חוזרים ליהלומים – אמריקן ליג מערב

בבית המערב משחקות אמנם רק ארבע קבוצות, אך שלוש מתוכן הן מועמדות ראויות לוורלד סירייס. באוקלנד ימשיכו לסמוך על משחק ההגשה המשובח שלהם, בסיאטל מתחילים את העונה האחרונה של מרטינז, אולרוד ומויר עם תקווה להגיע סוף סוף אל הבאר, אנהיים היא הקבוצה שהתחזקה באופן המשמעותי ביותר (על הנייר כמובן...) במהלך הפגרה, ובטקסס... עכשיו בלי ההמולה והעניין שריכז סביבו אלכס רודריגז יוכלו לחזור ולהתעסק שם בבייסבול.

מאזן ב- 2003: 66:96

תקציב ב- 2003 (במיליוני דולרים): 50.3$

עזבו: מיגל טחאדה, קית' פולק, טד לילי, טרנס לונג, ג'ון הלאמה, חוזה גיאן, ראמון הרננדז

הצטרפו: מרק רדמן, ארתור רודס, מרק קוטסאי, בובי קיילטי, כריס האמונד, דמיאן מילר, אריק קארוס

עוד שנה ועוד הדחה בסיבוב הראשון של הפלייאוף ב 2003 והפעם בצורה אכזרית במיוחד לאחר שהאייס כבר הובילו 0:2 בסדרה של הטוב מחמש. האם האייס בנויים טוב מספיק מקצועית כדי להגיע כל שנה לפלייאוף אך חסרים את הכושר המנטלי או ה"קילר אינסטינקט" כדי לנצח בו?

בחורף האחרון ניצבו אתגרים רבים בפני מר (בילי) בין, המנכ"ל הערמומי של אוקלנד. מיגל טחאדה, מעמודי התווך של הקבוצה, מקצועית וחברתית, עזב בשביל חוזה שמן בבולטימור, כמוהו גם קית' פולק, הקלוזר הטוב ביותר בעונה שעברה באמריקן ליג שישחק השנה בבוסטון. התצוגה האנמית של האאוטפילד חייבה גם היא התייחסות. לאחר שהתפזר העשן, נראה שהקוסם מהמפרץ עשה זאת שוב. הגעתם של רדמן והאמונד המנוסים מחזקת רוטציה שגם בלעדיהם היא אחת מהטובות בליגה בראשות "שלושת הגדולים", טים הדסון, מארק מולדר ובארי זיטו.

רדמן יתחיל את העונה כפותח והאמונד יארוב למעידה של הצעיר ריץ' הרדן הכשרוני אך בלתי יציב. כמחליף לפולק הובא מסיאטל ארתור רודס, ולמרות שמעולם לא שימש כקלוזר במשרה מלאה בקבוצה מאמינים שהוא האדם הנכון למשימה. במסגרת תהליך הבניה מחדש של האאוטפילד הוקרב התופס המצוין ראמון הרננדז כדי להביא את מארק קוטסאי שבאוקלנד שמו עליו עין מזה זמן מה כחובט "לידאוף" (ראשון בסדר החובטים). בטרייד נוסף הצטרף לקבוצה בובי קיילטי מטורונטו עבור טד לילי המגיש.

אריק שאבז, שחקן הבסיס השלישי וכוכב הקבוצה שהיה הבא בתור לעזוב לשוק החופשי בתום העונה הזו, הוחתם לפני כשבועיים על החוזה היקר ביותר בתולדות המועדון שישאיר אותו באוקלנד עד 2009. כמו כל שנה, אוקלנד תגיע רחוק ככל שייקחו אותה המגישים הפותחים שלה. אם גם ההתקפה תבריק, האייס ייקחו את הבית בהליכה.

מעניין לראות: עוברים סיבוב?

מאזן ב- 2003: 69:93

תקציב ב- 2003 (במיליוני דולרים): 87$

עזבו: מייק קמרון, ארתור רודס, ריי סנצ'ז, קזוהירו ססאקי, מארק מקלמור, ג'ף סירילו, קרלוס גיאן

הצטרפו: ראול איבנז, אדי גוארדדו, ריץ' אאורליה, סקוט ספיזיו, רון וילון, קווינטון מקראקן, טרי מלהולנד

לאחר שנתיים אותן פתחה הקבוצה מצוין, אך איבדה בסופן אויר ואת הכרטיס לפלייאוף לטובת אוקלנד, מקווים בסיאטל לתסריט קצת שונה. הקלף החזק של סיאטל הוא ההגשה הפותחת. חמשת הפותחים, שהיוו את הרוטציה היחידה במייג'ורס שפתחה בכל 162 משחקי הקבוצה ב 2003, חוזרים לעונה נוספת כולל ג'יימי מויר הקשיש שכבר חגג 41 ופרדי גרסיה בעונת חוזה.

את האובדן של ססאקי הקלוזר שחזר לארץ השמש העולה מקווים המרינרס להמתיק באמצעותו של אדי גוארדדו שמגיע אחרי שתי עונות מוצלחות כסוגר במינסוטה. אל השלד הותיק והטוב שכולל את בון, אולרוד ואדגר מרטינז הבלתי נגמר הצטרפו העונה אאורליה, ספיזיו וראול איבנז שחוזר לקבוצת נעוריו במקומו של מייק קמרון שעזב.

