יש פער אחד מאוד בסיסי בין פורטוגל להולנד בטורניר עד עכשיו. כל השערים של פורטוגל, מלבד אחד, הובקעו על ידי שחקנים מחליפים. כל השערים של הולנד, מלבד אחד זניח, וגם מרבית מצבי ההבקעה של הולנד, הושגו על ידי רוד ואן ניסטלרוי או כתוצאה מהבלגן השורר בסביבתו הקרובה.
זה מצביע על הבדל אחד יסודי בין הקבוצות: להולנד יש תכנית הבקעה פחות או יותר מתפקדת, לפורטוגל אין. הבעיה המרכזית מבחינת פורטוגל היא לא השמירה על ואן ניסטלרוי עצמו, אלא דווקא השמירה על המבנה ההגנתי תוך כדי השמירה עליו. כמעט כל השערים שספגה פורטוגל הגיעו מתוך הרחבה וכתוצאה מטעויות.
אם ניתן לשפוט משהו מההיסטוריה של סקולארי כמאמן בטורנירים גדולים, ואולי גם מזכייתה של פורטו בגביע האלופות, פורטוגל תנסה לנטרל את מקורות האספקה של ואן ניסטלרוי. אם פאולו פריירה לא יסתדר עם אריאן רובן, רוד ואן ניסטלרוי עשוי למצוא את עצמו ברשימה מכובדת מאוד של שחקנים, שהובילו את האורנג' לגמר. לצד יוהאן קרויף, רוב רנסנבריק ומרקו ואן באסטן. מפתיע משהו.
לפורטוגל אין תכנית הבקעה מתפקדת, אבל יש לה הרבה מאוד דברים שאין לקבוצה ההולנדית. לא ברור אם התכנית ההולנדית האפורה והשקופה היא בכלל יתרון. כמעט כל חילוף הולנדי בטורניר הזה רק הביא נזק, בעוד סקולארי, מאמנה הברזילאי של פורטוגל, מדייק כמעט בכל חילוף שהוא מבצע. לפורטוגל אולי אין סקורר, אבל יש לה יותר אופציות לשנות או לגוון. וחשוב מזה, יש לה מאמן עם תחושת משחק נדירה. משחק דרמטי מלא תהפוכות עשוי להצמיח גיבור לאומי פורטוגלי.
הפורטוגלים באנגליה חוגגים על אש קטנה
בשעות שאחרי הניצחון על אנגליה מיהרה משטרת לונדון לאזור תחנת הרכבת התחתית ווקסהול, לפזר את קרנבל הרחוב שהחל ב"פורטוגל הקטנה". אולי מחשש שחוליגנים מקומיים יתרגזו ואולי בשם עקרון הסדר הציבורי המקודש כל כך בבריטניה. זאת למרות שרמת האלכוהול של החוגגים היתה נמוכה באופן דרמטי מכל בר בלונדון במהלך המשחק. "הם אמרו שאין רשיון לזה", מסביר טוני, גבר פורטוגלי בסוף שנות ה-40 לחייו, שעובד כמנקה משרדים בלונדון כבר 13 שנה. הוא נולד במוזמביק, אבל כמו רוב הפורטוגלים שם היגר בחוסר כל חזרה לפורטוגל כשהמדינה האפריקאית קיבלה עצמאות והפכה מרקסיסטית ב-1974. "במוזמביק אבא שלי היה חייט ולפורטוגל הגענו עם הבגדים שלבשנו וזהו".
טוני קצת חושש מהתדמית הבוטחת של ז'וזה מוריניו, המנג'ר הפורטוגלי החדש של צ'לסי. "הוא מדבר יותר מדי. אנשים יקבלו רושם לא טוב על פורטוגלים". לשאלה אם נתקל בהרבה גזענות, הוא צוחק ועונה "זה בסדר, לא נורא כמו בגרמניה".
אחת המנקות שעובדות עם טוני, גוסטינה, מגיעה לעבודה בחולצת הנבחרת. חולצה שאפשר לראות בימים האחרונים אצל הרבה מסדרי מוצרים בסופרמרקט, מנקים, בנאים ועובדים אחרים בכח העבודה הזול יותר של לונדון. גוסטינה הגיעה לכאן עם בעלה מאי הפרחים מדיירה, מקום הולדתו של כריסטיאנו רונאלדו ("הלוואי שהוא יתחתן עם הבת שלי. הוא יפה ויש לו המון כסף"). ומה לגבי הפנדל הבלתי שפוי שגלגל הלדר פוסטיגה לרשת האנגלית? "הוא משוגע", היא אומרת, בלי טיפת כעס.
ריטה לי, כוכבת הרוק הברזילאית, כתבה פעם מאסה שהיא מעין סיפור אגדה על משחק בין "סר פוטבול" האנגלי לקבוצת ילידים. האנגלים מפסידים בהתערבות ונאלצים לשנות את שם המשחק מ-FOOTBALL באנגלית ל-FUTEBOL בפורטוגלית. כל ארבעת הפורטוגלים בקבוצת המנקים מרוצים ביותר כשהם מדברים על הרגע בו פוסטיגה, דווקא במשהו טריוויאלי כמו פנדל, נתן להם תחושת עליונות מתוקה כל כך.