גרמניה בבעיה, והפעם זה לא סתם עוד משפט סתום של דני נוימן, אלא עובדה. אחרי 1:1 די מקרי מול הולנד, הגיעה תוצאה מאכזבת עוד יותר, 0:0 מול לטביה, שבינתיים הפכה לתוצאה המפתיעה ביותר בטורניר. כנראה ש"הדור הבא" של גרמניה, זה שאמור להוליך אותה במונדיאל הביתי בעוד שנתיים, הוא כפחות מוכשר מדורות אחרים שהצמיחה לנו דויטשלנד. לטביה יכולה וצריכה היתה לצאת מהמשחק הזה עם יותר מנקודה ומי יודע, אחרי שהרשימה כל כך מול צ'כיה, ניצחון על הולנד השבורה עוד יעלה אותה לרבע הגמר. גרמניה? היא חייבת לנצח במחזור האחרון את צ'כיה, שכבר הבטיחה את ראשות הבית, בכדי לעלות שלב על חשבון הולנד.
בוביץ? ורפאקובסקיס!
הלטבים שוב באו והראו מדוע הם כאן על חשבון הטורקים. משחק מסודר ומתפרצות קטלניות של מאריס ורפאקובסקיס ואנדראס פרוחננקובס, לא הפסיקו להביך את ההגנה הגרמנית במחצית הראשונה. פריצה אחת של ורפאקובסקיס אף חלפה על פני כל שחקני ההגנה ונעצרה רק בזכות יציאה גדולה של אוליבר קאן. גרמניה בעטה בעיקר מרחוק ולא התקרבה לרחבה של מיכאיל זמלינסקיס, הבלם הלא מוערך של הפועל כפר סבא לשעבר, שעשה עבודה שקטה בכדי לעזור לנבחרתו לרדת להפסקה ב-0:0 מכובד.
בדקה ה-54 ורפאקובסקיס נדחף ברחבה ע"י שני מגינים גרמנים ללא תגובה של השופט, וזו בערך היתה ההזדמנות האחרונה של הלטבים לעשות משהו. משם ועד לסיום, גרמניה העבירה הילוך והחלה לתקוף ללא הרף את השער של קולינקו, אם כי בצורה חסרת תכלית וללא הזדמנויות של ממש. בעיטות של טורסטן פרינגס ושל בסטיאן שווינשטייגר המחליף, לא הצליחו להכניע את אלכסנדר קולינקו, כשמהצד השני הגיעה עוד דרישה לפנדל של ורפאקובסקיס (המצטיין במשחק), שהיתה עוד יותר מוצדקת מהראשונה. אם היו קוראים לו תיירי הנרי, לטביה עוד היתה יוצאת מאיצטדיון דו בסה עם 3 נקודות. גרמניה גם כך יצאה בבאסה. בתוספת הזמן עוד הספיק מירוסלב קלוסה המחליף להחמיץ ממצב נוח נגיחה לשער ניצחון, מי זוכר שלפני שנתיים הוא עוד היה נחשב לאחד הנוגחים הטובים באירופה.