לאן נעלם גיורא שפיגל?

גיורא שפיגל מגיע ביום שני לאימון מכבי הרצליה עשר דקות לאחר תחילת החימום. בעוד שהשחקנים ואנשי הצוות מגיעים ברגל למגרש האימונים, חמש דקות הליכה מהאיצטדיון, שפיגל מגיע במכונית ממש עד הכניסה. בסיום האימון, עוד לפני שהשחקנים יורדים למתיחות ושחרור, הוא כבר בדרך חזרה הביתה. החיים הטובים.

הירידה לליגה השנייה מסמלת את תחילת סוף קריירת האימון של מי שנחשב לאוטוריטת הכדורגל מספר אחת בארץ. המאמן הכי אירופאי, הכי מתקדם, הכי מעודכן (מנוי על כל החוברות המקצועיות המתפרסמות באירופה). רק הצעה להתמנות למאמן הנבחרת או המאמן הטכני תחזיר אותו לקדמת הבמה. לשפיגל, נכון לעכשיו, אין כוונה לחזור לליגת העל, שמצידה הולכת ומתרחקת ממנו. כשנודע על סיום עבודתו של קשטן בהפועל תל אביב שמו לא נזרק לבורסת המועמדים ולו כקישוט. הוא פשוט לא נתפס כאופציה.

לפני כארבעה חודשים דחה את פנייתו של ג'קי בן~זקן לחלץ את העגלה של אשדוד. הוא לא מחפש בלגנים. רק שקט. את זה הוא מצא חמש דקות מהבית, אחרי שנענה בינואר לפנייתו של אריאל שיימן, הבעלים של מכבי הרצליה, לשמש מנג'ר~על של המועדון. לעזור לקבוצה הבוגרת לשרוד בליגה השנייה, אבל בעיקר לקדם את מחלקת הנוער. "הייתי מאמן השוערים שלו בבני יהודה בעונת האליפות, ואני מאמין בו בצורה עיוורת", מספר שיימן. "המטרה היא לטפח צעירים, להעלות אותם לבוגרים, להשביח ולמכור אותם. אין כמו גיורא כדי לעשות זאת".

כאן, באווירה הפסטורלית והירוקה, ללא הלחצים של המערכת והטירוף של האוהדים, שפיגל בן ה~56 מעביר את השעות בכיף. "כפרויקט ארוך טווח, הרצליה מעניינת אותי", הוא אומר השבוע, ובעצם כמו מכריז על עצמו כמאמן על סף פנסיה, שבא להעביר עוד קצת זמן בעבודה עם ילדים.

אלא שמעבר לשלוות הנפש והג'נטלמניות המוחצנות, מסתתרת דמות חצי-טראגית של מאמן~על שהיה אמור להיות כיום בשיאו _ בנבחרת, או באחת הקבוצות הגדולות _ אבל מזה שבע שנים נדחק לשוליים. הכל בגלל אותו סכסוך מר עם יעקב שחר. "הוא נמחק גם כי יענקל'ה שם לו רגליים", מספר מקורב לשפיגל. "שחר לא סולח למי שהוא חושב שבגד בו, וידו הארוכה רדפה אחרי גיורא לכל אשר הלך. ברגע שגיורא ראה שהוא לא מקבל את הנבחרת, הוא פשוט הרים ידיים".

שפיגל הגיע למכבי חיפה ב~1992 אחרי ארבע עונות לא רעות בהפועל פתח תקווה ושנתיים נהדרות בבני יהודה, כולל אליפות היסטורית. שחר התבטא אז כי הוא מוכן להעסיק אותו אפילו עד סוף הקריירה שלו. הוא שילם לשפיגל 220 אלף דולר לעונה, בחוזה שסוכם בתקיעת כף. הם סמכו זה על זה ללא סייג.

