נדמה שהקשר ההיסטורי נשמר: ככל שחרא יותר במדינה שאנחנו חיים בה, כך הצלחתה של מכבי באירופה גדלה. ואין כמו הישגים ספורטיביים כדי להסית את תשומת הלב מהמצב הביטחוני/כלכלי/חברתי הגרוע.
כמובן שהמשוואה הזאת תופסת בעיקר בפריפריות, שם - וזה לא חדש - גם יש יותר צרות שנעים לשכוח מהן. בתל אביב עצמה לא תמצאו אוהדים רבים למכבי תל אביב בכדורסל וכשכבר יש כאלה אז רובם לא תל אביבים מקוריים אלא כאלו שנקבצו יחדיו לעיר הגדולה מהפריפריות השונות. אם אתה חי מחוץ לתל אביב - מכבי ת"א היא הבילוי האולטימטיבי. בערים כמו נתיבות, ירוחם ואפילו חיפה או ירושלים, שחיות באיחור אפנתי של חצי שנה לפחות מתל אביב, מכבי היא הדבר היחיד להיאחז בו. ולא רק בימי חמישי בערב, כי מכבי היא ישראל, כי מכבי משודרת בערוץ 1 ואי אפשר להתווכח עם השילוב של ישראל בניחוח הנוסטלגי שמשכיח לרגע או שניים את ההווה הדוחה.
הטירוף סביב מכבי הוא לגיטמי לחלוטין. מה שלא לגיטמי הוא הנסיון של התקשורת ושל גורמים מתוך המועדון לעוור ולטשטש את המציאות הישראלית הקיומית. שיחות טלפון מראש הממשלה לפיני גרשון הפכו לעניין שבשיגרה. פגישות מצולמות עם מיני שרים ושאר פוליטיקאים נהיו לטריוויאליות וגם תגובות משיחיות בכל מיני משחקים הפכו כאן לגימיק נחמד. כולנו הרי קצת פיני גרשון: אוכלים חזיר ותוקעים סכינים לחברים בגב, אבל מניחים תפילין. זה רע חברים, זו בריחה מהמציאות לדבר שהוא מסואב, דוחה ומושחת לא פחות מהמדינה שאנחנו חיים בה.
נדמה לי שלא אחדש לכם על כל העניין הזה של לחם ושעשועים. קיסרים, דיקטטורים ואינסוף רודנים במהלך ההיסטוריה השתמשו בספורט כדי לקדם את מטרותיהם, או יותר נכון - להסתיר את מטרותיהם האמיתיות. הצלחה של מכבי מסיתה את תשומת הלב מאנשים כמו דודי אפל וזאביק רוזנשטיין, שניים שבכיף יכולים להיטמע בקהל הנוברישי/באסטיונרי (מלשון באסטה בשוק הכרמל ולא מלשון באסטון) עד גועל המתערבב ביד אליהו מדי יום חמישי. ועוד לא דיברנו על לימור ליבנת ועל ספר התהילים שהיא נתנה לגרשון. חומניזם לשמו.
דוגמאות להפיכת ספורט ככלי בידי השלטון לא חסרות: פרנקו הפך את ריאל מדריד לקבוצת הכדורגל המצליחה בספרד ואחת הגדולות בעולם כי זה שירת את האינטרס שלו ("ריאל היא חלק מההגדרה העצמית של הלאומיות"). עוד לפני כן, בנאום משנת 37', הודיע פירהר הספורט של הרייך השלישי, האנס וון טאשמר וון אוסטן: "הרייך אוסר על ביטול פעילות ספורטיבית בין לאומית מכיוון שזוהי הדרך המהירה והיציבה ביותר להרגיע את האספסוף של עושי הבעיות ומתנגדים פוליטית שכוונתם לערער את יציבות השלטון". ולא חייבים להשתייך למפלגה הנאצית ובטח לא לרדוף יהודים כדי להשתמש באמצעי תעמולה פאשיסטיים.
