"הגיע הזמן אומרת אימי...". כמה חיכינו, כמה ציפינו. זהו זה. ה-12 ביוני סופסוף הגיע ואנחנו עם שלושה שבועות שלמים של כדורגל שמתחילים מהערב בהשעה 19:00 ויסתיימו ב-4 ביולי עם גמר אליפות אירופה. במשך כל שלושת השבועות הללו יש לנו בסך הכל ארבעה ימי חופש טוטאליים מכדורגל (יומיים בין רבעי הגמר לחצאי הגמר ויומיים בין הגמר לחצאים). חוץ מזה נקבל בכל יום בשלב המוקדם שני משחקים ב-19:00 וב-21:45 (למעט המחזור השלישי שישוחק בשעה זהה) ומשלב רבע הגמר ועד בגמר בשעה 21:45. כל המשחקים ישודרו חי בערוץ 1, כולל תוכניות סיכום ופרשנויות נרחבות.
הפעם באמת, אבל באמת, תבלו.
פורטוגל - יוון (19:00)
מ-1980 הקבוצה המארחת לעולם לא הפסידה במשחק הפתיחה. העובדה הזאת וההכנות "המוצלחות מאוד", לפי המאמן פליפה סקולארי, אמורות להספיק לפורטוגל להגיע בראש שקט למשחק הראשון ולא לשבור את הסטטיסטיקה. "ניצחון במשחק הראשון חשוב כמו ניצחון בגמר", אומר אוזביו, אגדת הכדורגל הפורטוגלית, "הוא פותח לך את הדרך לטורניר טוב, כל השאר בידי אלוהים", אבל הנבחרת הפורטוגלית בלחץ גדול מאוד לקראת המשחק הראשון.
סקולארי הרחיק את כל הצופים והתקשורת מאימוני הקבוצה. "המחשבות על הטורניר הקודם (מונדיאל 2002, שבו הנבחרת לא עלתה שלב) נמצאות במוח", אומר כוכב הנבחרת פיגו. "למדנו את הלקח שלנו, כולנו יכולים לשחק כדורגל אבל המצב הפסיכולוגי שלנו הכי חשוב". מאוחר יותר הפתיע פיגו את הפורטוגלים ששוב נטפל לעניין התאזרחותו של דקו ושיתופו בנבחרת. דקו, הברזילאי שהתאזרח במדינה, היה מכוכבי הזכייה בגביע האלופות של פורטו, אבל פיגו התעקש ביום שישי כשאמר: "כל אחד צריך לשחק עבור המדינה בה נולד".
יוון חוששת בעיקר מהמצב הפיסיולוגי הרעוע שלה. דמיס ניקולאידיס, טראיאנוס דלאס, וסיסיליס לאקיס והשוער אנטוניוס ניקופולודיס, כולם שחקני מפתח בהרכב היווני, בספק בגלל פציעה.
בכל זאת אוטו ריהאגל, מאמן הנבחרת, מזהיר: "לא להתחשב בנו תהיה טעות קשה שישלמו עליה ביוקר. עלינו לאליפות, אין לנו מה להפסיד וכל הלחץ על פורטוגל הביתית. מלות הקסם הן אסטרטגיה נכונה ומשמעת", אומר המאמן הגרמני, שינסה למנוע מהנבחרת היוונית עוד טורניר גמר כושל, כפי שהיה באליפות אירופה ב-1980 ובמונדיאל 1994.
ספרד - רוסיה (21:45)
"אנחנו צריכים את הרגשנות, את המתח ואת הלחימה", אומר איוון הלגרה, בלם נבחרת ספרד, לפני המשחק. בנבחרת ספרד, פייבוריטית ואכזבה טבעית כמעט בכל טורניר גדול, מדברים על "הזדמנות ייחודית לעשות את זה". ההכנות עברו חלק יחסית. רק דויד אלבלדה, קשר ולנסיה, גורר פציעה ובמקומו אמור לשחק צ'אבי אלונסו, הקנייה הכמעט ודאית של ריאל מדריד. ראול ופרננדו מוריינטס מתאחדים לאחר שנת גלות מוצלחת של מוריינטס במונאקו ושנה אומללה של ראול בריאל, אבל אלברטו לוקה, חלוץ דפורטיבו לה קורוניה, חושב אחרת: "חואן קרלוס ואלרון (חברו לדפורטיבו) יעשה את ההבדל לטובה, כולם שחקנים טובים, אבל הוא נותן משהו שונה".
הדאגות של אלכסיי סמרטין, קשר הנבחרת הרוסית, קשורות פחות להרכב הרוסי ויותר לשופטים. "לשחק באותו בית עם המארחת פורטוגל והכמעט מארחת ספרד גורם לנו דאגות בכל מה שנוגע לשיפוט. אני מקווה שזה לא ישפיע על תוצאות המשחקים".
השופט האיטלקי פיירו לואיג'י קולינה שנחשב לאחד הטובים והפופולאריים בעולם ישפוט במשחק הפתיחה של היורו ביום שבת בין פורטוגל המארחת ליוון. אורס מאייר ישפוט במשחק השני בשבת בין רוסיה לספרד.
ייספר גרונקיאר מגן נבחרת דנמרק וצ'לסי בספק למשחק הראשון של הנבחרת אחרי שאימו מתה מסרטן ביום חמישי. גרונקיאר שהה ליד מיטת אימו הגוססת ולא יצא עם הדנים לפורטוגל.
"נו פרובלם פור טיקטס" (איתי יונס)
שלשום בשתיים אחרי הצהריים, ליסבון נראתה כעיר מתה. בכבישים כמעט שלא נראו מכוניות ורק תיירים בודדים טיילו ברחוב הראשי. התייר התמים, שחסך שנתיים כדי לצפות מקרוב בטורניר הכדורגל החשוב באירופה, חש מרומה. איפה הקרנבל שהבטיחו?
