בבית"ר החלו לעבוד על העונה הבאה

נצחון החוץ מול הפועל באר~שבע, שהבטיח כמעט באופן סופי את הישארות בית"ר בליגת~העל, גרם למוחות המובילים באגודה להתחיל לחשוב על העתיד. למרות ההצהרות המוקדמות של מאיר פניג'ל ושות' על עתיד ורוד, בשטח הדברים עובדים אחרת, ונראה שמה שהיה הוא שיהיה. בית"ר אמנם שקועה עמוק בבוץ החובות, אבל עד היום זה לא הפריע לבוסים להכריז שבשנה הבאה המטרה היא אחת - הצמרת הגבוהה.

אוחנה יודע שכדי לספק כיסוי להצהרות של בעלי הבית הוא חייב לחזק את הקבוצה. גם בהנחה שבסיס הסגל הקיים יישאר בבית~וגן בעונה הבאה, המאמן עדיין זקוק לעוד שלושה או ארבעה שחקנים בעמדות מפתח. "כשיש לך בית שלושה חדרים באזור לא טוב ואתה לא יכול לעמוד במשכנתה שלו, אתה לא יכול לעבור לדירת חמישה חדרים", נידב השבוע גורם בהנהלה דימוי שמצייר היטב את המצב. "בעונה הבאה לא יהיו כאן חיזוקים. להפך, הסגל אפילו יקטן, ויהיה בעצם פחות טוב".

המשפט הזה די מבהיר את הלך הרוח במועדון, וכרגע ההבטחות של מאיר לוי להעמיד קבוצה ברמה הן מקור האופטימיות היחיד. "פניג'ל אומר שבשנה הבאה בית"ר תהיה קבוצה שתוכל לרוץ למעלה ומדבר אפילו על אליפות, אבל זה לא בגלל איזה רכש יוקרתי שמיועד להגיע לכאן", אמר מקורב לראיס, "אלא בגלל שהוא מאמין בסגל הצעיר של הקבוצה, שכבר הספיק להשתפשף וצבר קצת ניסיון העונה. הוא כנראה בונה עליהם שיצליחו להוביל את המועדון למעלה".

ונשאלת השאלה, על מה מבסס פניג'ל את ציפיותיו הגבוהות? את התשובה הוא מנפק בעצמו: "יש לנו מספיק שחקנים לרוץ קדימה. היתה לנו שנה של גיבוש, ועכשיו הזמן לפרוץ. אני רואה איך כולם מתלהבים מהכשרונות שלנו, אז למה מה שטוב לאחרים לא יהיה טוב לנו? אני לא מדבר על אליפות, אבל יש לי שתי מטרות: האחת, להגיע לאירופה, וזה אומר מקום רביעי ומעלה, והשנייה, לשלב ולטפח את הצעירים. יש לנו חומר מצוין. קח לדוגמה את ששון, שהוא שחקן מצוין ובקושי משחק, את ברוכיאן הכשרוני שלא רואה מגרש ואת עזו בצד שמאל, שעד עכשיו לא ראינו אותו. עליהם אני בונה".

אחרי שבודקים את הדברים לעומק מגלים שבית"ר דווקא הולכת לסיים את העונה הזאת במאזן חיובי, מה שלא בדיוק מסתדר עם מצבה הכלכלי העגום. ההכנסות של בית"ר אמנם גדלו העונה, ואילו ההוצאות, לפחות בכל הקשור לשכר שחקנים, קטנו, מה שהביא לצמצום חובות בסכום של בין מיליון למיליון וחצי שקל. הבעיה היא גיבנת שבעלי הבית סוחבים, שבעה מיליון שקל גירעון מעונות קודמות, פלוס העובדה שלמועדון לא נכנס כסף שהובטח לו מגופים שונים, ביניהם צ'רלטון, עירייה וטוטו, וכן הסדרי תשלום שיש לקבוצה עם כל מיני גורמים, למשל מס~הכנסה, לא נותנים לחברים מגבעת~שאול להרים את הראש.

