אליפות אירופה מתקיימת תמיד לפני אולימפיאדה ולכן לעד תעמוד בצילה. אבל מעניין לקרוא את מה שאמר בראיון לבי.בי.סי ניקוס דביזאס, שחקן לסטר האנגלית, שארצו תארח את האולימפיאדה באוגוסט. "האנשים ביוון מתעניינים קודם כל בכדורגל, ההופעה של הנבחרת ביורו בפורטוגל חשובה להם יותר מהאולימפיאדה, אפילו שאנו מארחים אותה. קודם אוהבים אצלנו כדורגל וקודם ייראו ביוון כדורגל, רק אחר כך אתלטיקה". שלא לדבר על דראסז' או טאקוואנדו.
דביזאס אולי רואה את העולם מנקודות מבט של כדורגלן, הרי האולימפיאדה היא אירוע שיא, אבל הוא יודע מה הוא אומר ומכירות הכרטיסים ביוון לאירועים האולימפיים נותנות תימוכין לדבריו. ברוב העולם, כולל אירופה, כדורגל הוא הדת החדשה. כל שלל הקלישאות האחרות שמדביקים לו הן נכונות. יש אומרים שמדובר במשהו פרימיטיווי, אבל בדת יש תמיד אלמנט קמאי ופרימיטיווי, אז אולי אפשר לקרוא לו פשוט מיסטי.
ואליפות אירופה היא הדבר האמיתי בפולחן. אולי ללא החגיגות האתניות והפסטיבל של המונדיאל, אמנם ללא הגדולות של דרום אמריקה, אבל עם דרמה ומתח מהרגע הראשון.
היורו הוא אירוע כדורגל מזוקק, ודאי כשמדברים על אירופה. זה לא המיסחור של ליגת האלופות, זו לא אותה הפוליטיקה. יש עדיין מקום ל-11 שלנו נגד ה-11 שלהם על הזכות להיקרא הכי טובים בשכונה.
פולחן הכדורגל האמיתי
עוזי דן
10.6.2004 / 23:55