איצ'ירו צפוי להמשיך להלהיב את הקהל במהלכי התקפה והגנה מופלאים. בוב מלווין, שנכנס לנעליו הגדולות של לו פיניילה ועשה עבודה לא רעה בכלל, מסוגל - עם מעט עזרה מההנהלה - להביא שוב את סיאטל אל פי הפלייאוף.

מעניין לראות: אז מה עדיף, להתחרות ולהפסיד כל שנה או לא להתחרות בכלל?

מאזן ב-2003: 85:77

תקציב ב-2003 (במיליוני דולרים): 79$

עזבו: סקוט ספיזיו, בנג'י גיל, בראד פולמר, שון ווטן

הצטרפו: ולאדימיר גררו, בארטולו קולון, קלווים אסקובר, חוזה גיאן, שיין האלטר

אח.....איזו פגרה נפלאה. תחת הבעלות החדשה והנמרצת של איש העסקים המקסיקני ארטה מורנו הצליחו האיינג'לס לזכות בשניים מהפרסים המוצלחים ביותר שהסתובבו בשוק החופשי. ובעוד הם חיזרו במרץ ובגלוי אחר המגיש המצוין בארטולו קולון, הרי שחתימתו של ולאדימיר גררו בקבוצה נפלה כרעם ביום בהיר על עולם הבייסבול. גררו, שחקן התקפה קרוב למושלם (כשהוא בריא), מצטרף להתקפה מובחרת גם ככה בראשותם של גארט אנדרסון, טרוי גלוס וטים סלמון. ואם אקשטיין וארסטד יצליחו לשחזר במשהו את יכולתם מעונת האליפות, אל תקנאו במגישים שיעמדו על התלולית מול החבורה הכשרונית הזו.

ההגשה הפותחת זכתה אף היא לשדרוג וחוץ מקולון שהוא אס לגיטימי, הוחתם גם קלווים אסקובר שלמרות חוסר יציבות מסוים מסוגל לשרוף ביום טוב אינינגים וחובטים כאחד. בואם של השניים הללו צפוי גם לשחרר לחץ מעל ג'רוד וושבורן וג'ון לאקי שסבלו מעונה של עליות וירידות ב 2003.

הבולפן של אנהיים הוא אחד הטובים בליגה ולצידו של טרוי פרסיבל הקלוזר משחקים דונלי ורודריגז שיכולים להחליפו במקרה של פציעה. למייק סושיה, אחד המנג'רים הטובים והמוערכים בליגה, יש השנה את הכלים לקחת את כל הקופה, גם בבית החזק ביותר באמריקן ליג.

מעניין לראות: לאחר שנה של ירידת מתח טבעית בעקבות אותה אליפות הסטורית, ולאחר מסע רכש מוצלח בפגרה, כמה גבוה יכולים להגיע המלאכים?

מאזן ב- 2003: 91:71

תקציב ב- 2003 (במיליוני דולרים): 103.5$

עזבו: אלכס רודריגז, ג'ון תומסון, רפאל פלמיירו, חואן גונזלס, איסמעיל ואלדז, אארון פולץ, שיין ספנסר

הצטרפו: אלפונסו סוריאנו, קני רוג'רס, ג'ף נלסון, בריאן ג'ורדן, דיוויד דלוצ'י, בראד פולמר, גלנדון רוש

הריינג'רס עברו מתיחת פנים רצינית בפגרה. הקבוצה החדשה צעירה יותר, רעננה יותר ולא פחות חשוב, זולה יותר. העזיבה המתוקשרת של אלכס רודריגז, ה MVP של האמריקן ליג ב 2003, הסירה מעל המועדון חלק ניכר מהנטל של חוזהו הענק שחנק את הקבוצה בשנים האחרונות. את פלמיירו וגונזלס לא התאמצו במיוחד להשאיר בטקסס והם עזבו לשדות ירוקים יותר.

במקום איירוד הגיע לקבוצה אלפונסו סוריאנו שעולה בינתיים גרושים וצפוי לפרוח במגרש הידידותי לחובטים של הריינג'רס. יחד עם בליילוק, טשיירה ושאר החבר'ה הצעירים והכשרוניים בטקסס תהיה שוב בארלינגטון התקפה טובה ומלהיבה. אבל הבעיה של הריינג'רס איננה ולא היתה התקפה אלא משחק ההגשה. את פירותיו של המהלך ששלח את איירוד לינקיס יתחילו להרגיש כנראה רק בשנה הבאה כשיוכלו להציע כסף גדול יותר למגישים פותחים.

קני רוג'רס, שכיר חרב שמשכיר את שירותיו כל שנה למרבה במחיר, חזר לכור מחצבתו ויתקזז קרוב לודאי עם ג'ון תומסון שעזב לאטלנטה. צ'אן-הו פארק שחתם לפני שנתיים על חוזה ענק משלו ובילה את רוב השנתיים הללו ברשימת הפצועים, יצטרך לעזור לרוג'רס לייצב ולהוביל רוטציה שמורכבת ממגישים צעירים וחסרי נסיון כמו קולבי לואיס וריקרדו רודריגז. ג'ף נלסון הותיק ינסה לעשות אותו דבר בבולפן. בסה"כ קשה לראות איך הריינג'רס מצליחים להימנע מלסיים בתחתית הבית בפעם החמישית ברציפות.

מעניין לראות: איך ייראו החיים בטקסס בלי איירוד?