"מליחי הוא תפוח רקוב בקבוצה"

היה חם השבוע בבית~וגן. אחרי תצוגת הנפל של הקבוצה מול אשדוד וההסתבכות המחודשת במאבקי התחתית, מד הלחץ בקבוצה של אלי אוחנה כמעט התפוצץ. המאמן חשב שאחרי יום חופש הרוחות סביב הקבוצה יירגעו, אבל הוא לא לקח בחשבון את ההפתעות שהכינו לו חניכיו. שחקני הקבוצה דאגו לפתוח פה גדול, כזה שרופאי שיניים אוהבים אבל בטח שלא מאמנים, וסידרו לאוחנה שבוע מרתק עם המון עבודה משרדית.

ההתבטאויות החריפות של חנן פדידה כנגד שלומי ארבייטמן ואלי אוחנה ב"ידיעות אחרונות" לאחר המשחק מול אשדוד היו הסייפא והשיא, אבל פדידה לא היה הראשון. הקדים אותו ב~48 שעות עידן מליחי, שבראיון לאתר האינטרנט "Big One" יצא בהתקפה קשה על מחליפו בהרכב, דניאל היידמן, וטען: "היידמן לא יכול להדיח אותי מההרכב. אנחנו לא באותה רמה בכלל". את המשפט סיים הפתח~תקוואי בשאלה הרטורית, "מיהו בכלל שידיח אותי מההרכב?".

כשאמרו לראשונה את המשפט "עדיפה טיפת מזל על קילו שכל" התכוונו כנראה למקרים כמו אלה שיתוארו כאן. סערת פדידה, שהתפוצצה אור לבוקר יום שני, הורידה מסדר היום כמעט לחלוטין את ההתבטאות האומללה של מליחי, והסיטה את אור הזרקורים אל החלוץ. הכסאח בין אוחנה לפדידה אינו דבר חדש, והמאמן סוחב איתו כעסים על האשדודי כבר מהמשחק הקודם מול קבוצת~האם שלו. כפי שפורסם כאן בעבר, פדידה איחר לאחד האימונים של הקבוצה, והסביר זאת בביקור אצל רופא פרטי באשדוד. את אוחנה הסיפור הזה לא בדיוק שיכנע, ואפילו הרגיז. הוא נזף בחלוץ והבהיר לו שהכל צריך לעבור דרכו. מאז פדידה לא ראה הרכב. עכשיו, אחרי התקרית החדשה, לאוחנה נמאס.

הטיפול בשני הפורעים החל באימון הראשון של השבוע, בפגישה בארבע עיניים שערך אוחנה לכל אחד לחוד. ראשון להיכנס היה מליחי, מיד אחריו נכנס פדידה. אולם בעוד שהשיחה עם פדידה הסתיימה בכרטיס אדום לחלוץ, עם השעיה לזמן בלתי מוגבל והעמדה בפני ועדת משמעת בשבוע הבא, מליחי קיבל רק עונש על~תנאי. אוחנה כל~כך כעס על פדידה, שגם כשכינס את כל השחקנים בחדר האסיפות אחרי השיחה הפרטית הוא דאג להזכיר שוב ושוב את מעלליו של החלוץ. המסר של אוחנה לצוות בשיחה היה ברור _ יותר אתם לא מתראיינים.

מיד אחרי השיחה יצאו השחקנים להתאמן. כולם למעט פדידה, שהתיישב באזרחי על אחד מספסלי המתחם המיותמים וביכה את מר גורלו בפלאפון. צלם שהיה במתחם דאג להנציח את הרגע. כשהחל האימון, רצה הגורל ועידן מליחי, דווקא הוא, נפצע ופרש לעבר המעסה מושון. אחרי טיפול קצר ועם קרח על הרגל הוא התיישב לצדו של פדידה, על אותו ספסל, שזכה מיד לכינוי "ספסל הנאשמים".

מליחי, שאיכשהו יצא נקי אחרי הלכלוכים על היידמן, ניסה לעודד את פדידה, ולאות הזדהות אמר: "גם אני לא אמרתי כלום. כל מה שנכתב היה אמור להיות בינינו. דיברתי בקטע חברי". פדידה, ששמח על האמפתיה, ניצל את המומנטום להודאה משלו. "כן, גם אני דיברתי עם הכתב כמו חבר", סיפר, "זה היה בינינו". לשיחה המרתקת הפריע אחד מאנשי המועדון, שעקץ את פדידה וזרק לאוויר: "במקום צלם היו צריכים לשלוח לכאן קברן", ומישהו אחר הוסיף: "אל תדאג, אוחנה כבר יעשה את העבודה הזאת".

