להתנתק או להישאר?

אל תתנו לחגיגות בפארק הירקון להטעות אתכם. במכבי ת"א כבר החלו לעבוד חזק על העונה הבאה. אמנם יש גביע ואליפות בארץ, אבל מבצע כיבוש אירופה עוד לא הושלם.

נכון להיום, התחושה היא שפיני גרשון לא ימשיך במכבי. הוא הצהיר על זה בתחילת העונה, הוא דיבר על כך ברמזים במהלכה ואתמול הוא הסתפק ב"יהיה בסדר, אל תדאגו" על הבמה.

עשרות האלפים הצהובים שמולו צעקו "תישאר, תישאר, תישאר", בקריאות שהזכירו את אלו מלפני שלוש שנים, אבל גם אז, נזכיר, זה לא השפיע על ההחלטה שלו. ועל פרשת המוקה נדמה שאף אחד כבר לא מתעכב לתת את דעתו.

"יש לי עוד חודש, ובעוד חודש נחשוב אם להישאר", אמר אתמול גרשון לאחר הנצחון הגדול. "אני לא מסתיר את זה שמדובר בהחלטה קשה. זה לא עניין של כסף - אם הייתם יודעים כמה כסף הפסדתי כשלא אימנתי שנתיים, הייתם יודעים כמה שזה לא חשוב לי. בלאט הוא המאמן, את כל העבודה הקשה הוא עשה, אני באתי כדי לעזור לו. האליפות הזאת של שנינו באותה מידה. בסה"כ רציתי פיינל פור וקיבלתי גביע - באתי לחפש אתונות ומצאתי מלוכה".

כטיפוס שמכור לאנדרנלין, ומנסיון הפרישה האחרונה שלו, פיני קצת מתקשה לשבת בצד. מספיק שהפועל ת"א וירושלים כיכבו באירופה, ובמשך איזה שבוע לא כתבו על מכבי, והפיוזים נשרפים לו. הבנאדם פשוט מכור.

גם הכסף, ופיני יכול להכחיש עד מחר, מדבר כאן. פנחס הוא איש שאוהב את החיים הטובים ויודע ערכו של שקל מהו. בתקופת הפרישה שלו הוא ניסה "לעשות לביתו" בעולם העסקי. עד כמה זה הצליח לו מעידה האמריה שלו למעלה ולאן הוא חזר מהר מאוד אנחנו יודעים. על פי הערכות, גרשון יקטוף פרי של קרוב למיליון דולר בסוף העונה הנוכחית ממכבי ת"א. עם סכום כזה אפשר לקנות הרבה קמעות ועוד לתרום קצת לבית כנסת. בעונה הבאה, כאשר המשימה תהיה להגיע לפיינל פור במוסקבה, ועם הקבלה הכפולה שיש לו להציג, הוא יוכל לדרוש ולקבל לא פחות.

ואם כבר במוסקבה עסקינן, הרי שאין לפסול אפשרות שאם אחת הקבוצות הרוסיות הגדולות תציע מספיק כסף לפיני בשביל להגיע לפיינל פור שיתקיים בארצן, הוא יקנה מעיל עבה וייצא למה שבטח יתואר אצל כתבי החצר שלו כ"אתגר הגדול ביותר אי פעם של מאמן ישראלי". אמנם שנוא נפשו צביקה שרף מאמן שם, אבל גם עם זה אפשר להסתדר.

פיני גרשון אומר שהוא כבר החליט. בעוד חודש ייגמר החוזה והוא יודיע לכולם בלי להתבייש. במכבי היו רוצים לראות אותו ממשיך. שמעון מזרחי רוצה את פיני לעוד עונה, גם רענן כץ, האיש ממיאמי, באותה דעה. דייויד פדרמן, לפחות כלפיי חוץ, לא היה מתנגד להגיד שלום לפיני, אבל לא יטיל וטו על המשך העסקתו. רחשושים במסדרונות הצהובים גילו לאחרונה כי במידה ופיני יעזוב, עוזרו והמאמן הראשי בעבר הלא רחוק, דייויד בלאט, הוא המועמד העיקרי להחליפו, אבל דומה כי במכבי לא באמת מתלהבים מהאופציה הזאת. בינתיים, הם ישקיעו את עיקר האנרגיה לפתות את הדובון להישאר ולהאכיל אותם דבדבנים.

