האס של טראפטוני

במשך השנתיים האחרונות, הפך אנדראה פירלו להיות בורג מרכזי במכונה של קארלו אנצ'לוטי. הקשר הצעיר, משחק במרכז הקישור של מילאן, אחת הקבוצות הטובות בעולם, אך משום מה לא זוכה לאותה הילת כוכבים שיש לשחקנים ברמתו.

היורו בפורטוגל זו ההזדמנות של יליד ברשיה הצנוע להתגלות לעולם כאחד הקשרים הטובים ביבשת ואולי גם לזכות בתואר נוסף, הפעם עם הנבחרת. "אנדראה פירלו הוא שחקן נהדר. הוא יודע מה לעשות עם הכדור ואפילו חוזר לאחור לעזור לחבריו", אלו דברים שאמר יוהן קרויף, אחד שלא מרבה בחלוקת מחמאות ובעיקר לא לכדורגלנים האיטלקים.

ההולנדי ראה את פירלו משחק נגד אייאקס באמסטרדם ארנה, משחק שבו מילאן ניצחה 0:1 תודות לשערו של שבצ'נקו. אבל היתה זו ההופעה המצויינת של פירלו שהרשימה את קרויף. מאז ההצלחה בשנה שעברה, הפך פירלו להיות אחד השחקנים החשובים ביותר במערך של מילאן. הוא לא רק מביא תועלת ומשחק יפה, פירלו הפך להיות השחקן החשוב במשחקים המכריעים, גם ובעיקר בזכות התרומה ההגנתית שלו.

את הבכורה שלו בסרייה A עשה פירלו במדי ברשיה באוגוסט 95' כבר בגיל 16 ולכן אולי ישנה הרגשה כי מדובר בשחקן ותיק. אבל הברשיאני שהרשים כל כך בקבוצתו ובכל הנבחרות הצעירות של איטליה, יחגוג במאי 25. אחרי שירד עם ברשיה לליגה השניה, הוא החזיר אותה לבמה המרכזית בתוך עונה אחת בלבד וביחד עם טל בנין העביר עונה ראשונה בתור שחקן הרכב ב-97/8. 4 שערים ב-29 הופעות והרבה סופרלטיביים, גרמו לאינטר לקפוץ על המציאה ופירלו הגשים חלום כשעבר לשחק בקבוצה גדולה באמת.

היום זה נראה אולי מגוחך לנוכח סגנון המשחק המחודש של פירלו, אבל באותם ימים הירבתה העיתונות האיטלקית להשוות את צורת משחקו של הפנטאזיסט הצעיר לרוברטו באג'יו, גם לאופיו הצנוע ולקור רוחו היה משקל בהשוואה. פירלו ראה את באג'יו מקרוב ולמד ממנו הרבה בעונת הבכורה שלו באינטר, אלא שהצרפתי יורי דז'ורקאף והניגרי קאנו, שהובילו את הזכיה לזכיה בגביע אופ"א תחת ידיו של המאמן ג'יג'י סימונה בעונה הקודמת, קיבלו את המקום בהרכב על חשבונו, כשגם רוברטו באג'יו עצמו הועדף על פניו. בשנה שלאחר מכן הוא הושאל לרג'ינה ב-1999, שם הוא שוב פרח ביחד עם חברו לנבחרת הצעירה רוברטו בארוניו. אבל איפה הוא ואיפה בארוניו היום.

אחרי עונה ברג'ינה, פירלו חזר לאינטר בתקווה לזכות ליותר דקות משחק אצל המאמן החדש מארקו טארדלי, מי שאימן אותו בנבחרת עד גיל 21. טארדלי היה חייב לפירלו את רגע השיא שלו בתור מאמן, אחרי שהקשר הברשיאני היה זה שכבש צמד בגמר והבטיח לאיטליה את אליפות אירופה עד גיל 21 ב-2000 ואת הכרטיס לאולימפיאדת סידני. אבל גם טארדלי, כיום מאמנה של נבחרת לבנון, לא ידע לנצל את כישוריו ומיעט לשתפו והוא שוב הושאל, הפעם בחזרה לברשיה שם אימן אותו קארלו מאצונה שהעריך אותו ונתן לו אפשרות לבטא את יכולותיו.

אבל הישועה הגדולה הגיעה דווקא מהעבר השני של הכביש. קרלו אנצ'לוטי, שהגיע למילאן ב-2001 החליט לרענן את שורות הקבוצה הותיקה ובתחילת העונה שעברה, ויתר על פרננדו רדונדו הארגנטיני ועל דמיטריו אלברטיני שהיה נחשב באותן שנים לאייקון מילאנזי. אנצ'לוטי החליט להמר על אנדראה פירלו הצעיר, שחקן שעד אז היה נחשב לכישרון גדול ובלתי ממוצה.

