העונה המופלאה של הכדורסל הישראלי מעוררת בקרב רבים תיאבון לעוד. הענף המשעמם והצפוי משהו התעורר השנה מהתרדמת שבה היה בשנים האחרונות. נכון, עדיין אין סיכוי שמישהו ייקח ממכבי את הצלחת, אבל ההצלחות של הנבחרת באליפות אירופה, התארים האירופים שנחתו פה באפריל ואפילו שביב של דרמה בליגה נותנים תחושה שהענף חוזר לימיו הגדולים.
ההתלהבות הזו סוחפת ומידבקת במיוחד בהפועל ירושלים, שמתכוננת להופעה ביורוליג בעונה הבאה. דני קליין מגייס כספים להגדלת התקציב ונמצא בקשר חם עם ראשי היול"ב. רגע לפני שיגאל עמדי תוקע פה יתדות לאוהל הענק, עולה שאלת מיליון הדולר: האם תהיה זו החלטה נכונה ללכת בעונה הבאה להתמודדות עם האריות של אירופה? האם יש לקבוצה הירושלמית את הכלים להיות שם? האם לאור שתי ההופעות הכושלות צריכים קליין, דרוקר והשחקנים את הצרות שהם הולכים לפגוש בקרון הראשון ברכבת של ג'ורדי ברתומיאו?
לזכור ולעולם לא לשכוח
תזכורת 1: בעונת 97/8' הפועל שיחקה בגביע אירופה לאלופות. את הזכות לשחק במפעל היא הרוויחה בזכות העפלתה לרבע גמר גביע המחזיקות עונה קודם לכן. על הקווים פתח גדי קידר, ובעמדות העוגנים כיכבו רדיסאב צ'ורצ'יץ' וקני ויליאמס. "היינו קבוצה מבוגרת: שפע בן 37, אני בן 35, עדי לקראת סוף הקריירה שלו. קבוצה של סגל ישראלי מבוגר ושני זרים", נזכר השבוע מוטי דניאל, "וההתמודדות בסגל הזה היתה גדולה עלינו. הפסדנו את שני המשחקים הראשונים בליגה, וזה רק הוסיף ללחץ, כל הפסד מגביר את רמת הלחצים על המערכת. שחקנים גוררים הפסדים מבחינה מנטלית, והבעיות בתוך הקבוצה עולות. היינו נוסעים לבולוניה, מקבלים 20~30 הפרש עוד לפני המחצית ואחרי זה מפסידים ברבע גמר גביע להפועל תל ביב, שבכלל שיחקה בליגה השנייה".
גדי קידר מסביר מול מה נאלצה להתמודד הפועל באותה עונה: "זה היה מפעל יחיד, בלי פיצולים. הבית שלנו היה חזק מאוד: ברצלונה, קינדר בולוניה, אולקר ופו אורטז. התקציב שלנו עמד על שני מיליון דולר, ושיחקנו נגד דנילוביץ' ופוצ'קה, שכל אחד מהם היה שווה מיליון, מיליון וחצי דולר. הפערים האלה משפיעים עליך מאוד". את העונה האירופית שלה סיימה הפועל במקום האחרון בבית המוקדם ואיבדה את הכרטיס הנוסף לגביע האלופות, שבו זכתה ישראל מכורח הישגה של הפועל בעונה שלפני כן. אחרי שני גביעים רצופים הודחה הפועל באותה עונה בשלב רבע הגמר ולא העפילה לגמר הפלייאוף. את גדי קידר החליף באמצע העונה אפי בירנבוים.
