בגבעת שמואל התעלפו, אבל נשארו בליגה

שלשום התקיים מחזור הליגה האחרון בליגה ב' מחוז דרום א'. 150 צופים, מרביתם מגבעת שמואל, הגיעו למגרש השלו בקרית אונו, כדי לחזות באורחים מנסים להשיג ניצחון שיבטיח להם עונה נוספת בליגה החמישית.

"פעם היינו קבוצת פאר", נזכר היו"ר/מאמן, ניר בליסה. "כשמוטי אמסלם עמד בראש המועדון היה לנו תקציב של מיליוני שקלים, אבל כשהוא הלך לכדורסל הכסף עזב ביחד אתו". בתחילת העונה עבר חתול שחור בין בליסה לראש המועצה המקומית, מאז הקבוצה איננה מתוקצבת והמחלוקת בין הצדדים תתברר בקרוב בבית המשפט. "השורה התחתונה היא שעכשיו אנחנו קבוצה ענייה", מסכם בליסה, "אני מממן אותה מכיסי ואפילו החזר נסיעות אני לא יכול לתת". מה שאולי משאיר את השחקנים במערכת, היא הידיעה שגם אם ייתקעו באמצע הלילה סמוך לצומת תפוח, הם יכולים להרים אנטנה ובליסה, מכונאי רכב בהכשרתו, ידהר לעברם רכוב על הג'יפ שלו.

בפתיחת המשחק נראו אנשי הגבעה במצב צבירה נזיל במיוחד, "כל השבוע יש לי מיגרנות", הודה בליסה, "כל תוצאה פרט לניצחון עלולה להשאיר את מכבי מונטיפיורי על חשבוננו, ומהלחץ אני חי על נורופן". מי שהביט על ספסל האורחים יכול היה להבחין בעוזרו של בליסה, משה גמבש, מנהל שיחה סלולרית קדחתנית עם מרגל שנשלח לצפות במשחקה של מונטיפיורי. מספר דקות בתוך המשחק ניגש גמבש לבליסה. "הם בפיגור", הוא לחש על אוזנו. בליסה ביקש שלא לעדכן את השאר והורה לתקוף עם יותר שחקנים.

מספר דקות לתום המחצית הבקיע אבי עובד, אחיו הגדול של ראובן, את השער הראשון. "הוא כשרון מבוזבז", אומר עליו מאמנו, "יכול להיות", משיב עובד, "דווקא בגלל זה חבל לי לראות את אחי מתבזבז על הספסל של מכבי". מכאן ואילך התנהל משחק ססגוני ושחקני גבעת שמואל טאטאו את יריביהם ממרכז הטבלה בדרך לניצחון 3-6.

שריקת הסיום מצאה את האיש החזק של הקבוצה חיוור ושעון על עמוד, "הנורופן חוזר לארון", שיחרר בליסה בקול מאומץ. אחר כך, כטוב לבו במים שהשפריצו עליו שחקניו, הוא הבטיח להם הפלגה לקפריסין און דה האוס. "אני מרגיש כמו ילד יתום שקיבל חפיסת שוקולד", המשיל בליסה, "תיכף החפיסה תיגמר ואנחנו נחזור למציאות המרה".