הקיץ של רוברטו

הדרבי של רומא מתפוצץ. מילאן מסתערת כמעט בלי הפרעה לאליפות ה-17 שלה. אינטר הולכת מדחי אל דחי. אבל בסיום העונה, וכנראה גם עוד שנים קדימה, האירוע של השנה יהיה כנראה הפרידה מסמל הכדורגל האיטלקי. השער ה-200 בליגה שהבקיע רוברטו באג'יו במחזור שעבר בפארמה היה אות הפתיחה לחגיגות הרשמיות. להמשך הטלנובלה דאג מאמן הנבחרת ג'ובאני טראפטוני, שהציע למספר 10 הנצחי לחזור למשחק פרידה במדי הסקוואדרה אזורה במשחק הידידות באפריל נגד ספרד. באג'יו לא ביקש זמן לשקול את העניין. "זה מאד ישמח אותי", הוא ענה מייד.

למי ששכח, מדובר באותו טראפטוני שרק לפני פחות משנתיים דחה בתוקף את הרעיון של צירוף באג'יו לסגל האיטלקי במונדיאל בקוריאה. בניגוד לדעת הקהל האיטלקית, שלח טראפטוני את באג'יו לראות את המונדיאל במסגרת חופשת ציד בארגנטינה. עכשיו כבר אף אחד לא זוכר את המתיחות ההיא. "אני מאושר", אמר באג'יו לפני מספר ימים, "במיוחד מההתאחדות של דעת הקהל סביבי וסביב הקריירה שלי. אחרי השער המאתיים חשבתי כמה קשה יהיה להפסיק לשחק כדורגל. בכל זאת, זאת תהיה כנראה העונה האחרונה שלי. אני צריך להיות חזק מאד פיזית כדי לא לפרוש, אבל זה לא המצב. זה המחיר שאני משלם על שישה ניתוחים שעברתי".

יום ראשון האחרון היה פנצ'ר בגלגל סיבוב הפרידה של באג'יו. התבוסה 3:0 בבולוניה עצרה את מסע הבריחה מהתחתית של ברשיה. את בולוניה מאמן העונה קארלו מאצונה. מי שאימן בשלוש העונות האחרונות את באג'יו בברשיה והיה, אגב, האיש שהחליט לוותר על שירותיו של טל בנין בקבוצה. שיתוף הפעולה בין מאצונה לבאג'יו הפך לשם דבר בליגה האיטלקית. יחסים של אבא ובן בין השניים, שנפגשו לראשונה בברשיה בקיץ 2000.

מאצונה לוקח הרבה מהקרדיט על הפריחה המאוחרת בקריירה של באג'יו על עצמו: "איפה היו כל אלה שהיום משבחים את באג'יו לפני ארבע שנים כשהוא נדחה מכל מקום בכדורגל האיטלקי? אני נתתי בו אמון אחרי שמצאתי אותו מתאמן במגרש נידח ומשחק אחד נגד אחד. הרבה בכדורגל טעו בגדול בשיפוט שלהם כלפי באג'יו. הוא האידאל של כל מאמן. מקצוען, דייקן, מחונך ומעל הכל, גרם לי לנצח משחקים. מה עוד אפשר לבקש מכדורגלן? העניין היחיד היה שכשהיינו יוצאים לבתי מלון אף אחד לא ספר אותי. כולם הלכו רק אליו...".

באותן שלוש שנים יחד מספרים שהטקטיקה הברשיאנית היתה 10+1. באג'יו וכל השאר. בשביל השחקן שהביא את איטליה ברגליים שלו לגמר מונדיאל 94 בארצות הברית ועבר מתחילת הקריירה בליגה השלישית בויצ'נזה את כל מועדוני הפאר באיטליה (פיורנטינה המיתולוגית, יובנטוס, מילאן ואינטר), התקופה בברשיה היא לדעתו אחת מהיותר מוצלחות. "במקום קטן כמו ברשיה, שלוש עונות של הישרדות ב-SERIE A שוות לשלוש אליפויות במקום אחר", מספר באג'יו, "הסיפוק הוא עצום ואחרי הבקעת שער המאתיים בליגה, שהוא אחד הרגעים המאושרים בקריירה שלי, צריך לשים הכל בצד ולחשוב רק על להשיג נקודות למאבק נגד הירידה". משימה שעד עכשיו מתקדמת לא רע. ברשיה ברחה למקום ה-11 עם שלוש נקודות מעל הקו האדום.

המטרה של באג'יו היא להגיע למשחק הנבחרת ב-28 באפריל כמי שחתום על עונה רביעית מוצלחת של המועדון הצפוני בליגה הראשונה. באג'יו, אגב, הוא השחקן האיטלקי הפעיל היחיד שזכה בתואר כדור הזהב היוקרתי. במשחק מול ספרד צפוי באג'יו לקבל שוב את החולצה מספר 10 מפרנצ'סקו טוטי, שזכה בה אחריו וכמובן, את סרט הקפטן. באיטליה כבר מפנטזים על החולייה הקדמית החלומית של הנבחרת שתורכב מטוטי, ויירי ובאג'יו. כולם מדברים על כך שלקראת סיום המשחק יחליף אנטוניו קסאנו של רומא את באג'יו. חילוף שיציין את חילופי המשמרות בנבחרת האיטלקית לקראת טורניר אליפות אירופה, פורטוגל 2004.

לא מזמן נקב באג'יו בשמו של קסאנו כיורש שלו. "יש הרבה צעירים מוכשרים", אמר באג'יו, "אבל השם שעולה לי בראש הוא בעיקר של קסאנו. הוא צעיר ומוכשר, השאלה העיקרית היא אם יהיה לו את האופי שלי. הוא חייב לגדול ולהתפתח, אבל יכולת יש לו, זה בטוח. מה אני אעשה כשאהיה גדול? אני עוד לא יודע. אולי מתישהו יחזור לי הרעב לכדורגל ואחזור לתחום הזה. יש לי הרבה דברים בראש אבל בינתיים אני לא הולך להתעסק בכדורגל אחרי הפרישה ולהנות מהחופש ומלהיות עם המשפחה".