בעונתו הראשונה זכתה חיפה בגביע, ובעונה שלאחר מכן לקחה אליפות בהליכה, מבלי להפסיד אף משחק ליגה. זו היתה האליפות המסחררת ביותר (81 אחוזי הצלחה), עם הצגות כדורגל מרהיבות של מי שנחשבת לקבוצת כל הזמנים בליגה, בכיכובם של ברקוביץ', עטר, מזרחי, קנדאורוב, חזן, גצקו ורוני לוי. אותה שנה זכורה גם בזכות ההצלחה בגביע אופ"א, עם ניצחון חוץ היסטורי על פארמה בתום 120 דקות (והפסד בפנדלים). אלון חזן נזכר השבוע: "גיורא בנה קבוצה שתיקח אליפויות כמה שנים טובות. הוא הביא לנו שיטות משחק מסאקי וקאפלו, והכל דפק כמו שעון. עשינו עונה מדהימה. הוא אישיות הכדורגל הכי גדולה שקמה לנו מאז ומעולם, שגם הכוכבים הגדולים כיבדו והעריצו".

בעונה שלאחריה נכשל שפיגל בהשגת אליפות (עם ברקוביץ' ורביבו), כשגם במוקדמות ליגת האלופות הודחה הקבוצה בידי אוסטריה וינה האוסטרית. בשתי העונות הבאות הדברים לא התחברו. ברקוביץ', קנדאורוב ורביבו נמכרו, הזרים שהובאו לא היו טובים וחיפה הציגה כדורגל משעמם שעורר את זעם היציעים. שחר מצא את עצמו שוב ושוב תחת קללות האוהדים, וחינו של שפיגל סר. אחרי הפסד ביתי 4:0 לכפר סבא בעונת 97' שחר נשבר ושלח את הגורו הביתה.

הפרידה היתה צורמת. שחר דרש משפיגל שיחזיר לו הלוואה בסך 300 אלף דולר שנתן לו לקניית וילה בהרצליה פיתוח. שפיגל, הפגוע מפיטוריו, סירב וטען כי מדובר במענק על הניצחון בפארמה. שחר הנזעם הגיש תביעה לבוררות, ואחד הסכסוכים הגדולים בכדורגל הישראלי יצא לדרך. "יענקל'ה היה פגוע מאוד מגיורא", מספר מקורב לשני הצדדים, "לא פעם התבטא שאיפה שגיורא ילך הוא ישים לו רגליים. היה לזה טעם לא טוב. כל אחד מחק את השני".

מספר חודשים לאחר פיטורי שפיגל הסתיימה הקדנציה של שלמה שרף בנבחרת. שפיגל היה כביכול מועמד בולט לתפקיד. גברי לוי נפגש עימו במסגרת סבב שיחות שערך עם מועמדים, אבל לא הציע לו דבר ולבסוף מינה את ריצ'רד נילסן. שפיגל התבטא שנה מאוחר יותר כי "המינוי של נילסן הציק לי, כי מדובר במינוי פוליטי. היו בארץ מועמדים לא פחות טובים כמו קשטן, ואני שואל למה לא הוא? התשובה - מכיוון שהכל פוליטיקות. זה חבר של זה, זה מסדר לזה, ואני שהייתי מנודה אז בהתאחדות בגלל הסכסוך עם מכבי חיפה, כלל לא הייתי מועמד". אגב, השבוע, בראיון ל'ידיעות אחרונות' הוא סיפר שעדיין לא ויתר על הנבחרת ושהוא אחראי על הפיכתו של ברקוביץ' לקשר מאיים יותר על השער.

שפיגל הלך בעונה הבאה להפועל פתח תקווה, סיים איתה במקום השישי, ובעונת 99' חזר לבני יהודה בניסיון לשחזר את ימיו היפים שם. זה לא הצליח, והקבוצה שקעה לאיטה אל הליגה השנייה. בצעד דרמטי הביא שפיגל את שייע פייגנבוים כמאמן תחתיו, כדי שיכניס להט ונשמה. לטובת גיוסו של שייע אף קיצץ בחצי את חוזהו (והשתכר 120 אלף דולר). בני יהודה ניצלה ממש בדקה התשעים של העונה, בזכות הפסד של כפר סבא, שירדה.

