אתמול, במהלך טקס הפתיחה המרשים של הטורניר 90 דקות לפני שקראגוניס וחברו לנבחרת יוון באסינס הוציאו את כל הרוח מהמפרשים של הנבחרת הפורטוגלית, ושלחו את כל הפרשנים שסימנו את פורטוגל ערב הטורניר כפייבוריטית לזכיה לעשות בדק בית, חילחלה בראשי המחשבה שלא משנה מי הנבחרת אשר תניף את הגביע ב-4ביולי, הרי שהמנצחת הגדולה של הטורניר זה, היא פורטוגל.
רק מלהביט על האושר וההנאה הצרופה של הקהל הפורטוגלי בזמן טקס הפתיחה וניגון ההימנונים התמלאתי קינאה בגודל החוויה העצומה שאותה עומד לחוות העם הפורטוגלי בשלושת השבועות הקרובים בזמן קיום משחקי היורו בארצם.
אם לומר את האמת די מוזר שמבין כל מדינות אירופה הנוצצות דווקא פורטוגל הנחשבת לאפורה, שלא לומר המשעממת, זכתה לארח את טורניר היורו. המדינה השוכנת בחצי האי-האיברי, ומשופעת בניחוח לטיני משובח, נראית כמדינה שנקלעה ממש בטעות ליבשת האירופאית הקרה. הרי אם נבחן את ההיסטוריה והמסורת הפורטוגלית נראה שכל קשר בינה לבין היבשת האירופאית הוא מקרי בהחלט. פורטוגל שונה בתכלית מרוב המדינות האירופאיות הנוצצות לרוב, סובלת מבעיות סוציו-אקונומיות, וחוסה בצילה הענק של האחות הגדולה, ספרד. העם הפורטוגלי הוא עם קשיי יום בעל שיגרת חיים אפורה.
מכאן קשה שלא לשמוח בשמחתם של הפורטוגלים הסימפטיים שהפעם מדינתם היא הדבר האמיתי וכל העיניים של אירופה נשואות בקינאה לעברה.
מלבד החוויה הגדולה בעצם אירוח היורו, הזכייה הגדולה ביותר של פורטוגל היא בעשרת האיצטדיונים (שישה נבנו ועוד ארבעה שודרגו לכבוד היורו) שיארחו את המשחקים. ללא ספק איצטדיונים מהמודרנים ומהמפוארים ביותר שנבנו, שעיצובם ממש שווע את העין. עשרת האיצטדיונים שעלותם הכוללת הסתכמה בסכום "זעום" של כ-612 מיליון יורו (לא לדאוג הפורטוגלים כבר החזירו את מרבית ההשקעה ממכירת הכרטיסים ויחד עם שיגשוגו הצפוי של ענף התיירות במהלך הטורניר הם אמורים לכסות את כל ההשקעה) יתנו דחיפה עצומה לפריחה בכדורגל הפורטוגלי, פריחה שהחלה בעקבות "תחייתה" המחודשת של פורטו וזכייתה בליגת האלופות.
החדשות הרעות הם שמבחינת כדורגל נטו הטורניר הזה הולך לגרום מפח נפש לא קטן לפורטוגלים. ונראה שאחרי ההפסד במשחק הפתיחה מול יוון, הפורטוגלים יצטרכו להסתפק בעצם החוויה הנדירה ובאיצטדיונים הנפלאים שילוו את הקבוצות הפורטוגליות בשנים הקרובות. שכן לפי שעה מסתמן שהפורטוגלים יצרכו להגיד תודה אם יעברו את הבית המוקדם וזאת בגלל שההתאחדות הפורטוגלית "דאגה" לעשות את כל הטעויות האפשרויות בשנתיים האחרונות. הכל החל במינויו התמוה משהו של פיליפה סקולארי למאמן הנבחרת. אמנם אלוף עולם ב-2002 אבל צריך לזכור עם ברזיל (עם שחקנים כמו שיש לברזיל קשה מאוד שלא לזכות בגביע העולם). נראה שהשחקנים הפורטוגלים צריכים מאמן פורטוגלי שמבין את המנטליות שלהם והחיבור ביניהם לבין סקולארי ממש לא צלח. זכייתה של פורטו בליגת האלופות לא ממש הרשימה את סקולארי כנראה, והוא ממשיך להעדיף את רוי קוסטה הותיק שהגדיל לעשות ו"כיכב" השנה בלחמם את ספסל המחליפים של מילאן (ולצפות בקאקה הנפלא), על-פני דקו שהיה לכוכב של פורטו (אלופת אירופה, אמרתי). סקולארי הוא מאמן זהיר (שאם אחטא בלשוני אקרא לו הגנתי), שעקרונות משחקו נוגדות בתכלית את המסורת ההתקפית של הכדורגל הפורטוגלי.