"אף אחד לא דיבר אם פיני ימשיך או לא", אמר היום פדרמן לגל"צ. "אם אהיה כנה, תחושת הבטן שלי אומרת שהרגע הזה הוא מתאים למי שרוצה לפרוש...אם לא פיני גרשון אז דיוויד בלאט, אבל מיותר כרגע לדון בכך". פדרמן שיחרר סימנים כי גם עתידו במועדון לא בטוח במאה אחוז: "אם היתה לי את האפשרות לא הייתי כאן כבר. אתמול ב-5 וחצי בבוקר אמרתי לאשתי שאם היתה את הפריבילגיה הייתי חושב על זה, אבל אני שקוע בתוך הרבה מאוד דברים ואני לא רואה מחר בבוקר שמישהו מחליף אותי".

אבל פדרמן הוא, כאמרו, לא הקול היחידי בהנהלת מכבי. בראיון לתכנית הבוקר 'קפה טלעד' בערוץ 2, אישר המנהל והנשמה של הקבוצה, מוני פנאן, כי המטרה הברורה כרגע היא "להשאיר את המאמן גם בעונה הבאה". פנאן, יודע כל מי שמכיר את הדמות ופועלה, בדרך כלל משיג את המטרות שהוא מצבי בפני עצמו, אבל הרי בפיני עסקינן, ומה יהיה במקרה הזה, למי שפספס זאת לאחרונה - רק אלוהים יודע.

דווקא ביום בו הוכיח פיני גרשון כי החזרתו בקיץ למשרת מאמן מכבי ת"א היתה כדאית מבחינה מקצועית - תצוגת האימון שנתן בחצי הגמר היתה לא פחות ממושלמת - הוא שב והסביר, כי מבחינה ערכית אין מקומו בתפקיד כה נכבד. הפה שפתח במסיבת העיתונאים לאחר הניצחון על צסק"א, בדומה לעשרות מקרים אחרים בהם הפה הלא נעים של האיש הזה לכלך את הישגיו המקצועיים, ניסר את הענף עליו הוא יושב. מילא להיכנס במירסאד טורצ'אן, זה לא יפה, אבל לגדף את הקבוצות שזקפו את קומתו השחוחה של הכדורסל הישראלי בעונה חסרת תקדים, ולהגיד, כמו פרחח, "הלו, זה היורוליג, לא היול"ב קאפ או הצ'מפיונס קאפ"?

דני קליין, יו"ר הפועל ירושלים, עלה לשידור ברדיו ירושלים ואמר כי "יש אנשים שההצלחה של הפועל ירושלים הפריעה להם". את גרשון, ביום חג לכאורה לכדורסל הישראלי, כפי שהיו הימים בהישגים של ירושלים, הפועל תל אביב ונהריה, כינה קליין "האיש הזה". אדם אחר בירושלים אומר כי "שוב התגלה כמה האיש הזה בגודל של סיכה". קליין מסביר את מה שגם גרשון יודע: יש קבוצות ביורוליג שחתומות עם יול"ב על הסכמים מלפני שלוש שנים ואין שום קשר בין הישגיהן בליגות המקומיות למקומן המוזר ביורוליג, דוגמת נובו מסטו או ורוצלאב. רני כהנא, מנהל מקצועי של הפועל ת"א, מזכיר כי מארוסי, שהתמודדה מול הפועל ת"א בחצי גמר היורופליג, מדורגת ראשונה ביוון, לפני אולימפיאקוס שמשחקת ביורוליג. סופוט, שהתמודדה מול ירושלים ביול"ב קאפ, מקדימה את ורוצלאב מהיורוליג בפולין. אוראל גרייט, שהפסידה להפועל ת"א ונהריה ביורופליג, ניצחה את צסק"א בגמר הגביע הרוסי. באמברג הגרמנית לא פחות מצליחה מאלבה ברלין, לה חוזה עם היורוליג שמבטיח את השתתפותה בליגה של גרשון גם אם תפסיד לקבוצת הנשים של אחי נצרת.

אולם מעבר להשוואות, גרשון לא קולט בשום קבוצה אותה הוא מאמן שגישת ה"אני ואפסי עוד" אינה אפשרית בענף שואף קיום. גימוד האחרות יחזור למכבי כבומרנג, כי הרי מכבי מעוניינת למלא את יד אליהו במשחקי הפלייאוף 1-4. "הוא שוכח", אומר כהנא, "שהקבוצה שלו הפסידה לנו ולירושלים ולנהריה למרות שתקציבה גדול פי 4 או 5. מאין ההתפארות הזו?".