לאהוד את מכבי תל אביב כמועדון ספורט זהו דבר בריא לחלוטין. הצלחתה של מכבי באירופה חשובה - גם אם לא במידה שמציירים אותה - לשמה של מדינת ישראל והיא כנראה אחד הסממנים היותר בולטים פה לחיים נורמליים. תקווה בכל הלב לכישלון מכבי באירופה לגיטמית אף היא. העובדה שאוהדי קבוצות יריבות רבים לא קונים מוצרים של עלית ולאחרונה אף התנתקו מספקית האינטרנט נטויז'ן (שתורמת מעל למיליון שקל למועדון הכדורסל) היא פעילות לגיטימית וחוקית לאנשים שרוצים להרגיש שיצר המחאה שלהם עדיין עובד. זה הספורט ולהיות אנטי לקבוצה היריבה זה חלק מהכיף.
הבעיה היא שבישראל, גם זאת של שנות ה-2000, מכבי היא לא רק קבוצת ספורט, והיא גם לא תהפוך לכזאת אם אנשים שיכולים לגרום לציבור לפתוח את העיניים ימשיכו לשבת על הגדר. המהפכה הזו לא תבוא מהעם. אנשים מצביעים פה 200 שנה ליכוד למרות שבאופן קבוע מדובר בשלטון שפוגע בהם כלכלית, אז בטח שלא יהיו בהם את הכוחות להתמרד כנגד שינוי בתרבות הפנאי הלא קיימת שלהם. המהפכה הזו צריכה להיות המהפכה של האליטה התרבותית - של עורכים בכירים בתקשורת - שלא מצליחים לראות מטר מעבר לטבלת הרייטינג היומית שלהם, של סופרים, משוררים, הוגי הדעות ופילוסופים שמשום מה עדיין חושבים שהם חיים באירופה - שותים קפה ואוכלים את העוגות הטובות בעולם בבית הקפה הוינאי "פארק". קל מאד ללגלג על אוהדי מכבי והפנאטיות מעוררת הרחמים שלהם, אבל הם לפחות מגיעים למשחקים ומראים תמיכה בקבוצה שלהם. כל עיתונאי או איש תקשורת שיושב במערכת מסויימת (והרי התקשורת שמאלנית ואדומה) שנושא מכבי באמת מפריע לו צריך להתייחס אל הנושא ולא להסתפק בלגלוג מהצד.
חלקכם ודאי בטוחים שאלו סתם התמרמרויו של אוהד הפועל מתוסכל, שמטיח האשמות שהיו רלוונטיות לימים שאולסי היה מריץ שורות והשופטים באמת היו של מכבי. אבל האמת, תאמינו או לא, השנאה שלי למכבי הולכת ופוחתת בשנים האחרונות. היא הולכת ומתחלפת באדישות, אולי גם כי מאז שהתחלתי להתעסק בדבר המוזר הזה שנקרא עיתונות ספורט יצא לי לפגוש מספר שחקנים במכבי שהיו ממש נחמדים ובאמת ובתמים אין לי שום דבר נגדם.
לפני כחודש יצא לי להיפגש עם באסטון במעלית הבנין שבו הוא גר. שוחחנו דקה או שתיים ומדובר ללא ספק באדם חברותי. דרק שארפ הוא מותק של בחור וגם אנתוני פרקר הוא איש שיחה נעים. כמובן שיש עדיין ריח חזק של פנאניזם כשמתקרבים לדיון תומאס או לשאראס, אבל חוצמיזה משחקים במכבי בחורים על הכיפאק. הישראלים שלהם הם אנשים עם ראש טוב - כאלה שבכיף אפשר לעשן איתם איזה ג'וינט. גור שלף, יואב ספר, יותם הלפרין ושאר החברים לא מכרו את אמא שלהם בשביל לשחק במכבי. הם עשו מה שכל אחד היה עושה אם הייתה לו הזדמנות. גם אתם הייתם נותנים את התחת שלכם לשמעון מזרחי בשביל מיליון שקל לשנה ואפילו הייתם מנופפים עם המגבת כמיטב המסורת של הישראלים במכבי.
האמת, לא איכפת לי שמכבי יקחו את גביע אירופה. בחיי, שיהיה בהצלחה מה שנקרא. אבל שלא יהיה ספק - אני הולך להחזיק אצבעות לצ'סק"א ולסקיפר - ולא בגלל שנאת מכבי, אלא בגלל הסיכוי שזה יציל פה כמה אנשים מפסיעת צעד נוסף לעבר הפיכתם לזומבים מוחלטים, שאומרים תודה כשהקיסר דופק אותם ומוחאים כפיים לליצן החצר שלו. לכן, הפסד של
אם אין לחם, תאכלו פיינל פור
עדי רובינשטיין
29.4.2004 / 14:43