אני לא זוכר את הדקה המדויקת שזה קרה בה, אבל זה קרה. זה היה במשחק של הולנד נגד גרמניה, או גרמניה נגד הולנד, תלוי איך מסתכלים על זה, ורמי וייץ ציין שנבחרת דנמרק ניצחה לפני כמה שנים את נבחרת גרמניה. ואז פרשננו האהוב אברהם גרנט, זה שדאג לספר לנו כבר בפרסומת לטוטו ש"הוא יהיה ביורו 2004", דיווח ש"זו הנבחרת של נילסן", וש"תמיד אפשר למצוא את זווית הישראלית".
איך שלא ניסיתי לשבת בכל מיני זווית על הספה, לא מצאתי אותה.
אחרי הכל, אנחנו בבית, ואפילו איזה רוסו או פורחננקובס אחד ("איזה בישול נפלא של פורחננקובס!!!") לא צובע את היורו הזה בכחול לבן, והאמת, אולי טוב שכך.
הרי אנחנו לא באמת רוצים להיות שם, נכון?
מי מאיתנו באמת רוצה שעות נוספות של אולפן ערוץ אחד עם אורי לוי, האולפן שהדבר הכי מעניין בו הוא חוסר התיאום בין לוי לבין הבמאי שלו, והסדר המשתנה של החסויות שעולות כל דקה וחצי (מי שיצליח למצוא את הסדר הנכון יזכה בסו"פש זוגי בלוטרקי). למה שנרצה להרחיק עד פורטוגל, ששם ממילא אוכלים צ'יפס עם מיונז, ולחטוף כיסאות של בית קפה בראש מאיזה חוליגן אנגלי שיכור? את זה אפשר לעשות גם בדאון טאון תל אביב.
מי צריך לנסות לחשב אם ההגרלה ששמה אותנו בבית עם לטביה, דנמרק וספרד זהו למעשה בית המוות ולא אחר. מי צריך לקרוא את כל הפרשנויות בעיתונים, את כל הניתוחים על הכושר הגופני שלנו מול הגרמנים, או ללכת לאיבוד בכל הספקולציות של שוק ההעברות לאחר ששחקנינו נחשפו ביורו?
וזה לא שאנחנו לא יכולים להיות שם. ברור שלא. תנו לנו שנה שנתיים ותראו איך הדור של שלומי ארבייטמן ואורי אוזן קורעים את אירופה, אבל מי בכלל רוצה את זה?
מי לא? ישנו משפט באנגלית שאומר "It's better to have loved and lost, than to have never loved at all".
אז נכון, היינו חוטפים על הראש, הגאווה הלאומית שלנו היתה נפגעת, אורי לוי היה מטריף כל אחד ואחד מאיתנו, אבל עדיין, כמה שהייתי רוצה להתאכזב מזה שחטפנו חמישייה מול צ'כיה. כמה שהייתי רוצה להתלונן על הפנדל שהשופט השבדי לא שרק לטובתנו ובגלל זה הפסדנו, וכמה, אבל כמה שהייתי רוצה להרגיש את הלב שלי נשבר כשזידאן היה כובש את הבעיטה החופשית הזו בדקה התשעים. כי זה היה שלנו, ורק שלנו, ולא איזה כאב לב מיובא מאנגליה.
עם שלם מחפש אהבה. נקווה שיבוא יום וגם נמצא אותה.
אש על הגולש
בוער לכם בלב, בראש או בלשון ואין לכם איפה לפרוק את זה? מערכת וואלה! ספורט מזמינה אתכם להיות פרשנים לרגע (או ליותר, תלוי בכם), סופרים או משוררים ולשלוח לנו קטעים שכתבתם, בכל סגנון כתיבה שעולה על דעתכם, בתנאי שיהיה ראוי לפרסום ובכל תחום הקשור לספורט.
מניתוח נקודות התורפה הטקטיות בהרכב החדש של מ.ס. אשדוד עד לסיפור, דמיוני או מציאותי, על חיי אוהד פינג-פונג, נשמח לתת לכם הזדמנות לגלות לעולם כוכבי כתיבה חדשים. את הקטעים שכתבתם, שלחו דרך ה"כתבו לנו" (בצד ימין באתר או בקישור למטה) או לכתובת המייל הבאה: sportssupport@walla.net.il . אנו נפרסם את המשובחים שבקטעים שנקבל בפינה "אש על הגולש" שבאיזור הטורים האישיים. גם מי שכבר פירסם בעבר טור, מוזמן להמשיך ולשלוח. אנא, ציינו את שמכם המלא.