הנשיא הפך למעביד

אם יש מי מבין שחקני מכבי חיפה שבונה על שיחה עתידית עם יעקב שחר כפתרון אפשרי לקשיים במשא ומתן עם הקבוצה, מצבו חמור עוד יותר ממה שדמיין. אם מישהו מהם בכלל חושב במונחים של משא ומתן, מצבו כמעט אנוש.

שחר ייסד כבר לפני שלושה שבועות לקסיקון חדש. תחילה עודכנו בו כל אנשי הצוות הניהולי של חיפה, היחידים שיפגשו את השחקנים. "העובדים" כפי ששחר ממהר לתקן. "שלושה שבועות עסקנו בכובד ראש בכל דבר, קבענו הכל והרשות המנהלת היא שנמצאת בקשר עם העובדים". והזמן דוחק, כמעט תם, הוא מבהיר "ההצעה שלנו היא לפרק זמן מסוים והעובדים צריכים להבין שהם נמצאים בסוף פרק הזמן שלהם". זה של אדורם קייסי פקע, עכשיו אריק בנאדו צריך להזדרז. אין כאן עניין של סמלים או כוכבים, ככה זה ברגע שהשחקנים הופכים לעובדים.

זה אולי נשמע קשוח, אבל שחר מתקשה להבין על מה המהומה: "לפני שלוש שנים אמרתי שאוריד את רמות השכר וכך אני עושה, אני לא מפתיע אף אחד. אני גאה שאמרתי את זה ואני בטוח שאלה שהחוזים שלהם נגמרו, לא ציפו לקבל חוזים מוגזמים. החגיגות מהעבר נגמרו". שחר שמח על האליפות, על ההזדמנות לחזור לליגת האלופות, אבל גם הוא ראה את הקבוצה שלו העונה, וזה עוד משהו שנלקח בחשבון למגינת ליבם של העובדים. "לקח הרבה זמן עד שגיבשנו את החוזים, בדקנו מי תרם לנו ובהתאם קבענו את ההצעה. לא התערבתי בנושא של קייסי, הוא החליט מה שהחליט אז תודה רבה על השנים שלו בקבוצה. אנחנו רק תרמנו לו".

קצת מנוכר, אבל שחר יודע מה יש לו ביד. עם השנים התארים שהוצמדו לו השתנו, אבל לא המעמד שלו ולא העובדה שיש לו את מקום העבודה הטוב ביותר במזרח התיכון. הוא היה נשיא, אחר כך בעלים, עכשיו הוא מדגיש שהסיטואציה עוד יותר פשוטה. "אני מעביד שמציע הצעות לעובדים ותפקידם לקבל אותן. אני לא כופה עליהם שום דבר, אבל כדאי שייקחו בחשבון לא רק את השכר אלא את מכלול הדברים, את כל ההטבות הנלוות". בעיקר שתיים: מכבי חיפה ויעקב שחר.