בעונות הבאות הוזכר שמו כמועמד לקבוצות שונות, בעיקר קטנות, אבל שפיגל העדיף את הג'וב הנוח של פרשן בטלוויזיה ובעיתונים (מקצועי מאוד, אבל יבשושי), הרחק מצילו המאיים של שחר. בין לבין, הגיש להתאחדות הצעה לפרויקט טיפוח צעירים (שנדחתה מסיבות כלכליות), היה בצוות היגוי לשינוי מבנה הכדורגל והעביר השתלמויות (מאלפות) בקורס מאמנים.

בקיץ 2001 נענה להצעה מפתיעה מעירוני ראשון לציון - לבנות מהיסוד מחלקת נוער ולאמן את הבוגרים. שכרו, 170 אלף דולר, אושר בהצבעה סוערת במועצת העיר. הגעתו של הטאלנט הזניקה את מכירת המנויים והכרטיסים של הקבוצה במאות אחוזים, והביאה ספונסר נדיב, ששילם את עלות שכרו (כמיליון וחצי שקל).
ראשון פתחה היטב את העונה, אבל בהמשך נקלעה לשרשרת הפסדים וצנחה לתחתית. הקהל החל לקלל, הפוליטיקאים החלו לבחוש והלחץ העיק על שפיגל. הוא לא בנוי למאבקי תחתית משבת לשבת.

גורם בהנהלת ראשון לציון באותה תקופה שיחזר השבוע: "אחרי שניים~שלושה הפסדים הוא בא ואמר לנו _ 'אני מוכן לשים את המפתחות'. נדהמנו. מה קרה בסך הכל? אז הפסדנו. הייתי המום עד כמה הוא שביר. מרגע שהחלו ההפסדים עסקנו בלהרגיע אותו, לעודד. הקבוצה הפסידה והפסידה, אבל לא קראנו אותו לסדר, לא נזפנו בו ולא איימנו עליו. הוא קיבל מאיתנו גיבוי גדול, אבל נראה גמור. הביטחון שלו היה בתחתונים. כל הזמן אמר 'אני יודע שאני מאכזב אתכם'. בסוף מוטל'ה שפיגלר בא ואמר לנו _ 'חבר'ה, תנו לו ללכת, הוא לא עומד בזה', אז שיחררנו אותו".

אותו איש הנהלה מספר כי גם ממשימת טיפוח הנוער שררה אכזבה משפיגל: "הוא אמנם הכניס דפוסי עבודה חדשים ומסודרים, אבל רמת המעורבות שלו לא היתה גבוהה. הוא לא הגיע כמעט למשחקי נוער וילדים. נכון שמנהלים רבים במחלקה שמו לו רגליים והיה לו קשה לעבוד שם, אבל התמורה שקיבלנו ממנו היתה רחוקה ממה שהוא מסוגל לתת".

"לצערי גורמים חיצוניים הקשורים לעירייה דירדרו את העסק והפריעו לעבוד", מסכם שפיגל את הפרק הראשל"צי. "אף אחד לא מבין מה אנשים כאלה עושים שם בכלל. בגלל זה שנה אחרי שעזבתי, הקבוצה ירדה ליגה ובמתכונת הנוכחית, כשלא נותנים למאמן לעבוד בשקט, היא לא תשרוד".

לפני שנתיים, עם סיום עבודתו של נילסן, שוב היה שפיגל ברשימת המועמדים למשרת המאמן הלאומי. אחרי שהפועל תל אביב סירבה לשחרר את קשטן, דחף גברי בכל הכוח את אברם גרנט. שחר סירב לשחרר את גרנט ממכבי חיפה, אבל נכנע לבסוף ללחצים. גברי, מספרים גורמים שהיו בסוד העניינים, אף הזכיר לשחר כי בגללו לא מינה בזמנו את שפיגל, וביקש בתמורה שלא יטרפד לו כעת את גרנט.
לפני שנתיים הסתיימה הבוררות בין שפיגל לשחר בהחלטה כי המאמן יחזיר כשליש מסכום המחלוקת. שפיגל השיב את הכסף, אבל בסיכומו של דבר שילם ביוקר. ייתכן כי שאיפתו לאמן את הנבחרת כבר לא תתממש. שחר, השבוע: "אני לא מוכן להגיב על שום דבר שקשור בגיורא שפיגל".

