישאר בבית ולכסות את הראש עם השמיכה (או פשוט לדפוק אותו בקיר), השניה היא לצאת עם הדגל שליווה אותם במשך 22 הימים האחרונים לרחוב ולהתעודד, והשלישית לצאת לעבוד. מכיוון שבפורטוגל אחוז המובטלים הגבוה באירופה, אנו נשאר עם אלו שדבקו באופציה אחת ושתיים.

"צריך להבין שזה עדיין רק משחק, וזהו לא סוף העולם", אומר אוהד פורטוגלי שהחליט לקום , לקחת את הדגל ולסוע אל השוק המרכזי של ליסבון.

"אנחנו שמחים בעבור מה שהשגנו בטורניר, ועדיף לצאת מאשר להשאר בבית. אנחנו כאן בגלל שאנחנו גאים במדינה שלנו. אמנם הפסדנו, אבל יש לנו סיבה לחגוג", אומרת שדרנית בתחנת רדיו מקומית בליסבון, "לפני חמש שנים, לא היית רואה בן אדם אחד עם דגל. המדינה הזאת היתה צמאה לאירוע מהסוג הזה".