תזכורת 2: עונת 2000/01 היא עונה היסטורית בכדורסל האירופי. ראשי המועדונים הגדולים פרשו מפיב"א והקימו ארגון מתחרה - יול"ב. המפעל הבכיר של הארגון החדש היה היורוליג, והפועל חתמה על חוזה השתתפות בליגה החצופה. מכבי תל אביב נשארה נאמנה לעסקונה הוותיקה של פיב"א והשתתפה במפעל הסופרוליג שבו זכתה בסיום העונה, אחרי נצחונות מרשימים על לוליו ודומותיה. ראשי מכבי תל אביב, המקפידים לציין את נחיתות התואר שבו זכתה הפועל העונה, שוכחים כי באותה עונה השתתפה הפועל במפעל הבכיר, ואילו הם זכו באליפות של החצי הטוב פחות של אירופה. את העונה בירושלים פתח צביקה שרף, שבנה קבוצה עמוסת שמות: קיבו סטיוארט העבה, קווין רנקין הכחוש וג'יימס בלקוול. "היה תקציב גבוה. הביאו שמות ושחקנים שלא התאימו אחד לשני", אומר ברק פלג, ששיחק במדים האדומים באותה עונה. "כדי לחבר קבוצה חדשה צריך זמן, ולנו לא היה זמן, כי מיד התמודדנו עם קבוצות מנוסות ומחוברות. חווינו שם הרבה תבוסות, פתאום 30 הפרש עוד לפני המחצית, ולנו אין תשובה. לאט לאט נפל לנו האסימון שאנחנו לא מתאימים לליגה הזו. אמנם ניצחנו את אולימפיאקוס במשחק האחרון בבית באחד המשחקים הגדולים של הפועל מעולם, אבל זה היה במחזור האחרון ולא שינה לאף אחד".
גם בעונה ההיא המאמן לא שרד. יורם חרוש החליף את שרף, השמות שהביא הרס"ר נעלמו גם הם לטובת הייווד וורקמן ורוג'ר האגינס, והקבוצה הגיעה לגמר הגביע ולגמר הפלייאוף.
רוקדים על שתי חתונות
אחרי שתי הופעות לא ממש מחמיאות במפעל הבכיר ביבשת, הפועל מתכוונת להתמודד בו בפעם השלישית בעונה הבאה. הנימוקים בעד ההצטרפות ליורוליג ברורים. "כל ספורטאי ומתחרה צריך לשאוף להתחרות ברמה הגבוהה ביותר. זו מהות הספורט וזו צריכה להיות השאיפה של כל שחקן", אומר קידר, אך מבהיר: "אמנם צריך לעשות את כל המאמצים לשחק ברמה הכי גבוהה, אבל זה עלול לרסק את הקבוצה. צריך לקחת בחשבון את ההשלכות הכלכליות והמקצועיות. יכול להיות שיצטרכו לעשות עוד צעד אחד בדרך ליורוליג. לא חוכמה לשחק ביורוליג ואחרי זה ללקק את הפצעים".
לפני העיסוק במשמעויות המקצועיות והכלכליות של המעבר ליורוליג, הנהלת הפועל צריכה להגדיר לעצמה מה היא רוצה להשיג בעונה הבאה. תכנון לקוי בשלב ההכנה יגרור בעיות במהלך העונה, ושם כבר יהיה קשה ויקר יותר לתקן את הנזקים. בנייה לא נכונה של הקבוצה בהחלט יכולה להשפיע על הליגה. להתמודדות בטופ של אירופה יש השפעה שבהנהלת הפועל חייבים לקחת בחשבון. "צריך להחליט מה המטרה לפני שמתחילים לבנות את הקבוצה", אומר ברק פלג, "הפועל חייבת לתקוע יתד ביורוליג, ולא להופיע שם לשנה וגמרנו. אם הפועל תגדיר מטרות ברורות, הבנייה וההכנה של הקבוצה לעונה ייראו אחרת".
מוטי דניאל מסכים עם פלג, ומסביר איך קבוצה ישראלית ממוצעת מתכוננת לעונה: "בדרך כלל בונים קבוצה לליגה, פוזלים לאירופה, מקווים לטוב, אבל זו לא המטרה העיקרית. בהפועל חייבים לבנות קבוצה להתמודדות מוצלחת בשתי המסגרות. בדרך כלל הפועל לא מגיעה לגמר הפלייאוף בגלל העדר יתרון ביתיות כתוצאה מהפסדים מיותרים בליגה לקבוצות חלשות, ואין ספק שזו תוצאה של התמודדות באירופה. אתה מתמודד שבוע אחרי שבוע מול קבוצות כמו ברצלונה בימי חמישי, ובימי ראשון הנשרים בליגה עטים ולא מרחמים עליך".
