יענקל'ה גרונדמן, מגדולי המאמנים והשחקנים בישראל, נפטר בתחילת השבוע לאחר תקופה ארוכה בה סבל ממחלת הסרטן. בתו, ענת גרונדמן, התראיינה היום לתוכנית "עושים ספורט" בגל"צ ודיברה על האדם המיוחד הזה שכולם אהבו.
"הימים האחרונים של יענקל'ה היו ימים קשים ולמרות זאת הוא לא איבד את החיוך ונתן לכולם מסביבו הרגשה טובה", סיפרה ענת. "כשמר איצ'ה מנחם הגיע לתת ליענקל'ה את עיטור הכבוד של אופ"א הוא מאוד התרגש. איצ'ה אמר לו עד כמה הוא תרם לכדורגל הישראלי".
בתו של גרונדמן סיפרה שאביה לא איבד את חוש ההומור שלו גם על מיטת חוליו: "כשאיצ'ה נתן לו את העיטור, יענקל'ה אמר לו: 'זה בגלל כל הדברים הטובים שעשיתי אבל זה גם בגלל שאני קצת חולה, נכון?'".
"הפספוס הכי גדול של יענקל'ה היה המשחק מול קולומביה במוקדמות מונדיאל 90'. הוא כל כך רצה לנצח ולהעפיל למונדיאל, לא בשבילו אלא בשביל כל מדינת ישראל. הדגל וההמנון הלאומי מאוד רגשו אותו כל פעם מחדש", המשיכה וסיפרה הבת.
"נדיר שאדם יודע עוד בחייו כמה הוא אהוב ואהוד ואבא ידע זאת. הוא היה קונצנזוס, אף אחד לא אמר עליו מילה רעה וזה היה מדהים לראות בהלוויה עד כמה אנשים העריצו והעריכו אותו, כל אחד אמר: "יענקל'ה היה החבר הכי טוב שלי".
"גם בימים הקשים הוא לא איבד את החיוך"
27.5.2004 / 15:50