כאמור, בשיחה של אוחנה עם שחקניו לפני האימון הוא העלה רק את מקרה פדידה, וזנח את דבריו של מליחי בצד. אולי הוא חשב שבגלל העומס בעבירות משמעת לאחרונה חל על דברי הלוזוני חוק ההתיישנות. אוחנה גם אמר: "מי שלא יודע להתראיין, שלא יתראיין", אבל רק בהתייחס לדבריו של פדידה, וכלל לא הזכיר את שמו של הקשר הסורר. השותפים של מליחי ופדידה לחדר ההלבשה הריצו לפני האימון הימורים על העונשים הצפויים לשניים, אבל בשום אופן לא לקחו בחשבון שמליחי יכול לצאת נקי. בלשון המעטה ניתן לומר שהקולגות היו די מופתעים לראות את המלאבסי מתאמן.

"זה נראה מוזר", אמר אחד מהם לאחר האימון, "אלי לא דיבר על עידן והעניש רק חנן. אני לא מבין את זה". שחקן בכיר, שלא הצליח להבין מה עומד מאחורי החלטתו של המאמן, הוסיף: "זה רע מאוד שאלי החליט להעניש רק את פדידה. זה משדר בלבול ואי~אחידות. אם כבר נותנים עונש, אז לכל מי שמדבר. גם מה שמליחי אמר הוא בעקיפין נגד אוחנה. חבל, לפי דעתי אלי טעה בדרך הטיפול שלו. שניהם היו צריכים להבין שמלה זאת מלה".

אבל זה לא הכל. לאור חוסר המשמעת המתמשך של מליחי משוכנעים שחקנים בקבוצה שאוחנה היה חייב להפגין גם מולו את הקשיחות שחווה פדידה. לדעת רבים אין מדובר באירוע חד~פעמי, והטיפול היה צריך להיות שונה. "מליחי הוא תפוח רקוב בקבוצה", אמר אחד השחקנים, "אני לא מבין איך השתיקו את הסיפור הזה. מי שאומר דברים כאלה על חברים שלו לא ראוי להיות חלק מהקבוצה".
"זו לא פעם ראשונה שהוא מדבר ככה", הוסיף שחקן אחר, "כולם שומעים את זה, אבל הפעם הוא הגזים כשאמר את זה לתקשורת. דניאל בחור חיובי מאוד, ואני לא מבין למה הוא מלכלך עליו כל הזמן".

ואכן, בדברים שאמר מליחי אין כל חדש, ולמען האמת, הם לא הפתיעו איש במועדון. כל מי שזכה לשבת לידו על הספסל במשחקים האחרונים זכה לשמוע דברים באותה הרוח. כך למשל היה לפני המשחק מול אחי נצרת. מליחי היה בטוח שהוא חוזר להרכב, אבל אוחנה קבע אחרת. הרכב מצליח לא משנים, חשב לעצמו הקואץ', ונתן לדניאל היידמן אשראי. מליחי לא אהב את זה. בשבילו, לראות את היידמן מהספסל היה יותר מדי.

"כמה כדורים הוא מאבד?", הוא זרק לעבר שאר המסופסלים, "הוא משחק רק לרוחב, הוא לא יכול לתת פס אחד לעומק. מה זה? מה הוא עושה?". מיותר לציין שמכל אלה שהתרוצצו על הדשא, היידמן היה היחיד שזכה לביקורת ממליחי. אבל היציאות נגד היידמן, שעוד עברו בשקט כל עוד הביקורת היתה בדלתיים סגורות, כבר לא נראו לגיטימיות כשמליחי אמר את שעל לבו בראיון.

אוחנה אולי העדיף לעצום עין, אבל היידמן לא. בחדר ההלבשה, לפני המשחק מול אשדוד, היידמן היה עסוק בלומר שלום לכל העולם, אבל בחר להתעלם במופגן ממליחי. "מה, כבר אי~אפשר להגיד שלום?", זרק מליחי לכיוונו, אבל הילד מרעננה לא התבלבל, הישיר מבט אל עיניו של מליחי והפנה לו עורף. גם בהמשך השבוע נרשם נתק מוחלט בין השניים. מליחי והיידמן לא מדברים זה עם זה, והמלים היחידות שנאמרו בין צמד הניצים היו רק תוצאה של שיבוצם יחד בהרכב השני במהלך האימונים.

אבל לא רק היידמן כועס. הביקורת על הרכש מפתח~תקווה מגיעה מכיוונים רבים, ולא תוקפת רק את הפן המנטלי. גם בכל הנוגע ליכולתו על המגרש יש לקולגות מה לומר, והם עוקצים גם את מאמנם. "איך הוא מחזיר את מליחי להרכב?", אמר אחד השחקנים בעקבות ההפסד לאשדוד בשבת, "שיחקנו טוב בלעדיו, ולא הפסדנו ארבעה משחקים עם דניאל בהרכב. למה לשנות?". שחקן אחר הוסיף: "הוא לא ממושמע טקטית. הוא עולה ויורד בלי בקרה. הוא עושה דברים שהוא לא אמור לעשות ומפקיר את הקבוצה".

