הטלנובלות שעשו לנו את זה

אחת האטרקציות של עונת המלפפונים הקודמת הייתה מסיבת עיתונאים הזויה בירושלים בה כיכב דורון שפר ואיך לומר, די שיעשע את כולנו באמירות שלו ("ירושלום לכולם", "וגר זאב עם כבש"). היה נחמד לראות את אחד מכוכבי העבר של הכדורסל הישראלי מקבל צ'אנס נוסף לקאם-בק. כן, ככה זה היה נראה – צ'אנס נוסף, כי אחרי הכל, אף אחד לא ציפה ממנו ליותר מדי. מעריציו של דורון שפר הסתפקו בעובדה שהאיש המקסים הזה הצליח לנצח את מחלת הסרטן שהיא הקרב הקשה ביותר שהוא היה יכול לעמוד בו ובנוסף, הצליח לחזור לפעילות ספורטיבית.

אז את העונה התחיל האייסמן באמת בצורה בינונית כמו כל הקבוצה שלא שממש לא נראתה כמו אחת שהולכת לחגוג כמה חודשים לאחר מכן עם תואר אירופי. אבל פתאום החלה התפנית. אחד המאמנים שעבדו אישית עם שפר על הקאם בק שלו שנה לפני כן הבטיח שנקבל את דורון של פעם. אז זה היה נשמע מופרך לגמריי, אבל באמצע העונה החלו התוצאות. לא ברור מה זה היה: האמונה, האהבה, הרוחניות, החבר המוהר טיוהר שהגיע לעודד את שפר במשחקים החשובים. רק דורון שפר שבחר בחלקים הטובים של העונה בזכות השתיקה ידע את זה. אבל מה זה באמת משנה? אנחנו הרווחנו בחזרה כדורסל סופר-מהנה משחקן ענק ומה שנותר חקוות הוא, שהדבר היפה הזה שהתחיל בהפועל ירולשלים וחלק גדול ממנו היה בזכות שפר, רק ילך ויגדל.

נכון שיש רגעים בכדורסל שגורמים לנו ריגושים שלא נמצא באף מקום אחר כמו השלשה של דרק שארפ מול ז'לגיריס קובנה. אותם רגעים שפשוט גורמים לנו להיות מאושרים מזה שאנחנו מכורים לספורט. אבל יש גם רגעים בספורט, שגורמים לנו להיות מאושרים מזה שאנחנו בני אדם. רגעים שיכולים להזיל דימעה בכל אחד שיקלע אליהם, גם אם אין לו מושג בכדורסל. כזה רגע היה ב-22/3 במחזור הסיום של ליגת העל כשמכבי ראשל"צ ניצחה במשחק של להיות או לחדול את אליצור אשקלון ונשארה בליגת העל.

מה שיפה בטלנובלה של גיא גודס, הוא שמכורח הנסיבות הוא פרש בצורה היפה ביותר, כמו ווינר אמיתי, משהו שכל ספורטאי היה רוצה שיקרה לו. לקראת סיום המשחק, כשמכבי ראשל"צ, תחנתו האחרונה בקריירה הכל כך מפוארת שכללה לא רק את ישראל, הבטיחה את הנצחון, המאמן חנוך מינץ הבין שהגיע הזמן לתת כבוד אחרון לאחד מהגארדים הגדולים ביותר שצמחו כאן, והוריד אותו לספסל בשתואות הקהל. אין אחד שלא התרגש מהתמונות הכל כך יפות – גודס יושב עם המגבת על הספסל ולא יכול לעשות שום דבר חוץ מלבכות בכי תנינים.

העצב שאחז את כולנו בידיעה שלא נראה יותר את גודס משחק התרכך קצת כמה שבועות לאחר מכן, כשהוא חתם באותה קבוצה כעוזרו של חנוך מינץ. היה כיף לדעת שלא ניפטר ממנו כל כך מהר.

