"תעלו למגרש, תשחקו כדורגל, תהנו ותביאו שלוש נקודות. זה מה שהוא תמיד אומר. אנחנו רוצים לנצח עבור מנג'ר כזה". כך כותב בספרו קפטן נבחרת אנגליה, דייויד בקהאם, על נאומו הקבוע של מאמנו השבדי, סוון גוראן אריקסון, לפני שהוא שולח את חניכיו האנגלים למגרש. אריקסון ניהל 19 משחקים תחרותיים כמנג'ר הנבחרת האנגלית, ניצח ב-13 מהם, רשם חמש תוצאות תיקו והפסיד פעם אחת בלבד. "איתו אנחנו אחת הקבוצות החזקות באירופה ובעולם", אומר מייקל אואן, חלוץ הנבחרת.
אריקסון מעדיף לאחרונה לשבח דווקא את אלופת אירופה. "זידאן נפלא, המהירות של הנרי מפחידה, פירס כל כך טוב ו-ויירה שולט היטב במרכז המגרש. המשחק נגדם הוא אתגר גדול". שחקניו של אריקסון פיתחו גישה זהירה, ולא יוצאים בהצהרות מחייבות מדי. "אנחנו קבוצה חזקה, צרפת חזקה, אבל אנחנו לא מפחדים ממנה", אמר אואן.
תיירי : "הכל תלוי בעיקר בנו"
בצרפת, אולי בצדק, מדברים קצת אחרת. תיירי הנרי טוען ש"הכל תלוי בעיקר בנו". רק שהיהירות כבר הפילה את הצרפתים בעבר, ומול קבוצות של אריקסון לא בטוח שכדאי להגיע בגישה כזו. ההיסטוריה מלמדת שהקבוצות של אריקסון מורכבות משחקנים יותר נחושים מאשר מוכשרים, ושקבוצות טכניות ומבריקות מתקשות מול חניכיו.
מרסל דסאיי, בלם צרפת, עדיין סוחב פציעה ונראה כי הקפטן הצרפתי ייפתח את הטורניר האחרון בקריירה שלו על הספסל. גם דויד טרזגה בספק.
הצלחה לא מובנת מאליה
ב-1982, לפני משחק הגומלין בגמר גביע אופ"א מול המבורג החזקה, נכנס אריקסון לחדר ההלבשה של קבוצתו, גטבורג. בידו החזיק דגל של הקבוצה הגרמנית עליו נכתב "המבורג, מחזיקת גביע אופ"א 82". השבדים לא היו צריכים יותר מזה. "לא האמנו למה שראינו. זה הוסיף לנו הרבה דלק לאש המוטיווציה שהיתה לנו", אמר גלן סטרוברג, חניכו של אריקסון דאז. גטבורג עלתה למגרש עם קבוצה שמורכבת משחקנים חצי מקצוענים, טכנאים ואינסטלטורים, ניצחה 0:3 את אחת הקבוצות הטובות באירופה וזכתה בגביע אירופי ראשון לקבוצה שבדית.
אבל ההצלחה של אריקסון, אז בן 34, לא היתה מובנת מאליה. שלוש שנים לפני הגמר מול המבורג הוא הגיע לגטבורג כמאמן אלמוני מקבוצת דגרפורס, אלופת הליגה השלישית בשבדיה. "לא שמענו עליו מעולם, חשבנו שקוראים לו סוון אריק גוראנסון, וככה קראנו לו באימונים הראשונים", נזכר טורדיון נילסון, חניכו של אריקסון וכיום מאמן נבחרת שבדיה עד גיל 21.
גם אריקסון עצמו לא חשב שבגיל 31 יקבל עבודה כמאמן ראשי. כשברטיל ושטדאלד, יו"ר גטבורג, התקשר אליו, אריקסון ענה במלים אלו: "אני לא מעוניין להיות מאמן נוער". אבל ושטדאלד, שהאמין בכישוריו האנושיים של אריקסון, הבהיר לו שמדובר בעבודה בקבוצה הבוגרת. "לא האמנתי, הייתי צריך שיצבטו אותי", נזכר אריקסון. למרות ההתחלה הגרועה, אותה הגדיר "התקופה הגרועה בחיים שלי", הפך המאמן די מהר ללהיט של שבדיה ואירופה. אחרי הטראבל עם גטבורג - זכייה בגביע אופ"א, באליפות שוודיה וגביע (הישג שלא נרשם מאז בשוודיה) - עזב לבנפיקה ליסבון.
העובדה שקיבל את התפקיד עוררה מהומה בליסבון, והביקורת מזכירה את מה שעבר כשהגיע לגטבורג. אבל היכולת המקצועית, יחד עם הנימוסים והרצון ללמוד פורטוגזית, הפכו אותו לאהוד מאוד. עם בנפיקה הוא זכה ב-3 אליפויות והוביל את הקבוצה לגמר גביע אירופי (הפסד 1-0 למילאן). הערב (21:45), כשישלח את חניכיו למשחק הטעון מול צרפת, הוא צפוי ליהנות מתמיכת האוהדים המקומיים.
לאותה אהדה מהסביבה זכה גם כשהגיע לאמן את פיורנטינה, רומא, סמפדוריה ולאציו, וכמובן גם באנגליה. הוא מחזיק וילה בפורטוגל ובכל הזדמנות מציין, כי פורטוגל היא ביתו השני והוא תמיד שמח לחזור אליה. "אריקסון חידש את הכדורגל הפורטוגלי. הוא ג'נטלמן אמיתי ואהוב הקהל, הוא ייזכה להמון אהדה בטורניר, במיוחד מול צרפת שניצחה אותנו פעמיים בחצי הגמר", אומר רוי דיאז, עיתונאי מה"ז'ורנאל רקורד" המקומי.
על רקע השקט של אריקסון, בלטו ההתבטאויות האחרונות של שחקני שתי הנבחרות. פטריק ויירה מנבחרת צרפת כבר הכריז כי "תהיה מלחמה". הקשר רובר פירס אמר: "נהיה חייבים לנצח את זה". פול סקולס, חניכו של אריקסון באנגליה, ענה: "ניכנס בהם כמו שנכנסנו עם מנצ'סטר יונייטד בארסנל בגביע". וגארי נוויל מסכם: "אריקסון הוא מסוג האנשים שממשיך להיות קרח, בשעה שכולם אש. הוא מלא תשוקה לנבחרת אנגליה, והצליח למחוק את כל התכונות הרעות והטפשיות שדבקו בנבחרת בעשרים, שלושים השנים האחרונות. הוא סומך עלינו, הוא לא מנג'ר שאנחנו רוצים לאכזב".
בקטנה: סידני גובו, קשר-חלוץ נבחרת צרפת וליון האלופה הצרפתית, נחשב לגאון בבית הספר ותוצאת המבחן הנמוכה ביותר שלו עמדה על 90. גובו שקל ללמוד רפואה ולעסוק ברפואת ספורט, אבל ויתר לטובת הכדורגל
הרכבים צפויים:
צרפת, הרכב משוער: בארתז, תוראם, סילווסטרה, גאלאס, ליזארזו, מקללה, ויירה, זידאן (קפטן), פירס, הנרי, טרזגה (סאהה)
אנגליה, הרכב משוער: ג'יימס, ג. נוויל, א. קול, קינג, קמפבל, למפארד, ג'רארד, בקהאם (קפטן), סקולס, רוני, אואן.
