דור הזהב רוצה להעביר משמרת עם תואר

לקראת המונדיאל האחרון שנערך באסיה הקונצנזוס סביב הגעתה של צרפת, אלופת העולם ואלופת אירופה, לשלבים הסופיים של האליפות, היה מוחלט.

העומק האדיר בסגל, כמות חסרת תקדים של סופרסטארים ברמה עולמית, ניסיון ורקורד מוכח הפכו את צרפת למועמדת הגדולה לזכייה בטורניר.

אבל אז הגיעו 270 דקות משמימות מול אורוגוואי, דנמרק וסנגל, שבסיומן מצאו את עצמם ויירה, הנרי זידאן וחבריהם עמוק בבוץ- אלופת העולם נשלחה הביתה בבושת פנים בלי שער זכות אחד, וכוכביה המזדקנים הבינו כי יש להם רק עוד מטרה אחת בקדנציה הבינלאומית לפני המעבר לגמלאות.

בעקבות הכישלון בגביע העולמי החליטו בצרפת לזעזע את המערכת. המאמן רוז'ה למר פוטר, ואת מקומו תפס ז'אק סנטיני, שהפך בשנים קודמות את ליון מעוד קבוצה בליגה לאימפריה של ממש.

בשנתיים שלו על הקווים הוביל המאמן את המועדון לאליפות ראשונה בהיסטוריה.

כבר עם הגעתו לנבחרת הבהיר סנטיני שהוא אינו מבקש לעשות מהפכות. הקרדיט שנתן לפביאן בארתז וקלוד מקללה, שיובשו בקבוצותיהם אבל נותרו שחקני הרכב קבועים בנבחרת הטריקולור, סימל יותר מכל את הגישה שלו.

צרפת של סנטיני, כיאה לפייבוריטית ברורה, שימרה את סגנון המשחק ועברה את המוקדמות עם מאזן מושלם. את הצהרת הכוונות הרשמית שלה שיגרה בקיץ האחרון, כשזכתה בגביע הבין יבשתי בתצוגת כדורגל משובחת.

למרות הזכייה בגביע הבין יבשתי, צרפת של היום רחוקה מלהיות הנבחרת המושלמת שדרסה את ברזיל במונדיאל 98', והציגה כדורגל תכליתי ומלא ברק בדרך לזכייה ביורו האחרון.

יותר מדי שחקנים שלה נמצאים היום מעבר לשיא ומביישים את השם הגדול שיצא להם בעבר. המגן הימני של הנבחרת, ליליאן טוראם, מסמן אולי יותר מכל את דילמת הגיל ואת היכולת לקראת הטורניר בפורטוגל.

השחקן, יליד גוואדלופ, חצה כבר את גיל 32, ובשנים האחרונות נראה שבמקביל לירידה בכושר עולה היכולת שלו לספק שערוריות ומריבות בכל מקום שבו הוא נמצא.

מי שפעם הוביל את פארמה הצנועה למקום השני בליגה ולזכייה בגביע אופ"א, ונמכר ליובה בסכום שיא עבור שחקן הגנה בזמנו (35 מיליון דולר), מוזכר היום הרבה יותר בהקשר החברתי מאשר במישור המקצועי.

בטורינו הוויכוחים התכופים שלו עם המאמן מרצ'לו ליפי סיפקו כותרות באופן קבוע. תוראם, שהוסב בפארמה לעמדת הבלם, לא ממש אהב את ההחלטה של המאמן להשיב אותו לאגף. הוא הירבה לקטר בעיתונות, ואף הודיע שהוא שוקל לעזוב למנצ'סטר יונייטד. מאז הוא מייצר חורים בהגנה, לא תמיד סוגר למרכז כשצריך, ורחוק מאוד מההגדרה "שחקן מפלנטה אחרת", שסיפק עבורו חברו בפארמה, פאביו קנאברו, לפני כמה שנים.

מהצד השני, מי שמסמל את פריחתו של הכדורגל הצרפתי ואת ההמשכיות שבו הוא ג'רום רוטן בן ה-26.

קשרה של מונאקו, שהוביל את הקבוצה לגמר ליגת האלופות, הוא סיפור סינדרלה קלאסי. כולם אמרו לו: "אתה קטן מדי, לעולם לא תהיה שחקן", הקשר בעל הבלורית הבלונדינית, שהתבוסס בליגות הנמוכות במשך שנים, לא נשבר.

הפריצה שלו החלה בקאן בליגה השנייה, אחרי שעבד שעות רבות על גופו וייצר מאסת שרירים שאיפשרה לו להתחרות עם מגינים חסונים.

אחרי שלוש שנים טובות בריביירה החליטה העולה החדשה, טרואה, להחתים את הכישרון, ומשם כבר אי אפשר היה לעצור אותו.

כבר בעונתם הראשונה בליגה הבכירה סיימו רוטן וטרואה במקום השביעי, וזכו בכרטיס לאינטרטוטו. שער שלו נגד ניוקאסל בקיץ 2001, במסגרת המפעל הקיקיוני, סידר לו מעבר באמצע העונה למונאקו ולהכרה עולמית כאחד משחקני הקו הגדולים של היבשת.

בדומה לז'אק טיגנה, רוטן הגיע לנבחרת מבלי ששיחק באף אחת מהנבחרות הצעירות.

הוא אמנם ממעט להבקיע, ואת העונה האחרונה הוא סיים עם שער אחד בלבד, אבל בצרפת לא ממש מודאגים, שם מעדיפים לבנות דווקא על הפריצות וההרמות שלו, שהובילו את מונאקו עד מרחק נגיעה מגביע האלופות.

אם רוטן, לואיס סאהא ויתר הצעירים בסגל יצליחו להשתלב ביורו ולהפחית מן העומס של הוותיקים, תהיה זו בשורה מצוינת עבור הכדורגל הצרפתי.

הדור של זידאן, פירס ודסאי יסיים אחרי הטורניר את חלקו בנבחרת, ויפנה לאוליבייה קאפו ולסידני גובו את הדרך.

הישג חסר תקדים של זכייה שנייה ברציפות ביורו יהיה דרך מושלמת להיפרד מדור הענקים.