החלוץ הראשון של אדבוקאט

הרבה מלים נשפכו על בעיית החלוצים של נבחרת הולנד לקראת היורו. לדיק אדבוקאט יש בעיה אמיתית בחוליה החזקה ביותר של הנבחרת - בעיה חיובית כמובן. רק לשניים מתוך רוד ואן ניסטלרוי, רפאל ואן דר פארט, רוי מקאי, ג'ימי פלויד האסלבנק ופטריק קלויברט, יש מקום בהרכב. מה שבטוח, לאדבוקאט יש חלוץ אחד בטוח בסגל עם תפקיד מיוחד. פייר ואן הוידונק אולי לא יהיה אחד מהשניים שיפתחו בהרכב, אבל לחלוץ בן ה-34 יש הרבה מה לתרום בתור שחקן ספסל. ואן הוידונק הפך עם השנים ל'סופר-סאב' אמיתי בנבחרת הולנד. בכל פעם שנכנס הוא גרם למפנה, לאו דווקא ע"י כיבוש שערים.

תשאלו כל מי שמכיר את ואן הוידונק ותקבל את אותה תשובה - מדובר במקצוען ממדרגה ראשונה שלא זכה להערכה הראויה, אחד המוהיקנים האחרונים בכדורגל העולמי. לואן הוידונק יש 36 הופעות בנבחרת הולד, מתוכן רק 2 בתור שחקן פותח. למעשה, רק לפני כחודש, במשחק הידידות נגד יוון (0:4), הוא שבר את שיא ההופעות עבור שחקן מחליף בנבחרת הולנד כשעלה לשחק בפעם ה-34 מהספסל (ואפילו כבש), שיא שהיה שייך לארון וינטר. כשואן ניסטלרוי, מקאי וקלויברט נתקעים, דבר שקרה לא מעט במהלך משחקי המוקדמות של נבחרת הולנד, תמיד הגיח המחליף האולטימטיבי והצליח לשנות את פני המשחק.

ההישגים לא באו בקלות עבור החלוץ גבה הקומה, ואן הוידונק מעולם לא שיחק בקבוצה גדולה. נהפוך הוא, ההולנדי הצנוע הגיע תמיד לקבוצות שהיו אחרי משבר כלשהו וניסה להרים אותן. בדר"כ זה גם הצליח לו. את הקריירה הוא התחיל ברוזנדאל הצנועה ואח"כ עבר לנאק ברדה, קבוצה קטנה גם כן, אבל שם מעט יותר מפורסם בכדורגל ההולנדי. בסלטיק הוא נחת דווקא כשהשליטה בסקוטלנד היתה שייכת ליריבה הגדולה - גלאזגו ריינג'רס, אבל שם הוא גם זכה להיכרות עם הכדורגל האנגלי ושנה מאוחר יותר הוא חתם בנוטינגהאם פורסט האנגלית. מי שלא מכיר או שמע על הפורסט, הרי שבכל זאת מדובר באלופת אירופה לשעבר שבאותן שנים השתתפה ימים באופן קבוע בקרבות נגד הירידה מהפרמיירליג.

ביחד עם חברו לנבחרת הולנד, בריאן רוי (רק אל תשאלו לאן הוא נעלם), העביר ואן הוידונק שלוש עונות לא רעות בנוטינגהאם, בהן ירד עם הקבוצה פעמיים. ואן הוידונק אפילו שיחק עם נוטינגהאם בליגה הראשונה במשך עונה אחת (אותה סיים כמלך השערים) ואוהדי הפורסט נזכרים בשמו בערגה דומה לזה של בריאן קלאף האגדי, האיש שהוליך את הקבוצה לאליפות וגביע אירופה בסוף שנות ה-70 ואימן את הקבוצה במשך יותר מ-20 שנה עד שירדה ליגה בתחילת שנות ה-90. אחרי שנוטינגהאם ירדה שוב, נכנסה הקבוצה לבעיות כלכליות שלא איפשרו לה להחזיק את החלוץ ופייר נאלץ לנדוד שוב. הפעם הוא חזר הביתה לויטסה ארנהיים והרשית גם שם. אז, לפני כעשור, הוא גם קיבל את הזימון הראשון שלו לנבחרת האוראנג'.

בנפיקה ליסבון, שחיפשה באותן שנים לחזור לעונות היפות שלה כקבוצה הגדולה בפורטוגל, הוציאה אותו שוב מהולנד. גם שם הוא חגג עם כמויות שערים נכבדות אבל שוב לא זכה באליפות. דווקא בסביבות גיל 30, הגיע ואן הוידונק לשיאים חדשים עם פיינורד. גם שם הוא אמנם לא זכה להניף צלחת אליפות, אבל בקבוצה הגדולה שזכתה בגביע אופ"א, הוא שם חותמת על מעמדו ככוכב על בקנה מידה מקומי - הישג לא רע כשמדובר במדינה שהוציאה את חוליט, ואן באסטן ויוהן קרויף. במשחקי הנבחרת ששוחקו בשנים האחרונות ברוטרדאם, הקהל תמיד התחיל לשיר לכבודו כבר מהדקה הראשונה, על מנת שאדבוקאט יכניס אותו כמה דקות מוקדם יותר משתיכנן.