בהנהלת הפועל מבינים את החשיבות, ומקווים לחתום עם הנהלת היורוליג על חוזה השתתפות לכמה שנים דוגמת החוזה שיש למכבי תל אביב. הבטחת ההשתתפות תסייע לקבוצה לתכנן לטווח ארוך, לגייס משאבים ולהיערך בצורה טובה יותר. עוד היבט של המשחקים בליגה האירופית הוא השינוי המנטלי שיש לעשות בין ימי חמישי לימי ראשון. "המשמעות היא לשחק בכל שבוע מול קבוצה בסדר גודל של מכבי תל אביב", אומר דן שמיר, בעבר עוזר המאמן בירושלים וכיום עוזר שני באלופה הנצחית. "אמנם מכבי שיחקה השנה בבית חזק מאוד, אבל אי אפשר לבנות על הגעה לבית קל".
מהאיגרא רמה של התמודדות מול אריות הכדורסל האירופי הפועל תצטרך לרדת לבירא עמיקתא של משחקים באולמות בתי הספר מול אשקלון וגבעת שמואל, משימה לא פחות חשובה מלארח את קינדר בולוניה. אמנם הפועל רגילה לשחק פעמיים בשבוע, אך ברמה נמוכה יותר ובפחות משחקים. "קשה מאוד לעשות חיתוך בין המשחק של יום חמישי באירופה למשחק של יום ראשון או שני בליגה", אומר קידר. "אתה מפסיד באירופה 15~20 הפרש וצריך להתרכז ביום ראשון בליגה ולשכוח מהתבוסה. צריך להתייחס לכל מסגרת כזו כיחידה נפרדת, וזה מאוד מאוד קשה".
לא לתת יד לאליהו
הנושא הבא שידרוש שינוי מהותי הוא סגל השחקנים. באלמנט הזה ברור לכל מי שמכיר את הפועל, שהסגל שהקבוצה רצה איתו העונה לא יצליח לדגדג את הענקיות מספרד, איטליה ויוון. "קודם כל צריך להעמיד סגל רחב ואיכותי. רחב זאת אומרת 9-10 שחקנים. בלי סגל כזה הדרך לבינוניות היא בלתי נמנעת", מבהיר מוטי דניאל, למוד קרבות אליפות אירופה עם מכבי תל אביב. "תמיד יש עומס של נסיעות, פציעות ומחלות, אבל מעבר לזה, גם אם כולם בריאים, מה שלא קורה, יש עייפות פיזית ומנטלית. לכן צריך סגל מאוד רחב כדי להתמודד בשתי מסגרות. במשחק השבוע בין מכבי תל אביב לנהריה וויצ'יץ' ובורשטיין בכלל לא היו פקטור, אבל יש מי שייכנס לנעליים שלהם, וזה היתרון של מכבי. שם אפשר לתת לשני שחקני חמישייה לנוח בלי להרגיש. בהפועל לחמישייה לבדה קשה, אז בטח לא היית מוציא ממנה שני שחקנים".
סגל רחב הוא כמובן פונקציה של תקציב. בהפועל כבר עובדים על גיוס ספונסורים נוספים ועל מכירת זכויות השידור כדי להעמיד תקציב גבוה יותר. יורם חרוש, שהחליף את שרף בעונת 2000/1, אופטימי: "יש ביורוליג קבוצות בתקציב של הפועל, מה גם שלא תמיד זו פונקציה של כסף. לפעמים אפשר למצוא שחקנים שנותנים תפוקה גדולה יותר מהשווי שלהם. צריך לעבות את הספסל ולבנות קבוצה עמוקה. זה לא חייב להיות כסף גדול, לא צריך להגיע לתקציב כמו מכבי תל אביב. גם בארבעה מיליון דולר אפשר לעשות דברים יפים". פלג, עוד נצר להופעות כושלות ביורוליג, זוכר את סגל השחקנים באותה עונה ומזהיר: "אסור לבנות קבוצה רק על בסיס שמות. באותה עונה היה תקציב גדול, אבל הכסף ירד לטמיון בגלל חוסר מחשבה. הפכנו לתחנת רכבת".