היו גם שטענו שהיחס הרך שאוחנה נותן למליחי הוא מגמתי, ונמשך כבר זמן רב. "באימונים הוא עושה מה שהוא רוצה, לא מקשיב לאף אחד. ככה הוא. גם אוחנה יודע את זה ומתנהג איתו אחרת", אמר אחד השחקנים. "הוא שחקן טוב, אבל היידמן הוכיח את עצמו, אז מה פתאום הוא נכנס על חשבונו?".

לפחות בקטע הזה נראה שאוחנה הפנים מהר מאוד את הדברים. מה שהשחקנים אולי לא יודעים הוא שהמאמן מודע היטב למתרחש ולוקח הכל בחשבון. אוחנה פשוט חושב שבטיפוס מסוגו של מליחי יש לנהוג בצורה שונה מפדידה, וכבר בשבת הקרובה יטעם מליחי את טעמו של הספסל, טעם של פעם. למרות הצהובים של היידמן, מי שהתיימר להוביל את בית"ר העונה ואמר בראיון המדובר, "החל מהשבוע הקרוב אני עולה לשחק בכל משחק עד סוף העונה, מלה שלי", יישאר בחוץ ויראה את אלי ששון חוזר מפציעה ארוכה ולובש את מדי האל"ף.

בבית"ר נבהלו השבוע מהריקושטים של שחרור הרסן מפיהם של השחקנים. התפרצות הר הגעש בכלי התקשורת גרמה לאוחנה ללכת צעד אחורה ולצנזר את פקודיו. לא הרבה זמן עבר מאז שנתנו לשחקנים לנהל רומן עם התקשורת, ושוב מורידים שם את כולם לבונקר. אולי זה הלחץ של התחתית, ואולי זה בגלל שהשחקנים הלכו צעד קדימה עם חופש הדיבור והחליטו לפתוח פה על כל העולם. בבית"ר כועסים על הצעירים. לדעתם, הדיבורים בתקשורת מיותרים. אוחנה מנסה לשמור על ילדיו כמו על אתרוגים טריים, אבל תמיד יש מי שהורס לו הכל במשפט אחד.

אבי נמני, שאמור להנהיג את הצעירים ולהדריכם, לא מבין לאן הם ממהרים ומותח ביקורת על התנהגותם. בסיום האימון הסוער ביום שני התנדפו השחקנים במהירות מהמשטח. רק דוד אמסלם ונמני נותרו ישובים על הדשא. כשהגיע אליהם האזרח פדידה נוצרה דינמיקה מעניינת בין אשף המדיה נמני לטירון המושעה, כשאמסלם יושב מהצד וצופה. "אוחנה עשה בשכל כשאסר עלינו להתראיין מעכשיו", אמר המאסטר, "הצעירים לא צריכים לפתוח את הפה. אני בגיל 17 כבר לקחתי אליפות, היו לי 17 שערים, נבחרתי לשחקן העונה ולא דיברתי. אף אחד פה עוד לא קרע נעל בכדורגל, על מה יש להם לדבר? הם צריכים לעבוד ולרוץ במגרש. בגדול, אין בעיה לעשות ראיונות, אבל שחקנים לא יודעים לשמור על הפה. מי שלא יודע לדבר, שלא יתראיין".

פדידה, שהיה צמוד לנמני גם כשהחבורה ירדה מהדשא, שמע את הדברים. שמע, אבל כנראה לא הקשיב. "אמרתי לך לא לדבר. למה זה טוב?", הוסיף נמני, "אל תגיד שלא אמרת כלום, כי בטח הכל מוקלט. מה חשבת?". אבל פדידה בשלו, הוא עדיין לא מודה ולא לומד. "לא אמרתי כלום. אני בכלל לא יודע מי זה דיבר איתי. אני לא מכיר אותו", הוא התיז באינסטיקטיביות. את אמסלם ונמני כל זה הצחיק. "אין לכם למה להתראיין. אתם לא צריכים לדבר עם אף אחד", הסביר לו נמני. אבל פדידה העקשן בשלו: "בכלל לא התראיינתי. הוא הלך איתי הפוך על הפוך והפיל אותי".

וחתיכת נפילה זו היתה. החלוץ לא הורשה להתאמן כל השבוע, וביום רביעי, כשהחבר'ה עלו לדשא להתאמן, אוחנה קרא לו לחדרו. בשל השיחה הארוכה בין אוחנה לפדידה, שכללה נזיפות קשות, נאלץ גיא עזורי להעביר את השעה הראשונה של האימון. שעה הם דיברו. יותר נכון, אוחנה דיבר.