בכל זאת, היה ביניכם סכסוך שדי פגע בו.
"אני לא מוכן להגיב על שום דבר שקשור בשפיגל".

שפיגל: "הסכסוך עם שחר גמור. כשעזבתי את חיפה היו כעסים מצד שני הצדדים. הבורר פסק מה שפסק, ומבחינתי באותו רגע זה הסתיים ואין בי יותר שום משקעים. זה היה סכסוך כספי שיכול לקרות בין מאמן לבעלים בכל מקום בעולם".

ובכל זאת, הסכסוך הזה מנע ממך לקבל את המשרה בנבחרת.
"אני לא כזה מתוחכם לחשוב שהפריעו לי או לא הפריעו לי. אם היו רוצים אותי באמת בנבחרת, היו לוקחים אותי".

אתה לא מרגיש פספוס עם השנים האחרונות, הלא משמעותיות, בקריירת האימון שלך?
"אם הייתי רוצה להיות בתמונה הייתי מסוגל. אני לא מרגיש שום פספוס. מה שעשיתי בכדורגל הישראלי איש לא עשה. אני שיניתי את כל שיטת האימון בארץ, וכולם הלכו אחריי. חינכתי מאמנים רבים, שברתי שיא של לא להפסיד משחק ליגה בעונה שלמה, ניצחתי קבוצה איטלקית בבית שלה, הקבוצה שלי נבחרה לקבוצה של המדינה בכל הזמנים, שחקנים שלי נמכרו לאירופה, מה עוד אפשר לעשות מבחינת רמת הכדורגל? עשיתי שיאים שאיש לא עשה. קח את האליפות של בני יהודה. איש לא יצליח לעשות זאת. אני חושב שעשיתי דברים טוב ונכון. אימנתי עשרים שנה ואם אין כבר התלהבות אז אין טעם להמשיך".

אז העדפת לרדת ליגה.
"אמרתי מזמן שלאמן בליגה שלנו זה כבר פחות מעניין אותי. אימנתי את השחקנים הכי טובים בארץ, הגעתי לשיאים, זה לא מרתק אותי יותר, בטח לא בצורה שבה זה מתנהל. אני חושב שלנבחרת יש לי מה לתרום, אבל לא יצא לי. בזמנו הייתי מועמד (1994 - ש.מ.), אבל מכבי חיפה לא נתנה לי ללכת ובהמשך משהו השתבש ובחרו באחרים, וזה בסדר".

כלפי חוץ שפיגל לא נראה מתוסכל. הוא נינוח ומחויך. במכבי הרצליה הוא מתווה דרך, מעביר את אימוני הקבוצה הבוגרת ומרביץ בשחקנים תורה עם הרצאות וטקטיקות. את ההרכב קובע המאמן, יואל בן~נאים. במשחקים הראשונים שפיגל עוד ישב על הספסל. לפני שלושה שבועות, בהפסד לראשון לציון, נטש במהלך המחצית השנייה. לתקשורת הסביר מאוחר יותר כי עשה זאת במטרה לזעזע את השחקנים, אבל מקורב לקבוצה מספר ששפיגל הודיע מראש כי יצטרך ללכת באמצע. "הוא לא מכיר את הליגה השנייה, לא בנוי למאבקי תחתית וכנראה לא רוצה להתלכלך בזה. הוא מספר כל הזמן שהוא בא לבנות קבוצה לעתיד, אבל הוא כאן בפול~טיים ג'וב ואם הקבוצה תרד האחריות תהיה גם עליו".

שפיגל מסרב להתייחס לנושא נטישת הספסל: "אין צורך למחזר את הסיפור הזה. אני בן אדם שחושב ויודע מה שהוא עושה. באתי בעיקר לגדל ילדים בגילאים הרלוונטיים, שזה אומר 14~19, להשביח ולמכור אותם. הכוח שלי כיום הוא להפוך שחקנים טובים לעוד יותר טובים, וזה מה שאני עושה עכשיו".
אתה נהנה?
"מאוד, מאוד נהנה".
הרצליה החזירה אותך לחיים?
"הייתי בחיים גם לפני זה".