בהנהלת הפועל לא מתכוונים לקפוץ בכל מחיר למים הקרים של היורוליג. גם אם סוגיית התקציב תיפתר וייבנה סגל שחקנים עמוק, רחב ומתאים, עדיין קיימת בעיה אחת גדולהה - האולם. "עד כמה שאני מכיר את הדברים, אין ולא יהיה מתקן עד אוקטובר, ושאף אחד לא ימכור לוקשים. הסיפורים על אוהל הם בלון. זו אמירה לא רצינית", קבע השבוע חרוש נחרצות, והבהיר לכולם כי משחק ביורוליג משמעו ביקורים תכופים ביד-אליהו.
גם בהנהלת הפועל סקפטים לגבי ההבטחות של העירייה, בעיקר מפני שאין זו הפעם הראשונה שפתרונות נוסח האוהל/הרחבת מלחה/בניית הארינה נזרקים לחלל האוויר. גם אם יוקצה שטח להקמתו עדיין תישאר שאלת המימון, והסיכויים שלרשות הפועל יעמוד מתקן של 5,000 מקומות אינו גבוה. לאור המציאות הזו הצהיר השבוע דני קליין על אירוח המשחקים ביד-אליהו. "אם הקבוצה תשחק ביד-אליהו, איפה היא תתאמן? תשחק במלחה בליגה ותתאמן ביד-אליהו ליורוליג?", שואל דניאל בתמיהה. "אתה בא לשחק במגרש שהוא לא המגרש הביתי שלך ואתה לא מתאמן בו באופן קבוע, וזה עוד נוסף לנחיתות שיש לירושלים משאר הבחינות. אין קבוצה בעולם שעובדת בשני מגרשים ביתיים. אז מה יעשו? יתאמנו עד יום ראשון במלחה וביום שלישי יירדו להתאמן ביד-אליהו? כל המשמעות של ביתיות נמחקת. שבוע אתה בחו"ל במשחק חוץ ושבוע בתל~אביב, שזה גם משחק חוץ".
לסיכום, למרות ההצלחה בעונה האחרונה, צריך לחשוב פעמיים לפני שנכנסים להרפתקת היורוליג. הופעה כושלת תשפיע על ההישגים בליגה ותגרור הפסדים כספיים. שכרה של הפועל עלול לצאת בהפסדה. אמנם המועדון יציב כלכלית ובעל מסורת ייצוג באירופה וקהל אוהדים גדול ותומך, אך באין אולם להכיל את כל אלפי האוהדים וללא היערכות מוקדמת יסודית, הפועל צפויה להיכשל ולהותיר טעם רע בפה. מראות השנים האחרונות עדיין טריים, ואף אחד לא היה רוצה להיכנס לסחרור ולהפוך שוב לתחנת רכבת של מאמנים ושחקנים. אין להקל ראש בהתמודדות ביורוליג, ואם ראשי הפועל אינם משוכנעים ביכולת המועדון לעמוד בכבוד במשחקים, עליהם לומר זאת. הופעה חד פעמית, גם אם מוצלחת, לא תיתן דבר. להופעה ביורוליג דיבידנדים ברורים, אך גם סכנות לא קטנות. השאיפה לשחק במפעל היוקרתי מובנת וטבעית, אך כפי שסייג גדי קידר: "צריך לעשות את כל המאמצים לשחק ברמה הכי גבוהה כל עוד זה לא ירסק את הקבוצה". ואילו פלג, למוד ניסיון מאותה עונה עגומה, מסכם את הנושא בצורה הטובה ביותר: "להפועל אין לאן למהר. לא יקרה כלום אם הם יישארו עוד עונה ביול"ב קאפ, במיוחד אחרי שהעונה הם הגיעו ליציבות".