"עשית מעשה מאוד חמור. לא עושים דברים כאלה. אני רואה את הדברים בחומרה רבה. אתה מושעה עד יום ראשון, ואז תעמוד בפני ועדת משמעת פנימית", היתה השורה התחתונה של המאמן. פדידה עוד ניסה לשכנע את אוחנה וטען שלא אמר את כל הדברים שיוחסו לו בעיתון ושוב הסביר שהפילו אותו, וגם התנצל בפני המאמן והבטיח לא לחזור על הטעות הזאת בעתיד. אם כבר מזכירים את העתיד, השאלה כעת היא אם בכלל תינתן לו הזדמנות.

נראה שהשיחה הזאת הקלה על פדידה, כי כשהוא יצא לתפוס קצת שמש ולצפות בחבריו, הוא היה די משועשע מהמתרחש סביבו. "השבוע נהייתי פוטוגני", הוא התלוצץ כשעוד צלם ניסה לתפוס אותו בפוזה עצובה. את המקום בסגל נכון לעכשיו הוא איבד, אבל לפחות על חוש ההומור הוא עדיין שומר.

בשבת תתמודד בית"ר מול הפועל חיפה, במשחק שימשיך את קמפיין הגביע, עם הפנינג צבעוני שיכלול את החיפאיות והירושלמיות בהצגה כפולה, אבל יותר מאשר הקרנבל, בבית"ר לוקחים בשיא הרצינות את המפעל ואת היריבה מהליגה הנחותה. "אנחנו יכולים לקחת גביע בדיוק כמו שהפועל חיפה יכולה וכמו שרמת-גן לקחה בשנה שעברה", אמר אוחנה השבוע. "זה היופי שבמפעל הזה, ואסור לנו להקל ראש ביריבה. פתח-תקווה, שחשבו לרוץ בגביע ובנו קבוצה חזקה שנמצאת בצמרת ליגת~העל, כבר בחוץ בגלל אותה חיפה שנפגוש מחר".

גם הבעלים בונים על המפעל הזה, הן מבחינה כלכלית והן מבחינת מעמד הקבוצה, ורואים בגביע הזדמנות להחזיר עטרה ליושנה. "כל קבוצה היתה רוצה להצליח במפעל הזה, ובמיוחד בית"ר שהיתה ידועה כקבוצת גביע טיפוסית", אמר השבוע מאיר פניג'ל. "חוץ מזה, זאת הדרך שלנו להגיע לאירופה. עברו שנים מאז שבית"ר היתה במפעלים האלה, והגיע הזמן לעשות זאת שוב".

בכל אופן, למרות הרצון לטפס במעלה המפעל היוקרתי והרצון העז של פניג'ל לראות את המשטח של איצטדיון רמת~גן מיציע הכבוד כשקבוצתו רצה על הדשא בחצי הגמר, הוא לא מתכוון להמריץ את שחקניו בצורה מיוחדת. "לכל אחד יש את החוזה שלו, ואי~אפשר לשנות אותו", הוא אמר ביום רביעי. "אנחנו לא מתכוונים להציע בונוסים מיוחדים וגם לא תמריצים אחרים. אבל למה ללכת רחוק? קודם כל אנחנו צריכים לעבור את שבת הקרובה. יש לנו מטלה מאוד כבדה, ורק אחר~כך נדבר. כל דבר בזמן שלו".

אז נכון שיש עוד זמן והגמר הוא בגדר חלום רחוק, בטח עכשיו, כשהליגה יושבת חזק על הכתפיים של בית"ר, אבל הגעגועים העזים במועדון לימים של אושר גורמים לכולם לקחת את חיפה והגביע בשיא הרצינות.

ההנהלה עצרה את ההכנות, אבל את קאפונה וארצג היא רוצה לראות פה
למרות שההפסד מול אשדוד עצר את הסחף ובבית"ר נמנעו מלהזיז את הגלגלים, בכל מה שקשור בהכנות לעונה הבאה, בקבוצה יש מי שחושב גם על המחר.

אחרי שיחה של אוחנה עם פניג'ל בשבוע שעבר, שבה הבהיר המאמן, לפחות חלקית, אילו שחקנים הוא מעוניין שיישארו כאן בעונה הבאה, השבוע התחיל הבוס לפעול. פניג'ל העביר מסר לבלם קאפונה שהקבוצה מעוניינת להמשיך את ההתקשרות איתו ושיש לצדדים על מה לדבר. גם שמו של החלוץ הקרואטי של הפועל פתח-תקווה, טומיסלב ארצג, הועלה כפוטנציאל לחזק את החוד הירושלמי. אבל בבית"ר, כאמור, לא יעשו כלום כל עוד אין לקבוצה קרקע יציבה בליגה.