לפיכך, הקודקודים בונים על שנה פיננסית נוספת כדי להשלים את היעד: צמצום החובות בעוד שלושה מיליון שקל בשנה הבאה. בשביל לסגור סכום כזה נראה שהשחקנים יצטרכו להמשיך ולגלות טונות של סבלנות גם בעתיד. שלושה חודשים בלי משכורות וקופה ריקה מעמידים גם את הצוות המקצועי בפני עתיד מעורפל. "אנחנו לא יודעים מה יהיה כאן בשנה הבאה", אמר השבוע גיא עזורי, "עדיין לא דיברו איתנו על סכומים ותקציבים לעונה הבאה. כרגע אין לנו מושג מי נשאר ומי הולך, ולכן אנחנו עדיין לא יכולים לתכנן את הסגל העתידי, בטח כשאפילו איתנו עוד לא חתמו חוזים חדשים".
בקבוצה מודעים היטב לרף הגבוה שמציבים הבוסים, ומסבירים שעם המדיניות הכלכלית הצפויה יהיה קשה לעמוד בנטל. "אלה דברים שההנהלה צריכה לסגור", אמר השבוע גורם בכיר במועדון בהתייחסו לסוגיית השחקנים המחזיקים בחוזים ועשויים לעזוב. הדבר נכון גם לגבי אלה שנגמר להם החוזה והמאמן היה רוצה בהמשך העסקתם. "אי~אפשר עדיין לדעת אם אינדיו יישאר או לא. אותו דבר גם לגבי קאפונה ואחרים, ככה שמוקדם לדעת באילו עמדות נצטרך להתחזק בסופו של דבר. לכן עדיין לא ישבנו לדבר על אף שם ספציפי".

למרות הערפל הכבד סביב העתיד, דבר אחד בטוח: הסגל יצומצם. שתי סיבות עיקריות עומדות מאחורי המהלך _ חיסכון במשאבים והעדפת איכות על כמות. "בשנה הבאה לא יהיו לנו 27 שחקנים בסגל, אלא פחות מכך", אמר אוחנה ביום שלישי השבוע, "אבל במקביל אנחנו צריכים שחקנים ברמה גבוהה, שישלימו את הקבוצה".

אוחנה לא נוקב אמנם במספר, אבל מקורבים לצוות המקצועי מבהירים שבית"ר זקוקה לארבעה שחקנים כדי להיות חלק אינטגרלי מהצמרת: האחד חלוץ, השני מגן ימני, השלישי קשר אחורי והרביעי בתפקיד שעדיין אינו ברור. הכל תלוי בהתפתחויות מול המתנדנדים ובסגירות הכספיות של ההנהלה מולם. אוחנה אמנם בונה על ארבייטמן כסקורר המוביל בעונה הבאה, אבל גם הוא יודע שעל ארבייטמן לבד, גדול ככל שיהיה, אי~אפשר לבנות יותר מדי. לכן המאמן רוצה מישהו שיחלוק עם החלוץ הצעיר את העומס ויוריד ממנו קצת מהלחץ. אוחנה היה שמח לראות כאן חלוץ עם קבלות. תקופת הבצורת בסיבוב השלישי רק ממחישה את הבעיה בחוד הבית"רי, ואוחנה רוצה להימנע מבעיות דומות בעונה הבאה.

בצד ימין בונה אוחנה על אורי אוזן, שהוא מאוד מעריך, ונראה שהוא אמור לבוא על חשבון מיקי עטיה. לטלקר אמנם יש חוזה לעוד עונה, אבל גם אם הוא יישאר, עדיין יגיע לבית~וגן מגן ימני נוסף (לא בהכרח אוזן), ואוחנה יוכל להרוויח עומק ומרווח תמרון בכנף. טלקר ואוזן יוכלו לשדרג את האגף, ובמקביל לאייש תפקידים שונים בקישור ובהגנה. גם בקישור האחורי אוחנה רוצה לראות פיגורה, והניסויים המתמשכים בחלק הזה במשך כל העונה עשו את שלהם. אבל למרות התוכנית של אוחנה והפנטזיות של האוהדים, לפניג'ל תוכניות משלו.