מעט יותר מ-48 שעות לפני שריקת הפתיחה בפורטו, השיממון בליסבון נראה כעילה להגשת תלונה על הונאה. לא פחות. בדוכן הסנדוויצ'ים שלו, בדרך לתחנת המשטרה, אמר ז'ואאר מאייר: "לא תשיג כאן אפילו סכין גילוח. אנחנו ביום שבתון והכל סגור". אתמול, מסתבר, היה החג האזרחי הקדוש ביותר במדינה. "אני לא האיש המתאים להסביר את זה", התנצל ז'ואאר על האנגלית הרצוצה, "אבל זה מעין יום עצמאות, רק בלי יותר מדי חגיגות. ממחר יהיה בסדר".
למרכז קניות, שכל חנויותיו למעט קומת ההסעדה היו סגורות, נבהל השומר כשפתחנו לפניו את התיקים. המיני-אינסידנט התפוגג בחיוכים נשלחו לחלל האוויר. השומר התקשה לנסח זאת במלים, אבל ברור שידע מהיכן אנחנו באים. בקומה התחתונה, בסמוך לדוכן מרקים, ישבו חמישה פנסיונרים ובהו בעיתוני הספורט. הם לא התכוונו להרחיק שלוש שעות ברכבת עד פורטו, כדי לצפות בנבחרתם מחר. "מזמן עברנו את הגיל", הם אנו במקהלה וצחקו. "נחכה לנבחרת כאן, כשתגיע לגמר".
ארבע אחר הצהריים, השעה שנקבעה למפגש עם הספסר מספר אחת באירופה, איטלקי שמסרב להזכיר את שמו. הוא הסכים לחשוף רק את כינוי החיבה שלו, אדי. את החפ"ק שלו בפורטוגל הקים כבר לפני שבועיים. לפני כמה ימים חזר לאיטליה ושב לכאן יומיים לפני המאני טיים. בכרטיס הביקור שלו רשום Italian Tickets, אבל אצל אדי אפשר להשיג כרטיסים לכל אירוע ספורט, מוסיקה או תיאטרון באירופה.
כשגוף מסחרי בישראל מחליט על מבצע שיווקי שבו יוגרלו, נניח, מאה חבילות למשחקי ליגת האלופות, איש מאתנו אינו מתעניין מהיכן מגיעים הכרטיסים לאירוע שנמכר כולו מראש. ואולם שרשרת ייצור החבילה, שמתחילה במוחו של איש שיווק בתל אביב, מסתיימת לעתים קרובות בשיחת טלפון לאדי. "נו פרובלם", הוא עונה בדרך כלל, ואחרי שעתיים חוזר עם הצעת מחיר.
גם משחקים בישראל נכללים בתחום שיפוטו. לפני הפיינל פור בתל אביב השיג כרטיסים דרך סיינה והעבירם לחברה ידועה בישראל. יהודים מניו יורק יודעים בדיוק היכן אפשר להשיג אותו, ואדי אוהב יהודים. "אני פשוט מעריך את הדרך הארוכה והקשה שהעם הזה עשה", הסביר, "תגיד, כמה ניצולי שואה חיים עדיין בישראל? אתה יודע שקראתי את פרימו לוי"?
בבית קפה בקרבת מקום המתין פייר מנורבגיה, יד ימינו של אדי באירועים מסוג זה. גם הנס משוודיה הגיע ויחד הם עסקו בקביעת מחירים לכל משחק ומשחק. פייר אחראי על האגף האנגלי. קולין, נציג של קבוצת אנגלים שהגיעו ללא כרטיסים, ניהל מו"מ מתיש עם הנורווגי בסלולרי על משחקי רבע הגמר. "400 יורו כל חתיכה", לחש אדי לפייר, "אין לנו הרבה כאלה". אבל גם קולין רצה את הקופון שלו. כשהוויכוח נתקע, אדי חטף את הטלפון והזכיר לקולין מי סידר לו כרטיסים להופעה של מטאליקה בלונדון. בינתיים גם הנס לא התבטל והתקדם לקראת סגירת מגה עסקה של 50 כרטיסים.
אדי סימן לפייר לעזוב הכל, כי צריך למהר לאיצטדיון אלבלדה, לאסוף כרטיסים ששולמו מראש. הנורבגי לא נראה שבע רצון מנוכחותו של עיתונאי ישראלי במונית והזכיר לאדי מה קרה אחרי "הכתבה ההיא" בעיתון איטלקי.
גם באלבלדה המשיך אדי לספק ביקושים בטלפון. "נו פרובלם, נו פרובלם", אמר תוך שהתיישב במסעדה מזרחית. "וואן טאהינה אנד וואן פיתה", ביקש מהמלצר. הנורווגי נראה המום.
"התמחות באירועי סולד אאוט", נכתב בכרטיס הביקור של אדי. את העדות האמינה ביותר לכך סיפקו עשרות שיחות נכנסות.
אבל אדי היה טרוד בעניין אחר. הוא התקשה לסלוח לעצמו על שהשיג מעט מדי כרטיסים למשחק של ספרד נגד רוסיה בשבת בפארו. "זה איצטדיון קטן", אמר, "רוב הכרטיסים נקנו על ידי הספרדים ויגיעו הרבה רוסים עשירים שיהיו מוכנים לשלם כל סכום". כשחישב את הסכומים שיכול היה לגרוף התקשה להתאושש. פייר גילה סימני עצבנות וכשאדי התקרב הבנתי שכדאי להתנדף, ומהר. "שלא תעז לציין שמות", הזכיר לי. "נו פרובלם", הגיע תורי לומר.
