לא השאירו פירורים בצלחת

למרות שעד לפני מכת ההגשה הראשונה של העונה היה ברור שהפועל קרית אתא הולכת לכיוון אחד, נתנה ההנחתה של דמיטרי ז'לטוחה שגמרה את המשחק הדרמטי מול הפועל כפר סבא, את האות לשמחה ספונטנית ואמיתית.

גיא שמאי, שחקן הבית היחיד ששיחק העונה, בכה בהתרגשות בסיום ולא הפסיק עד שקיבל ביחד עם הקפטן עידן הרטמן את צלחת האליפות, והסופר-זר ז'לטוחה השתולל במגרש והשפריץ שמפניה לכל עבר כאילו הוא גדל בגבעת הרקפות. הדרך הלא קלה לצלחת שכללה נפילות מול מכבי ת"א והוד השרון במהלך העונה הרגילה וסדרת פלייאוף שהיתה חלקה רק בתוצאה הסופית 0:3, אבל בהחלט לא בדרך בה איבדה הקבוצה 5 מערכות ובעיקר ההמתנה בת חצי היובל לאליפות, עשו את שלהם.

כשהפועל קרית אתא זכתה בפעם האחרונה באליפות, גיא שמאי עוד לא נולד וז'לטוחה הלך לכיתה א'. כוכבי אותה אליפות, אבי פיינגבויים, היום פרופסור בטכניון, זאב כגן הכדורסלן/כדורעפן, האיש החזק של הספורט בקרית אתא באותם ימים, צבי צימט ובנו משה צמרת, ישבו ביציע העמוס באולם הרקפות וחזו במשחק דרמטי בדרך לאליפות ראשונה מאז 1978 ודאבל ראשון בהיסטוריה של הגברים.

יעקב פרץ הגיע למשחק עם בנו בטי שירט לבנה, ובסיום ירד להעניק את הגביע לפנים הרבה פחות מוכרות מאלה של אורית סולים, קפטנית קבוצת הנשים. עד הטקס היה נראה שכפר סבא, שרק בעונה שעברה ניצלה מירידה, תקלקל את השמחה אבל בסופו של דבר ירדה מנוצחת בפעם השביעית.

היא הובילה 1:2 במערכות ובמערכה האחרונה הובילה 8:12 אבל יד הנפץ של ז'לטוחה לעיני רעייתו נטליה שהוטסה לארץ במיוחד למשחק והגיע דקות ספורות לפני פתיחת המשחק, ריסקה את הגנת כפר סבא. עם כל הכבוד לקרית אתא, האליפות הזו רשומה באותיות זהב על שמו של הזר הרוסי, אולי השחקן הגדול ביותר ששיחק כאן כדורעף. מעבר להנחתות, ז'לטוחה סחב את הקבוצה על כתפיו ברגעי השיא ומשחק הגמר היה חותמת נוספת למנהיגות שלקח על עצמו. לאחר שסיים לחגוג על כתפי האוהדים עם השמפניה ולטפס אל אשתו ביציע, יצא דימה מחוץ לאולם והצית סיגריה. הסיגריה שאחרי.

גם המאמן אבישי קרפובסקי מודה שמדובר באליפות לא שיגרתית: "לעומת האליפויות במטה אשר היתה הפעם שמחה גדולה כי בקרית אתא לא היו רגילים לא היו רגילים לזכות בתארים בשנים האחרונות".

קרפובסקי, כשחקן, זכה עם הפועל המעפיל ב-14 אליפויות ו-12 גביעים וכמאמן הוסיף 6 אליפויות ו-5 גביעים עם הפועל מטה אשר והפועל העמקים/זבולון. העונה הוא הוסיף לארון העמוס שלו אליפות מספר 21 וגביע מספר 18, הפעם עם קבוצה חדשה.

קרפובסקי: "שום דבר לא הלך בקלות למרות שכולם חשבו שזה צריך להיות כך. רק השבוע הודחה מוליכת הליגה האיטלקית בפתיחת הפלייאוף. יש הרבה ירידות ועליות. בסופו של דבר עמדנו במשימה וזה לא היה קל. אני בהחלט מתרגש בכל משחק למרות שאולי לא רואים את זה. השחקנים לא אוהבים שמבלבלים להם אץ המוח תוך כדי משחק, והאמת שמה שלא עשיתי באימונים קשה ליישם במשחק".

זולל תארים אחר הוא עידו כהן, שעשה כבר שלושה דאבלים עם מטה אשר והעמקים והגיע לקבוצה רק בדקה ה-90 אחרי שנתקע בלי קבוצה בחו"ל. אם קרפובסקי ועידו כהן הם זוללי של הכדורעף הישראלי, הרי מנהל הקבוצה אברהם ברם נשאר רעב יותר משני עשורים. ברם: "עבורי זו היתה אליפות מתוקה במיוחד אחרי כל השנים האלו. השגנו כל מה שרצינו. הקבוצה שיחקה כדורעף יפה הניהול היה טוב וכל השחקנים מרוצים וזה נותן סיפוק עצום".

כשהתפוגגו אדי השמפניה נותרו אנשי קרית אתא עם לא מעט חומר למחשבה. בעוד הכדורעף בעיר נישא על כנפי הזרים, קבוצת הנוער ובתי הספר נמצאות בירידה, וכבר לא מעלות שחקנים לקבוצה הבוגרת. גם שחקני הבית ששיחקו העונה נדחקו הצידה העונה. אלי אפרתי נאלץ לשחק במטה אשר אחרי שפוצץ נמו"מ הכספי עימו, המוסר עידן הרטמן פינה את מקומו לעידו כהן ורק גיא שמאי שמר על עמדת הליברו.

שמאי התייחס לנושא: "גם בשנה שעברה כשהרטמן ואלי אפרתי שיחקו ביחד איתי, היתה לנו עונה מדהימה כשעלינו לגמר הפלייאוף. הייתי הראשון שהתאכזב שעידן יצא מההרכב ושאלי עזב ואהיה הראשון שאשמח שהם משחקים".

אם אצל הגברים הזכיה באליפות היתה אירוע מרגש ויוצא דופן, הרי אצל הנשים זה כבר ריטואל קבוע. זאת לא האליפות החמישית ברציפות כמו הדרך הקלילה בדרך לצלחת. בכל העונה נוצחה קרית אתא פעם אחת בלבד ואיבדה 8 מערכות בלבד. גם משחק הפלייאוף הלך בקלות והסתיים אחרי שעה עם 0:3 על דוושני רעננה שהיתה היחידה שניצחה אותה העונה.

אחרי 5 אליפויות ו-3 דאבלים רצופים יש כבר לקבוצה "סרוויס" שלם תוצרת איגוד הכדורעף. המאמנת סווטה סלפקוב שחתומה על הדאבל השלישי ברציפות מאז לקחה את הקבוצה, אומרת דווקא כי השנה לא היתה קלה: "בגלל שלא השתתפנו באירופה היה קשה לשמור על השחקניות במתח ובהרבה משחקים היתה נפילת מתח. האליפות הזו עדיין מרגשת אותי, כל השנה אנחנות עובדות קשה כדי להגיע לרגע הזה".