"אם אחרי מחר דברים ייסגרו בליגה, אני הולך לשבת עם אלי כבר בתחילת השבוע", מסביר הבוס, "נוכל לשבת ולתכנן את העונה הבאה. אני לא יודע על שלושה או ארבעה שחקני חיזוק. זה לא מציאותי. במקרה הטוב אולי נתחזק בשניים. בכל מה שקשור לחובות, לשחקנים הכל ישולם. כמו שקרה בעונה שעברה, גם העונה לא נהיה חייבים שקל לאיש". אז לפחות כרגע, הבטחות כמו חול ואין מה לאכול.

לפני שבועות ספורים הרים יובל גפני טלפון לקולגה הבית"רי פניג'ל ועיניין אותו בבנו רוני, מגינה השמאלי של בני~יהודה. פניג'ל אהב את הרעיון והעביר אותו הלאה, לאוחנה. המאמן, שמכיר את גפני הצעיר עוד מימיו בשכונה, מחזיק מהשחקן, אבל עדיין לא נתן תשובה ברורה.

"הלוואי שהוא היה יכול לעבור לבית"ר", אמר השבוע אקס יו"ר בני~יהודה, גפני, "אבל הבנתי מהם שדנין סגור שם לעוד שלוש שנים ושהם בונים עליו. אל תשכח שגם דוד שמה. אני יודע שפניג'ל רוצה את רוני מאוד, אבל אני לא אעשה כלום מאחורי הגב של אוחנה. אל תשכח שהוא גם מכיר את רוני טוב מאוד. הוא אימן אותו ומעריך אותו. גם רוני מאוד מחזיק מאוחנה ואוהב אותו, ככה שהחיבור הזה הגיוני. אני לא יודע מה בדיוק הולך בבית"ר כרגע, אבל אם זה יהיה תלוי בי, אני אגיד או.קיי ישר".
אבא גפני מטפל לבן בכל העניינים הקשורים לקריירה. משאים ומתנים, חוזים, פרסום וקשרים. הכל לטובת הבן, שהיה שמח ללבוש צהוב~שחור. "מסתיים לי החוזה בבני~יהודה בסוף העונה", מספר גפני ג'וניור. "בית"ר קבוצה גדולה, ומבחינתי זו אופציה מצוינת. אבא שלי מתעסק בדברים האלה, וברגע שאשמע ממנו על משהו רציני, אשמח על זה".

בבית"ר שוקלים בחיוב את אופציית גפני. "הוא עשה את ההצלחה הראשונית שלו אצלנו", אמר השבוע עוזר המאמן עזורי, "הוא שחקן טוב ויכול להתאים". כאמור, לאוחנה יש בצד שמאל את הצעיר אלירן דנין, שעליו הוא בונה כמגן המוביל בשנים הבאות, אבל לרוץ איתו כמגן יחיד לאורך העונה כולה נראה הימור גדול מדי. דנין עדיין לא הוכיח את עצמו כמניה בטוחה, ואוחנה היה רוצה לראות איך הוא מתפקד במעמד החדש לפני שהוא הולך איתו עד הסוף. בצוות המקצועי האופציה של גפני נראית הרבה יותר מעשית לאור המכשולים הכספיים שעלולים להיות מול אמסלם. "היינו רוצים לראות את דוד כאן גם בעונה הבאה", אמרו השבוע במועדון, "נגיש לו הצעה ונראה הלאה. אם לא הבעיה הכספית, דוד בטוח היה נשאר כאן".

גם אמסלם עצמו היה רוצה להישאר בעיר. "אני אוהב את בית"ר מאוד", הוא אמר ביום רביעי, "אני בן~בית פה. אני מאוד קשור למועדון, והייתי שמח לסיים כאן את הקריירה. מאוד טוב לי, אבל יש דברים שצריכים לסגור מול ההנהלה. ברמת העיקרון, אם הם ירצו אותי, לא נראה שתהיה בעיה, אבל אם דברים לא יסתדרו אני אשקול את צעדי. יש לי דברים בראש, אבל אני עדיין לא אשתף אף אחד במה שעובר לי שם". אמסלם אולי לא אומר זאת מפורשות, אבל מקרוביו סיפרו שהמחשבות הרצות בראשו הן לגבי עתידו, ואם האופציה הבית"רית לא תמומש, הוא שוקל לסיים את הקריירה הפעילה שלו כבר בתום העונה.

