"אומרים שמע ישראל והכדור נכנס"

כל שחקני מכבי ת"א ידעו בסיום המשחק להודות רק לאחד - היושב במרומים. עם או בלי קשר למאמן המאמין שלהם, הם ידעו שהערב באמת היה להם מזל כשהכדור של דרק שארפ נכנס פנימה ושלח את הקבוצות להארכה. פשוט קשה למצוא הסבר אחר לאיך כל כך הרבה דברים פעלו בו זמנית לטובת מכבי ת"א. איך גוסטאס החטיא פעמיים מהקו, איך הליטאים לא ביצעו עבירה שתשלח את דרק שארפ לעונשין, ואיך לעזעזל הכדור הזה נכנס. נכון, במחצית הראשונה כולם חשבו שהליטאים יצליחו רק למתוח את מכבי ת"א, אבל חצי דקה לסיום, האוהדים בהיכל כבר השלימו את העובדה שאם שמעון מזרחי לא יכול לקלוע, אז אין כבר מה לעשות.

המראות שנראו בהיכל נוקיה יזכרו להרבה זמן. אין ספק שמדובר היה בערב יוצא דופן. מתי לאחרונה ראיתם דמעות בעיניים של שמעון מזרחי, שהשתולל בזמן ההארכה על הקווים בתנועות שאנחנו רגילים לראות רק ממוני פנאן? מתי ראיתם את פיני גרשון מעשן סיגריה אחרי סיגריה על הפארקט בהיכל נוקיה? פיני היה פשוט המום, כל כך הרבה דברים עברו עליו במהלך הקריירה, אבל זה כבר היה יותר מדי גם בשבילו. כל כך הרבה הוא דיבר על האמונה שלו, ועכשיו, לצערכם או שמחתכם, הוא קיבל כנראה את הגושפנקא להמשיך לדבר עליה. ראינו השבוע ניסים גדולים בליגת האלופות בכדורגל, אז עכשיו הגיע גם תורה של מכבי ת"א להצטרף למועדון הניסים הגדולים באירופה.

אין ספק שהאיש הנרגש ביותר על הפרקט בסיום היה דרק שארפ. כמו כולם, גם לו לקח כמה רגעים כדי לעקל שזה נגמר, שהוא אחראי לרגע יחיד ומיוחד. אחרי שהצליח לקחת קצת אוויר, אמר שארפ: "אני מודה לאלהים ולאשתי. אם אתה מאמין אתה יכול להשיג, אמרתי את זה תמיד. הייתה הרגשה שנעשה זאת, אבל איך אפשר לדעת מה יקרה. תודה לאל על מה שהיה פה".

על הזריקה עצמה אמר שארפ: "חשבתי רק שאם אתפוס את הכדור אעשה זריקה טוב, ואז זה לא בידיים שלי. וזה קרה, דברים כאלה קורים בגלל סיבה, לא בגללנו. אלוהים הוא המזל ואני פשוט האמנתי. אנחנו עובדים קשה וחסרים לנו עוד שני ניצחונות בכדי להיות אלופים. הדמעות הן של שמחה. עבדנו כל-כך קשה ורצינו כל-כך, ולפעמים זה לא יוצא. יש לי עוד הרבה דמעות לפיינל פור, אם אבכה עוד פעם זה בסדר מבחינתי. כל הקבוצות עוברות תקופות כאלו רעות וכשמנצחים יודעים שזה טוב. אני מקווה שנביא את היכולת הטובה שלנו לפיינל פור. שמעון הביא את הקבוצה, הוא הנשיא והוא הסנדק, התודות שלי הם אליו. הוא האמין בנו כמו שאנחנו האמנו. כולנו משפחה וקבוצה, האמנו ועשינו זאת. זה היה מדהים! כדורסל זה החיים. רק האמנתי. אלוהים טוב אלינו".

נראה שגם החברים לקבוצה מעולם לא שמחו יותר לפרגן לשחקן הוותיק ביותר בשורות הצהובים. ניקולה וויצ'יץ': "הוא פשוט מדהים. זו הזריקה המדהימה ביותר שראיתי בחיי. יותם הלפרין, שלא התבלבל כשזינק למגרש בהארכה אחרי ששארפ ושאראס יצאו בחמש עבירות, אמר: "אם יש מישהו שמגיע לו לקלוע זריקה כזאת זה שארפ. הוא פשוט שחקן נשמה. גור שלף גילה את התיכנון המקורי: "רציתי שהכדור יגיע לבורשטיין, אבל הוא הגיע בסופו של דבר לשארפ. מדהים".