אלא שגם לפיינורד, שבשנתיים האחרונות נכנסה לבעיות תקציביות, לא היה מספיק כסף בכדי להחזיקו. ואן הוידונק, שבינתיים הפך לאליל האוהדים גם ברוטרדאם (כבש שם 50 שערים ב-62 משחקים) רצה אליפות ונסע לאיסטנבול למרות שקיבל הצעות לא פחות אטרקטיביות מקבוצות נוספות מרחבי היבשת. מעבר למשכורת הגבוהה יותר אותה הציעו לו בטורקיה, היה בטוח ואן הוידונק כי בפנרבחצ'ה הוא גם יוכל להשיג תואר. כולם צחקו עליו, פנר של סוף העונה שעברה, נראתה כמו הצל של עצמה ואפילו לא התמודדה בצמרת הגבוהה. לקח קצת זמן עד שהטורקים הבינו מה נחת עליהם, אבל תוך שבועות ספורים החלו גם האוהדים הסקפטים ביותר להאמין.

ואן הוידונק הפך לכנר הראשי בתזמורת הצהובה-כחולה שהחלה לתפוס תאוצה בעיקר אחרי פגרת החורף. בתקשורת כינו אותו "מאמן על המגרש", בעיתונים הוא תמיד קיבל את הציונים הגבוהים ביותר והפך גם לשחקן העונה בטורקיה בסופו של דבר. הניסיון העתיר שלו עזר לצעירים של הקבוצה להתלכד, הוא לא הפסיק לתמוך בהם לרגע, עודד אותם ואפילו לימד אותם את אומנות הבעיטות החופשיות. מספרים שאחרי האימון הוא עצמו היה מתאמן על בעיטות המפורסמות שלו וזורק גם טיפים לנערים הצעירים. אגב, 17 מחזורים לסיום העונה, קיבל ואן הוידונק את הצהוב השלישי שלו ובטורקיה צהוב רביעי פירושו השעיה אוטומטית ממשחק אחד. מאמנו השנוי במחלוקת כשלעצמו, כריסטוף דאום, הציע לו לקבל צהוב מכוון במחזור שלאחר מכן, על מנת שהכוכב שלו יעמוד לרשותו במחזורים המכריעים. ההולנדי ענה לו: "אל תדאג" וסיים את העונה עם אותם שלושה כרטיסים צהובים ועם אליפות ראשונה בקריירה.

בטורקיה הוא כבש 23 שערים והיו כאלו שהישוו אותו לחיים רביבו, כשחקן שהגיע ובעונתו הראשונה הותיר על פנרבחצ'ה רושם רב. כמו רביבו, גם ואן הוידונק זכה באליפות הראשונה שלו בקריירה דווקא בפנר, אבל בין השניים יש עדיין הבדלים לא מעטים בעיקר בכל הקשור לתרומה שלא רשומה בסטטיסטיקה.

ואן הוידונק מגיע ליורו כשהוא בכושר מצויין למרות שהוא כבר בן 34 - גיל בו שחקנים אחרים כבר פרשו. בטורקיה הוא היה דומיננטי לאורך כל העונה וגם במשחקי ההכנה של הולנד הוא הצליח להרשים. בזכות גובהו (הכינוי שלו בהולנד: 'פי-אייר') הוא נחשב לאחד הנוגחים הטובים באירופה והנוכחות שלו ברחבת היריב מפחידה כל הגנה מולה הוא מתייצב. וכאן אפשר לומר כי למרות גובהו, לואן הוידונק יש אתלטיות רבה, שליטה מצויינת בכדור ויכולת דיוק ברמה גבוהה ביותר. יש אומרים שהבעיטות החופשיות שלו הן הטובות ביבשת, עכשיו כשרוברטו באג'יו פרש - כל התכונות הללו עובדות מצויין לטובת הולנד, כשהיא צריכה לצאת ממצב ביש. אדבוקאט יודע את זה, אבל מעריך לא פחות את תכונותיו האנושיות.

"תנו לי את הולנד", אמר לא מזמן רוד ואן ניסטלרוי והתכוון לכך שהנבחרת צריכה לעבוד בשבילו ביורו הקרב. פטריק קלויברט לא התייחס יותר מדי להצהרה הבומבסטית הזו של המנצ'סטרי כשנשאל לגביה, אבל כבר לפני שנתיים, כשמוקדמות היורו רק החלו, היה ברור כי השילוש מקאי-ניסטלרוי-קלויברט, מוליד יותר מדי מתחים ואגו. מי שאמור להשיב את השקט עבור המאמן אדבוקאט הוא ואן הוידונק, הידוע ביחסיו הטובים עם כל הניצים.

"פייר מהווה חלק חשוב מאוד בסגל. הוא מוטיבטור גדול ותמיד עסוק יותר בזה מאשר במשחק", אמר עליו לא מזמן אדבוקאט. ווסלי שניידר מאייקס, שבישל שלושה שערים וכבש אחד במשחק הפלייאוף מול סקוטלנד (0:6), רץ לחבק את ואן הוידונק לאחר שכבש, פעולה שמראה עד כמה השחקן אהוב גם בקרב הצעירים. ביורו הולנד תשחק עם שני חלוצים או שלושה, שהרי "חבל יהיה לבזבז ארבעה שחקנים תוקפים ברמה גבוהה כל כך", כפי שאמר אדבוקאט. מה שבטוח הוא שלמרות שבסגל יש מקום לארבעה חלוצים בלבד, לואן הוידונק יש כסא בטוח בטיסה לפורטוגל, לא רק בגלל היכולת שלו להבקיע שערים מכריעים ולשנות משחק, אלא גם ובעיקר בגלל האופי.