אחרי ההצגה של אמסלם מול באר~שבע, המניות שלו בעלייה. ביום ראשון פגש פניג'ל את המגן בכניסה למקלחות של בית~וגן ואמר לו: "אתה רואה, כשאתה רוצה אתה משחק טוב". אמסלם ענה לו: "אולי אתם לא תמיד שמים לב לזה, אבל אני תמיד רוצה". פניג'ל המשיך את הדיאלוג המעניין ואמר בחיוך: "דרך אגב, איך לא נתת לפדידה בומבה? היית כבר גומר את זה עד הסוף". כשכולם מגחכים מסביב הסביר אמסלם שבסך~הכל היה מדובר בכעס רגעי.
אז למרות הדיבורים המוקדמים על סוס גמור ופרסומים מוקדמים על סיום הקשר בין מלך ישראל לבית"ר עם סיום החוזה הנוכחי, בשטח מאוד מרוצים מאמסלם, וכאמור, רק חוסר יכולת להגיע להסכמה בעניין הכספי הוא שידחק אותו החוצה. במקרה כזה גפני יתקרב עוד יותר למדים הצהובים.

אינדיו יעבור ניתוח בשרירי הבטן. ניצחון מחר, וביום ראשון הוא עשוי לסיים את העונה זה כמה שבועות שהבלם הברזילאי אינדיו נושך שפתיים ועולה לשחק, והכל בגלל שרירי הבטן שלו, שטורדים את מנוחתו ומגבילים את תנועתו.

הפיזיותרפיסט של הקבוצה, מושון, מספק לברזילאי כדורים לשיכוך כאבים וזריקות על בסיס קבוע, אבל הזריקות והכדורים הם רק טיפול זמני, ונראה שמעוז ההגנה יצטרך לעבור בקרוב ניתוח.

בעיית שרירי הבטן מוכרת בבית"ר. אינדיו, כמו שחקנים אחרים (אבי פרץ, עמיר תורג'מן, אלי ששון), סובל מהבעיה. הפציעה הזאת, שבדרך~כלל צצה לקראת סוף העונה בשל העומס המצטבר, יכולה אמנם להיעלם בפגרה, אבל רק לטווח קצר. כשהגוף והשרירים יהיו עייפים שוב היא תחזור, ובגדול. מאמן הכושר מודע לבעייתיות שבפציעות האלה ומנסה להפחית את העומס על השחקנים הפצועים, אך כמעט כולם סוחבים את הפציעה עוד משנים עברו, ורק ניתוח יכול לסיים את הסבל.

"נראה שלא יהיה מנוס ואינדיו יצטרך לעבור ניתוח" ,אישר השבוע עזורי. "זו פציעה שהיתה לו גם בעונה שעברה. אנחנו מחכים לתשובה של הרופא, אבל ניתוח נראה כאופציה היחידה, אחרת בעונה הבאה הוא שוב יסבול". כולם מחכים כעת לדוקטור, אבל אינדיו כבר חסר סבלנות. הוא רוצה לקבל תשובות, ומהר. "אני חייב לעבור ניתוח", אמר הבלם ביום רביעי, "לא אכפת לי אפילו לעשות את זה באופן פרטי. אני רוצה להיות מוכן טוב לעונה הבאה".

עד עכשיו נזקקה בית"ר לבלם ובנתה על הברזילאי במאבקי הירידה, אבל אחרי שהקבוצה הבטיחה את מקומה בליגה כמעט סופית, הגביע נשאר חלום והים כבר קורא לשחקנים, החל צוות המאמנים לחשוב ברצינות על האופציה לשחרר את אינדיו ממשחקי סוף העונה כדי לתת לו זמן החלמה מרבי. "חשבנו על זה ברצינות", מספר עזורי, "וכמו שאמרתי, ברגע שנקבל תשובה מוסמכת, נראה שנשחרר אותו לניתוח ולהחלמה". אם כן, הימנעות מהסתבכות מיותרת בתחתית מחר, ואינדיו עשוי לצאת לפגרה כבר בתחילת השבוע הבא.