נחרוג ממנהגינו לכדורסלן שהוא לא משלנו, אבל מה לעשות, המשחק האחרון בקריירה המקצוענית של ארווידאס סאבוניס הגדול היה פה. אנחנו הישראלים, נזכור מן הסתם באופן טבעי את המשחק הזה רק בזכות הנס של מכבי ת"א ודרק שארפ. מכורח הנסיבות השארנו בצד את השניות האחרונות בקריירה של הענק הליטאי הזה, שבחלומות הכי גרועים שלו לא חשב שככה הוא יסגור את הבסטה.

באירופה כולם יסכימו שמדובר באחד השחקנים הגדולים של היבשת בכל הזמנים, אבל במקרה של סאבוניס, גם החכמים ביבשת הכדורסל אמריקה ישמחו להסכים עם העובדה שגם אצלם מדובר היה במשהו יוצא דופן שלא ישכח. על היכולות שלו מתחת לסל ומחוצה לו ועל ראיית המשחק וההבנה הנדירה שלו אפשר לדבר בלי סוף. כיף להיזכר בסאבוניס גם כספורטאי למופת. הענק החביב הרגיש שנשארה לו רק עוד שנה לתרום ויכל לממש אותה בפורטלנד תמורת עוד כמהב מליוני דולרים טובים שיעשירו את חשבון הבנק שלו. במקום זה העדיף סאבוניס לחזור לקבוצת נעוריו ז'גיריס קובנה ועוד לשלם על זה הרבה כסף. כן, סאבוניס חזר כבעלים של הקבוצה ושחקן מן המניין, שילם את המשכורות של חבריו מחדר ההלבשה וכל זה רק כדי לנסות ולשמח את העם הליטאי ובמיוחד את אנשי עיר הכדורסל קובנה. חבל בשביל סאבוניס שזה לא קרה אבל מישהו היה צריך לזכות ביורוליג וחס וחלילה לא נתווכח עם העובדה שטוב שהגביע נחת אצל הצהובים. אנחנו נישאר עם הזכרונות של התמונות האחרונות של סאבוניס בקריירה, שצולמו אצלינו בנוקיהו.

כאילו שלא ראינו מספיק השנה, דוקא אחד שליווה את העונה המופאה הזאת כפרשן ריגש ר=אותנו בצורה החזקה ביותר. אחרי שהכל נגמר עודד קטש כינס מסיבת עיתונאים כדי לספר לנו את מה שאנחנו יודעים טוב מאוד כבר הרבה זמן: הוא לא יחזור לעשות את הדבר שהוא אוהב יותר מהכל ובמקום זה הוא ינסה לחפש נחמה מעבר לקווים.

קטש נתן מונולוג של חצי שעה ולא חידש לנו כלום. עדיין – המראה של הכישרון הגדול ביותר שצמח כאן מתאבל על האהבה שלו ריגשה רבים מאיתנו יותר מכל ארוע דרמטי שהיה כאן בשנים האחרונות. העיניים שלו אמרו כל כך הרבה גם בלי להקשיב למה שיצא לו מהפה. למזלינו יש כל כך הרבה אנשים שאוהבים את הדבר הזה שנקרא כדורסל, אבל קשה למצוא כאלה שהאהבה הזאת מושרשת בהם כל כך חזק כמו עודד קטש. המחשבה של מה היה קורה אם הוא רק היה יכול להראות לנו עוד קצת מה הוא שווה ומה היה קורה אם הוא יממש את כל הפוטנציאל שלו כמו שהוא אומר שולכת אותנו לפנטז רחוק מאוד על הישראלי שדורס את ה-NBA בלי להתבייש בכלל.

קטש כמובן לא זונח את האהבה הזאת והולך להחדיר את מה שהוא יודע בכדורסלנים אחרים. בואו נקווה שבכות התפקיד החדש שלו שמנג'ר גליל עליון, נזכה יום אחד לראות שוב את הקטשיות הזאת אצל אחד מחניכיו.