כששיחק באינטר חשבו שם שהילד בן ה-19 יהפוך מיד לשחקן מרכזי, אך לפירלו היה חסר אופי מחושל יותר והוא לא שרד את הפתיל הקצר של מאסימו מוראטי, למילאן הוא דווקא התאים כמו כפפה ליד - אולי בגלל שאצל האדומים-שחורים יש מסורת קצת יותר סבלנית כלפי שחקנים. בשיטה אותה ניסה ניר קלינגר ליישם העונה במכבי ת"א, החליט אנצ'לוטי לשחק עם שני קשרים אחוריים. האחד הגנתי יותר באופיו והשני פנטאזיסט קשוח. פירלו התאים לו בדיוק לעמדה הזו לצידו של חוטב העצים ג'נארו גאטוסו.

"ניסיתי להרכיב את האיכויות שהיו לי לפני, עם האומץ והנחישות שרכשתי, לתפקיד החדש שקרלו בנה עבורי", אמר פירלו לא מזמן על תפקידו החדש. ג'נארו גאטוסו הגדיר את חברו בדרכו האופיינית כל כך: "כשאני רואה מה פירלו עושה עם הכדור, אני שואל את עצמי, אם אני בכלל כדורגלן". ופירלו הוא הרבה מעבר יותר מקשר פנטאזיסט והרבה יותר מאחד שהורס את משחק היריבה.

פירלו באיכויותיו מתקרב להיות הכדורגלן המושלם. יש לו בארסנל ראיית משחק נדירה, מסירות מדוייקות, בעיטות חופשיות קטלניות, שליטה בכדור וכמו שראינו לא מעט בשבועות האחרונים, גם בעיטות יפהפיות מרחוק. האא, ולא שכחנו את קור הרוח הנדיר, שהפך אותו לבועט הפנדלים הקבוע של הקבוצה, למרות שלצידו משחקים קאקא ושבצ'נקו. בשבת האחרונה עמדה על כתפיו עונה שלמה של מילאן, שאחרי ההדחה מליגת האלופות ושתי תוצאות תיקו, אבל פירלו לא נכשל וניצח עבור קבצתו את אמפולי בבעיטת עונשין מ-11 מטרים בדקה ה-83.

הימים השחורים מתקופת אינטר נראים מאוד רחוקים לפירלו עכשיו, אבל יש לו עדיין שאיפות רבות, ביניהן להיות שחקן הרכב קבוע בנבחרת איטליה לשנים הבאות. בהתחלה לא היה נראה שטראפטוני יפתח עם פירלו מכיוון שלטענת המאמן הלאומי, פירלו התקפי מידי לשיטה החדשה של הנבחרת. "זה יהיה כמו לשחק עם זיקו ממש לפני ההגנה", אמר טראפ לפני שהוא ויתר עליו וגם על מורו הרוחני רוברטו באג'יו, בדרך למונדיאל ב-2002.

בינתיים, איטליה נכשלה ביפן וקוריאה ולטראפטוני היה קשה להתעלם מהיכולת של פירלו במילאן. בספטמבר 2002 לבש הקשר המצליח של מילאן את החולצה הכחולה של הנבחרת הבוגרת לראשונה בקריירה, היה זה במשחק הניצחון על אזבייג'אן. "הייתה לפירלו התחלה איטית, אבל כולנו מכירים אותו ואנחנו יודעים למה הוא מסוגל", אמר המאמן לאחר משחק הידידות האחרון נגד פורטוגל שביסס את מעמדו כשחקן הרכב קבוע ולא משנה באיזו שיטה יבחר טראפ לשחק.

עכשיו, אחרי שהוא בדרך להוביל את מילאן לאליפות הראשונה מאז 1999, ינסה פירלו ללמד את טראפטוני לקח ביורו ולנקום בקטנה גם עבור רוברטו באג'יו על אי זימונם לפני שנתיים. בדרך הוא ינסה להצליח היכן שבאג'יו נכשל - הבאת תואר חשוב לנבחרת איטליה מאז אותה זכיה במונדיאל 82'. הצמה האלוהית יעשה את שלו אם ישאיר את הקבוצה הצנועה מעיר הולדתו של פירלו בליגה בעונת הפרישה שלו. זה רק סמלי, לא?