דרך אגב, גם ששון, שרק לפני שבועות ספורים חזר לכושר משחק אחרי הניתוח שעבר בגרמניה, שוב חש כאבים במקום. במקרה של ששון נראה שזה בגלל הלהט שלו לחזור לעניינים במהירות. הבחור מעמיס על עצמו יותר מדי. בכל אימון הוא נשאר אחרון, ועד שהוא לא מוסיף עבודה פיזית בשילוב בעיטות מרחוק לשער, הוא לא נרגע. הכל טוב ויפה, אבל הבעיה היא שהמאמץ הזה כבד על השרירים, וששון יצטרך להירגע.

אוחנה היה מרוצה מאוד מהיכולת של הקבוצה בשבת האחרונה והיה שמח להמשיך עם אותו הרכב, אבל שני אילוצים יגרמו לו לנער את הספסל ולהרים משם את אופיר עזו וחנן פדידה. שלומי ארבייטמן יצא השבוע עם נבחרת הנוער לחו"ל ויחזור רק במוצ"ש לארץ, מה שיחזיר את פדידה לשפיץ.

אבל החדשה היותר בולטת היא הצבתו של עזו כקיצוני שמאלי על חשבונו של מליקסון, שסוחב מתיחה חזקה בברך. אם בתחילה עוד חשבו שמדובר בקרע ברצועה, הרי שהאבחנה האחרונה של הצוות הרפואי הרגיעה את מליקסון ומאמניו.

מליקסון ייאלץ לנוח שבועיים, ועזו, שלא זכה עד היום ליותר מדי דקות של עונג שבת, יתפוס את מקומו. מאז הגיע לבית"ר מהשכנה האדומה בילה עזו את רוב זמנו בישיבה מתסכלת על הספסל וראה איך, בניגוד למחשבות הראשונות, ההעברה שלו הפכה מתוקשרת רק בגלל מסכת הכיסוחים בין שני המועדונים, ולא בזכות היכולת המקצועית שלו. מחר, מול האדומים מתל~אביב, הוא יקבל את הצ'אנס האמיתי הראשון שלו, והוא לא מתכוון לפספס אותו.

"חבל שזה רק בסוף העונה", הוא אמר השבוע, "אבל אתה יודע מה, דווקא הסוף הוא זה שחשוב, ואני מקווה לסיים עם טעם טוב בפה, טעם של עוד לקראת העונה הבאה. אני מקווה להצדיק את המקום שלי בהרכב ולעזור לקבוצה. אעשה הכל כדי לחזור למה שהייתי. זה משחק מאוד קשה. יש אמנם פער של שמונה נקודות, אבל כל עוד זה לא נגמר, זה לא נגמר. חוץ מזה שהגיע הזמן שנגרום לאוהדים שלנו הנאה. הקהל צריך לבוא וליהנות מכדורגל, ואת זה ננסה לתת להם מחר".

אוחנה ימשיך להעניק קרדיט לדניאל היידמן ויציב אותו לצדו של קאלדיירה במרכז השדה. בכל הנוגע לאחרון, אוחנה מאוד מרוצה מתפקודו בשני המשחקים האחרונים, ולדעת הצוות המקצועי, הוא היה השחקן הבולט והחשוב בניצחון האחרון בבירת הנגב, כמו גם שבוע קודם לכן בהפסד לחיפה.

בצעד יפה ומכובד יוקדש המשחק בשבת מול הפועל תל-אביב לזכרו של מאיר חיים ז"ל. במכתב שהוציאה הקבוצה השבוע נכתב: "כבר שנה שסבא מאיר לא איתנו. שנה שהסבא של בית"ר חסר לנו... גם היום, כאשר מסתכלים לעבר היציע המערבי באיצטדיון טדי, אפשר לראות את פרצופו המחייך של סבא מאיר מבקר לרגע במגרש ומאחל הצלחה לקבוצתו... בית"ר התברכה באוהד אמיתי כמוך. נזכור אותך תמיד בלבנו". לפני שריקת הפתיחה יתקיים טקס לזכרו של מאיר חיים ז"ל, הסבא של כולם.