לוס אנג'לס 1932

המשבר הכלכלי הגדול שפקד את אירופה בשנות ה-30 לא הגיע לאמריקה. לוס אנג'לס אירגנה את האולימפיאדה היפה והמצועצעת ביותר עד אז. רק 1,408 ספורטאים - המספר הנמוך מאז 1904 - מ- 37 מדינות הגיעו למשחקים, כשהרבה מדינות אירופאיות מוותרות על התענוג בגלל עלויות הנסיעה הגבוהות. המשלחת הברזילאית הגיעה עם ספינה מאוכלסת בפולי קפה, אותם תכננו אנשי הסמבה למכור לאמריקאים בכדי לכסות את השהות שלהם באמריקה.

משחקי לוס אנג'לס קבעו כמה חידושים, כמו מדידה חשמלית לרמת מאיות השנייה (שתהפוך לחובה רק ב-1972), כפר אולימפי, גמרים נפרדים בענפי ההתעמלות והמצאתו של הפודיום עליו חולקו המדליות. בטקס הפתיחה היתה תוכנית אומנותית שלא היתה מביישת את האקשן של היום, כולל הופעה של צ'רלי צ'פלין. הכפר האולימפי הראשון הוקם בלוס אנג'לס כאשר רק ספורטאים גברים ישנו בו, בעוד שהספורטאיות שוכנו בבתי מלון.

היפנים שלטו בבריכה וקבעו שיאים חדשים, וקוסואו קיטמורה בן ה-14 הפך למדליסט הזהב הצעיר ביותר אצל הגברים בתחרויות אישיות, כשניצח במשחה ל-1,500 חופשי. האמריקאים הצליחו ליצור בלבול גדול אצל האירופאים כשבענפי הספורט המדידים הם קבעו מרחקים לפי פיטים ואינצ'ים.

הכוכבת הגדולה של תחרויות האתלטיקה בלוס אנג'לס היתה בייב דידריקסון האמריקאית, שקטפה את מדליות הזהב בהטלת כידון ובריצת 80 מטר משוכות. היא סיימה שניה בקפיצה לגובה כשיחד עם בת ארצה ג'ין שילי קבעה שיא עולם חדש, 1.65 מטר.