התוצאות הרעות של פורטוגל במשחקי המבחן בישרו את הבאות ואף אחד מהפרשנים ש"דאגו" להכתיר את פורטוגל ערב הטורניר לפייבוריטית לזכייה לא קרא את המפה. משחקי מבחן שלא נתנו דבר נגד ליטא וכווית באו לחפות על תוצאות לא מרשימות מול איטליה, ספרד, ושבדיה.
ההתאחדות הפורטוגלית קיוותה שבטורניר שמהווה את ההזדמנות האחרונה (יש לומר הקורצת) של דור הזהב של הכדורגל הפורטוגלי בראשות לואיס פיגו, ורוי קוסטה לזכות בתואר ממשי. הנבחרת יחד עם הדחיפה האדירה של הקהל ישאירו את גביע אירופה לאומות בפורטוגל גם אחרי ה-4 ביולי, תקווה שאחרי המשחק הראשון של פורטוגל נגד יוון נראית רחוקה מלהיות ריאלית.
נותר רק לקוות שנזכה לראות טורניר כדורגל צבעוני עם כמה שיותר גולים, ואם אפשר בשביל הקהל והעניין. העיקר שנזכה ליורו ססגוני. בכל מקרה, פורטוגל כבר זכתה.
ומה עם דקו? (חן נירנפלנד)
עוד כדור גובה תופס תאוצה ומפלח את האווירה החמה בדרגאו כמו משב קר של מזגן 52,000 כוחות סוס. אליפות אירופה סולידית, זה הכיוון המסתמן. וכך, עוד פסטיבל מבית היוצר של אירופה החדשה יוצא לו לדרך. כל אליפות משנה את תמונת הנבחרות הלאומיות ומרכיביהן האתניים, אך "דור הזהב" של פורטוגל תמיד יקבל עוד "הזדמנות אחרונה" להוכיח את עצמו. בינתיים, עוד כדור חופשי של הלאומן החדש לואיס פיגו (שממשיך לגרום צרות למאמנו, אלוף העולם הברזילאי סקולארי בביקורתו על דקו) יוצא לדרכו, בנסיון נואש להציל את הלאומיות הפורטוגלית ולהכניע את הנבחרת היוונית שנראית יותר כמו נבחרת גרמנית קלאסית. אך כמה סמלי שמדובר ביוון, אותה מדינה שהחלה את משב הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה-19.
יוון רצתה לשוב לשורשיה הקלאסיים ולקבל את כל האימפריה הקדומה כולל קונסטנטינופול. כיום חסן סאס והקאן סוקור אמנם לא משחקים בנבחרת של אוטו רהאגל, אבל קראגוניס ובאסינס עושים עבודה לגמרי לא רעה. יון הוכיחה שוב לכולם, שאסור לזלזל בקבוצה רק מפני שקשה להגות את שמות שחקניה.
במחצית השנייה נכנס המתאזרח דקו וכריסטיאנו רונלדו, שנקרא אגב ע"ש נשיא של מדינה בעלת מסורת כדורגל צנועה ונפטר השבוע, הלא הוא רונלד רייגן. ולקראת סיום פיגו עדיין לא מתייאש ולוקח עוד כדור חופשי לעבר השער היווני. חלק מן הקהל עוזב וחלקו עוד ממתין ומעודד וזוכה לראות את שער פורטוגלי חסר משמעות ביורו אירופאי בדקת הסיום. אולי את המשחק הבא יפתח דקו ונזכה לגול ברזילאי לזכות נבחרת פורטוגלית בדקות הפתיחה.
אש על הגולש
בוער לכם בלב, בראש או בלשון ואין לכם איפה לפרוק את זה? מערכת וואלה! ספורט מזמינה אתכם להיות פרשנים לרגע (או ליותר, תלוי בכם), סופרים או משוררים ולשלוח לנו קטעים שכתבתם, בכל סגנון כתיבה שעולה על דעתכם, בתנאי שיהיה ראוי לפרסום ובכל תחום הקשור לספורט.
מניתוח נקודות התורפה הטקטיות בהרכב החדש של מ.ס. אשדוד עד לסיפור, דמיוני או מציאותי, על חיי אוהד פינג-פונג, נשמח לתת לכם הזדמנות לגלות לעולם כוכבי כתיבה חדשים. את הקטעים שכתבתם, שלחו דרך ה"כתבו לנו" (בצד ימין באתר או בקישור למטה) או לכתובת המייל הבאה: sportssupport@walla.net.il . אנו נפרסם את המשובחים שבקטעים שנקבל בפינה "אש על הגולש" שבאיזור הטורים האישיים. גם מי שכבר פירסם בעבר טור, מוזמן להמשיך ולשלוח. אנא, ציינו את שמכם המלא.