אתגר חדש

לפני ארבע שנים הקשרים של דני קליין הביאו את ירושלים ליורוליג ביחס הפוך ליכולתה, וירושלים הידרדרה כלכלית ומקצועית. עכשיו מגיעה ירושלים למועדון הגדולות של אירופה בזכות, אבל כרגע היא לא עומדת בתנאי לפיו החל מהעונה הבאה קבוצות היורוליג מחוייבות לשחק באולמות של 5,000 מקומות ישיבה לפחות. אם במקום כמו ליידה בספרד הצליחו להרים אולם כזה בארבעה חודשים, בירושלים חייבים לחשוב על פתרונות יצירתיים, כי אחרי גביע יול"ב הקבוצה חייבת אתגרים חדשים.

כשחנוך מינץ, מאמנו האישי של דורון שפר, טען בינואר 2003 שאייס מן יהיה טוב יותר מהשחקן שפרש בקיץ 2000, רבים גיחכו. אתמול מינץ לא חיכה לסליחה. "היום הוא מודע יותר לרגליים שלו", הסביר מינץ. חבריו של שפר מהעבר התפלאו על לקיחת האחריות של שפר ברבע האחרון. שפר במהדורה הראשונה היה זז הצידה בדקות האחרונות. "פו הדב" הוא הגדיר עצמו אז. בעונה האחרונה בירושלים שפר כבר לא חושש לקחת את הכדור באחד על אחד ולזרוק על הפנים של שחקנים.

חורחה ולדאנו, המנהל הספורטיווי של ריאל, חשב שהוא מבין בהכל לכן מינה מאמנים בכדורגל (קיירוש) ובכדורסל שנראים כמו הבובות שלו. חוליו לאמאס, מאמן ריאל, נראה פאתטי שלשום. דווקא שעה לפני המשחק החליט להעביר תידרוך של 25 דקות, פי חמישה מהממוצע. כל המשחק הוא התווכח עם המזכירות ולא הצליח לשכנע את פוטסיס, שגבוה בראש ומהיר בצעד מכל שומר ירושלמי, לא לטווח מבחוץ. תנו לקבוצות הישראליות עוד מאמני טאפאס כאלה ומה זה משנה אם התקציב של ריאל הוא פי ארבעה או שמונה.