אנתוני פארקר, בעבר הלא רחוק מנצח משחקים סדרתי, שפינה את מקומו לשארפ אמר: "זו ארץ הקודש אז אלוהים פה. נשאתי תפילות לפני המשחק, ולמזלנו ה' היה בצד שלנו. אני נותן לה' את כל הברכות שלי, כי בלעדיו זה לא היה קורה. היה משחק ענק. בפיינל פור נהיה שם, וכעת זו הקבוצה הכי טובה שהייתה לנו השנה. מהראשון שעולה עד האחרון מהספסל, כולם עשו את כל העבודה הקשה. ניקולה וכולם היו נהדרים, מה אפשר להגיד. כולם עשו את העבודה. זו הרגשה טובה להיות חלק מזה".

הכוכב של המשחק עד לזריקה של שארפ, שאראס יאסיקביצ'יוס, שסיים עם לא פחות מ-37 נק', ויתר גם הוא על הפאסון הקולי לערב אחד: "היינו עצבניים ולא שיחקנו את המשחק שלנו. אם יש אלהים הלילה, הוא היה צהוב. כשירדתי עם 5 עבירות לא האמנתי. בירכתי את המאמן שאני אוהב וירדתי רק כדי לשבת ולחכות לסוף. ואז נשארו שתי שניות וקרה משהו מדהים. דרק עשה משהו מדהים, אני לא יודע מה להגיד. בשבילי הפיינל פור לא היה מטרה לעולם, אני נשבע שהמטרה שלי היא רק האליפות. כרגע מישהו נתן לנו הזדמנות, ואם לא נשחק טוב, לא נעשה כלום איתה. חייבים להשתפר או שלעולם לא נהיה האלופים".

לפני שנתיים, פיני גרשון היה פותח שמפניות במעמד הזה. נכון, את השמחה האדירה שלו אי אפשר היה לקלקל היום, אבל הפעם, הוא מודה, שום דבר עוד לא גמור וצריך לרדת מהר לקרקע. במסיבת העיתונאים שהתקיימה בסיום המשחק, פיני זרק כמה מההתחכמויות הקטנות שלו שהעיתונאים כל כך אוהבים, אבל הוכיח גם, כמו שהוא אמר, שבימים אלו הוא יותר בוגר מפעם.

פיני גרשון התיישב למסיבת העיתונאים, וכשהתחיל לדבר, פרץ לחדר דייויד פדרמן עם הפלאפון. 'קבל שיחה מאריק', אמר פדרמן לפיני והתלוצץ: 'אבל תגיד לו שזה על חשבוני'. גרשון, בנוהל המוכר לו, עונה לשאלות של ראש הממשלה, וחוזר לעיתונאים: "כשהיה 6 הפרש לליטאים, פשוט התפללתי לקדוש ברוך הוא וזה עזר לי. הליטאים לא עשו את העבירה שהם היו צריכים לעשות. אלוהים שם להם בלוק במוח כדי שהם יעשו את כל הטעויות האפשריות".

על העובדה שרק שאראס ובלותנטאל היו השחקנים הבולטים עבור מכבי במשחק אמר גרשון: "גם בצד השני שיחקו רק שני שחקנים. אם הייתי יודע, היינו מארגנים משחק 2 על 2. חוץ מזה שקשה לשחק נגד ז'לגיריס מתחת לסל, לסאבוניס מעולם לא היה יום כל כך טוב מהשלוש. אני חושב גם שכל המלחמה הפסיכולוגית של ז'לגיריס נגד השופטים הצליחה בסופו של דבר. יצאו לנו 4 שחקנים ב-5 עבירות, מה שלא קרה אף פעם.

על הג'וקר שלו במשחק, דייויד בלותנטאל, אמר גרשון: "דייויד הפך לשחקן חשוב בקבוצה והוא החזיר את הקרדיט שקיבל. בקבוצה כמו שלנו שחקני ספסל צריכים להיות מוכנים לשחק אפילו דקה".

בלותנטאל עצמו חזר די מהר לקרקע בסיום המשחק והסתפק בלומר: "זה המשחק הגדול ביותר שלי במכבי אי פעם. מעולם לא הייתי כל כך עייף אחרי משחק. אני אמשיך לעשות מה שפיני ידרוש ממני".

