בוקר טוב קובי!

בואו נתחיל רגע מסוף הזמן החוקי של המשחק. 2 שניות לסיום. 86:89 לדטריוט. כדור בידיים של קובי בראיינט. ריפ המילטון, אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה שם לו יד בפרצוף. לקובי מספיקה מאית שניה בכדי לראות את הסל מ-9 מטר. רק רשת. 89:89. משחק שכבר היה בידיים של דטרויט הולך להארכה ומשם זה כבר היה רק צהוב-סגול, 91:99 ו-1:1 בסידרת הגמר הטובה ביותר שנתן לנו ה-NBA בשנים האחרונות. עכשיו אגב, עוברת הסדרה לדטרויט לשלושה משחקים כשההיסטוריה מלמדת שמעולם לא הצליחה קבוצה עם ביתית לנצח את כל שלושת המשחקים שהתקיימו ברצף באולמה (שיקגו של 91', ניצחה שלושה משחקים בלוס אנג'לס ברצף). זה מתחיל בלילה שבין חמישי לשישי ב-03:00.

הרבע הראשון היה צמוד, אבל לקראת סיום המחצית פתחו קובי ושאק מבערים והורידו את הלייקרס עם יתרון 8 להפסקה, כשהם נעזרים ברבע שני מצויין של לוק וולטון המחליף. בפתיחת הרבע השלישי עלו החברים מהוליווד ל-11 ואז למעשה התחיל המשחק. דטרויט לקחה פסק זמן וחזרה עם ריצה מדהימה של 0:10 בכדי להוריד את ההפרש לנקודה. באותן דקות פיל ג'קסון החליט ליבש את וולטון, שעזר לו לפתוח את המחצית ביתרון ולתת קרדיט רחב מדי לגארי פייטון, שנתן עוד משחק מהבלהות. מהצד השני צ'ונסי בילאפס וריפ המילטון צלפו מכל מצב, ראשיד סיפק בעיקר אסיסטים וביג בן הוריד את הקרשים.

לארי בראון המשיך לשנות סגנון משחק ולג'קסון כבר נגמרו מזמן כל השטיקים. דטרויט ברחה ליתרון 6 ושמרה עליו לכל אורך הרבע הרביעי, גם כשג'קסון החזיר את וולטון הצעיר (שכנראה רוצה טבעת לא פחות ממאלון ופייטון ולו רק בכדי להראות לאבא שגם לו יש אחת). דקה לסיום בן וואלאס לקח ריבאונד ענק מתחת לסל של הלייקרס ל-83:89. הלייקרס הלכו על שאקיל שהחזיר מיד בסל ופאול. 86:89. דטרויט הלכה על צ'ונסי בלאפס שניסה לספוג עבירה והחטיא. ג'קסון, שבדר"כ נותן לחניכיו לשחק בשניות האחרונות, לקח פסק זמן ואז הגיע הרגע של קובי.

בראיינט קלע 33 נקודות כש-14 מהן ברבע האחרון. אוניל הוסיף 29 ו-9 מ-14 מהעונשין. קארל מאלון ששיחק חצי פצוע, קלע 9 אבל הוריד 9 כדורים חוזרים חשובים ולוק וולטון הצטיין עם 7 נקודות, 8 אסיסטים ו-5 ריבאונדים. צ'ונסי עם 27 (ו-9 אסיסטים) וריפ המילטון עם 26 עשו את העבודה עבור הפיסטונס. בן וואלאס עשה דאבל-דאבל עם 12 נק' ו-14 ריבאונדים.