נופלים מהרגליים

אפשר לומר כמובן שהחילוף של אינאקי סאאז, מאמן ספרד, היה גאוני. אבל כאשר שחקן מבקיע שניות אחרי שהוא נכנס, בנגיעה הראשונה שלו בכדור, מדובר בדרך כלל במזל, מקסימום נחישות. ומי כמו אוהדי לה קורוניה יודעים עד כמה הוא נחוש. ומגוון. ומשפיע על המשחק גם כשאינו מבקיע.

מבחינת ספרד, הפתיחה של בית א' כביכול חלומית. לא רק שהיא ניצחה, פורטוגל גם הפסידה. אבל יש לסאאז הרבה מקום לדאגה, לא רק בגלל ההיסטוריה שמראה שבניצחון היחיד שלה במשחק פתיחה ביורו ב-40 השנה האחרונות היא לא עלתה שלב (1988), אלא בגלל חוסר היכולת של טובי החלוצים שלה לכבוש שערים. 137 דקות שיחקו ראול ופרננדו מוריינטס נגד הגנה רוסית בינונית מינוס ולא הצליחו לכבוש. עכשיו מחכות להם ההגנה היוונית, נגדם לא הצליחו לכבוש אפילו במוקדמות במשחק הביתי, ופורטוגל במשחק שיהיה מבחינתה אם כל המשחקים.

זה לא מפתיע שגם ראול וגם מוריינטס הוחלפו והיו לא מדוייקים, כמו שזה לא מפתיע שפיגו היה כבד או שגם לספרד ופורטוגל כבשו מחליפים. עם כל האדרנלין שמביאה אליפות אירופה, אחרי יותר מ-60 משחקים ברמות הגבוהות ביותר של הליגות, הצ'מפיונס ליג והנבחרות, גם שחקנים גדולים מתעייפים.

כרגיל הכל חוזר לכסף, לסחיטת השחקנים עבור זכויות שידור והמון משחקים. העונה התחילה לריאל מדריד ושחקניה ביולי 2003, בסיור למזרח הרחוק, ותיגמר עם סוף היורו בתחילת יולי 2004, רק כדי להיכנס כעבור כמה שבועות למוקדמות ליגת האלופות ולעונה חדשה. הם נופלים מהרגליים, ומי שנפגע הם הצופים. והכדורגל.