ואי אפשר לסיים את החלק של פיני גרשון בלי עוד כמה מהמשפטים שהוא זרק היום לאוויר, אז הנה כמה מהם ברצף:

* "זה לא נס פסח, זה נס כל החגים".

* "בסיום, היה לי זמן להתפלל ולעשות חילוף".

* "אם דייויד פדרמן אמר לפני המשחק 'בעזרת השם ננצח היום', אז אני עשיתי את שלי. אם רק הייתם יודעים כמה קיבוצניקים בגליל מניחים תפילין מאז שהייתי שם".

* איך הכדור נכנס? מסתכלים למעלה, אומרים שמע ישראל והכדור בפנים"

עם הבאזר של סיום ההארכה ופתיחת החגיגות, שחקני מכבי ת"א לא ממש ידעו מה לעשות עם עצמם. הקפטן גור שלף שלח את כדור המשחק בבעיטה סטייל שביט אלימלך לעבר הקהל, דייויד בלותנטאל זרק את נעלי המשחק שלו, שמעון מזרחי ניגב את הדמעות לפני שהם יונצחו באיזה פריים, ורק שרונאס יאסיקביצ'יוס דחה במעט את החגיגות.

שאראס הלך להיסטוריה אחרת, היסטוריה שתפוצץ את כותרות העיתונים בארצו ליטא. ארווידאס סאבוניס יורד מהפרקט במשחקו האחרון בקריירה, ושאראס רץ לנחם את גיבור הילדות שלו. "פשוט אמרתי לו כמה שאני מצטער בשבילו, שככה הוא גומר את הקריירה", אמר שאראס כשבעיניו דמעות של שמחה בהולות עם כאלו של עצב. "הוא שחקן גדול, ועצוב לי בשבילו ובשביל ז'לגיריס".

אכן, עם כל השמחה המקומית, היה באמת קשה להביט בעיניים של השחקן הגדול הזה. רגע אחד הוא חגג עם אנשי ההנהלה של ז'לגיריס שכבר העיפו את המגבות באוויר, ובתוך 2 שניות הוא כבר ראה את כל הקריירה חולפת לפניו, באחד ההפסדים הכי לא הגיוניים בקריירה שלו. כשסאבאס ירד בחמש עבירות, 18 שניות לסיום וכשלזכותו 29 נקודות, הקהל בהיכל נוקיה מחא לו כפיים, כאילו ידע שלתל אביב הוא לא יחזור עוד פעם. ז'לגיריס הובילה ב-5 הפרש, ופניו של סאבוניס אמרו: 'אני עוד אשוב'. בסופו של דבר, הקהל כנראה ידע מה הוא עושה. לפחות הענק הזה קיבל את הכבוד האחרון המגיע לו ביורוליג.

בתל אביב חגגו בלילה שלאחר המשחק כאילו מכבי זכתה כבר בגביע אירופה. הקבוצה הגיעה למתחם הנמל שם משכה את הערב עד לשעות הבוקר המוקדמות, בעוד שרבים מהצהובים תרגלו בכיכר מלכי ישראל (רבין) קפיצות למים.

מי שלא הגיע לחגיגות הוא האוהד המוכר אילן "השועל" סרף, שמיד לאחר הסל של דרק שארפ פרץ בבכי ואיבד את ההכרה. הוא פונה לבית החולים עם מיחושים בלב, אבל אל דאגה, כנראה שיהיה כשיר לחצי הגמר. אחרי המשחק הגיעו שחקני מכבי למסעדת 206 בתל אביב ביחד עם האוהדים ואף זכו לביקור של סאבוניס שאמר להם שכדאי להם לנצל את המתנה שהם קיבלו. גם היום, אגב, חגגו השחקנים בארוחה משותפת במסעדה.

המשחק אתמול שבר את שיאי הרייטינג העונתיים של ערוץ 1, כשטיפס עד ל-30.3 אחוזי צפייה והפך לאירוע הספורט הנצפה ביותר של השנה. אגב, מי שרוצה להקליט, לראות שוב או סתם להתענג, מוזמן לעשות זאת בין שישי לשבת החל מ-00:30 בערוץ הראשון ולכל אורך הלילה. אגב, הערוץ גם הודיע על שעות השידורים מהפיינל פור בחמישי ה-29/04/04 בהיכל נוקיה:

19:00 סקיפר-סיינה
21:30 מכבי ת"א-צסק"א מוסקבה

הגמר ייערך בשבת, ה-01/05/04, וישודר גם הוא בערוץ הממלכתי.