אבי אשכנזי, מאמן נהריה, מסביר לגרשון איך צריך להתייחס לענף בצורה שונה מפרחח על אופנוע. "כמובן שהמפעל של מכבי הוא הבכיר" אומר אשכנזי, "הנקודה היא לא איזה מפעל יותר טוב, אלא למה זה הביא. מה ירים את הכדורסל הישראלי? התעניינות של הקהל והתעניינות של גופים עסקיים. למאמנים ולתקשורת יש השפעה על איך שהגורמים האלה רואים את הכדורסל מבחוץ". בנהריה ובירושלים אומרים כי עכשיו, לאחר שניצחה, יוצאות הרגשות שהצטברו במכבי בקמפיינים האירופיים המוצלחים של הקבוצות האחרות ובעיקר ירושלים, בקמפיינים שמכבי וגרשון התקשו לעכל. "פתאום הזרקורים לא עליהם", אומרים בירושלים, "פתאום שרון דרוקר בכל מקום, פיני צבר את זה וצבר את זה, וברגע שניצח הוא היה חייב להוציא".

גרשון יצטרך יום אחד להפסיק עם ההתבטאויות שלו, אם ברצונו להמשיך להיות במרכז הבמה ולקבל את אותה תקשורת טובה שאינה מוקיעה אותו גם ברגעיו המביכים. להתבגר, כפי שאומר מאמן בליגה: "מאמן ברמה של פיני, עם ההישגים של פיני, יכול להרשות לעצמו להיות יותר רחב לב".

אנשי מכבי תל אביב, שמעון מזרחי, רענן כץ ודייויד בלאט, התקשרו לנציגי הפועל ירושלים בכדי להתנצל על הערותיו של פיני גרשון בסיום המשחק. גרשון לא התקשר.

דני קליין, יו"ר הפועל ירושלים, הגיב בראיון ברדיו ירושלים על דברי פיני גרשון ("זה לא היול"ב, צ'מפיונס קאפ..."): "הייתי ביד אליהו ואני מודה שרציתי שמכבי תנצח את צסק"א, אבל עכשיו, הנחמה שלי אם מכבי תזכה בגביע, היא במה שזה יעזור לכדורסל הישראלי. אנחנו מכירים את האיש הזה. הוא כבר אמר דברים וכנראה עוד יאמר. צריך לענות לו באותה דרך ובכלים שלו... מכבי שיחקו מצויין וניצחו בצדק. כנראה שהם הקבוצה הכי טובה באירופה".

קליין שלל את האמירה לפיה מכבי היא הקבוצה של המדינה. "מכבי משחקים בשבילם, לא בשביל המדינה. ההישג אם יהיה הוא של שמעון מזרחי, השחקנים והאוהדים שהגיעו להיכל נוקיה, לא של כל המדינה".

אתמול נשמע פיני גרשון מעט יותר מפוייס: "אני מכבד את הניצחון של הפועל ירושלים וההופעה של הפועל ת"א, אבל אי אפשר לעשות מקבוצות של מיליון דולר לקבוצות של 12 מיליון. זה שהם מקללים את אמי רק מזיק להם".

זו דרך חיים אצל הגורו הלאומי. הוא מאמן מעולה, אדם מאמין, שמקפיד על קלה וחמורה ומקפיד לשכוח את האימרה "דע מהיכן אתה בא ולאן אתה הולך".

כאשר השדרה המרכזית של אוהדי הנכס הלאומי מורכבת מבעלי הון, שחלקם מחצינים את עושרם, אין להם שום בעיה להעיף 200 עד 1,000 יורו על כרטיס למשחק. אבל במציאות בארץ שאינה חלק מהבועה הצהובה, 20 דולר לכרטיס זה הרבה כסף. נכון שהגורו מועסק במועדון שבשלושת העשורים האחרונים יונק מרשות השידור סיוע בהיקף של מאות מיליונים, כולם כספי מיסים. זה נעשה באמצעות שלטון שנבחריו מתרפסים בפני הגורו באופן שאיש ציבור הגון לא היה מרשה לעצמו. אוסף המתרפסים הזה חייב להעמיק ולשאול, אם יוקרתו של טורניר נמדדת במחיר הכרטיסים, מה שוויו של גביע המדינה עליו יתמודד הגורו עם ירושלים ביום חמישי, 20 שקל? אולי 20 אגורות?

השכנים הזמינו משטרה מהצעקות? הבית התפרק מהקפיצות? השליח של הפיצה הזיל דמעות? אחנו רוצים לשמוע את כל הסיפורים שלכם ולראות את כל התמונות שלכם, איפה שלא הייתם - בהיכל, בפארק, בבית, אולי בחו"ל. בימים הקרובים נעלה פרוייקט מיוחד בנושא.